מי אני?

• לגרות את התלמידים לשאול שאלות על עצמם.
• להבין מה המשמעות של גיל המצוות ומדוע נדרש ציון גיל כזה?
• להיפגש עם בני נוער אחרים, ללמוד ביחד ולשוחח על נושא משותף.
• לחבר בין תפיסת העצמי שלי לבין המשפחה והמסורת.הוסיפו עוד מטרות בהתאם לתכנים שתרצו להתמקד בהם.היחידה מורכבת משלושה מפגשים. במפגש השני ייפגשו התלמידים עם תלמידים מכיתה מקבילה מבית ספר אחר.מבנה המפגשים:
  

  מספר המפגש	משך המפגש	היכן ואיך?	נושא
  מפגש 1	45–90 דקות	למידה בכיתה.	מי אני?
  מפגש 2	60–90 דקות	למידה מקוונת עם כיתה מקבילה מבית ספר אחר.	מה זה בת מצווה ובר מצווה? איפה זה פוגש אותי?
  מפגש 3	45–90 דקות	למידה בכיתה, הצעה לפעילות ומבט לאחור על מה שלמדנו.	מפגשים במשפחה ובין חברים

   

פתיח

הציגו לתלמידים את יחידת הלימוד: בשלושת המפגשים הקרובים נדון בשאלה הגדולה מהי המשמעות של גיל המצוות. נעמיק במבט אל תוך עצמנו ונצא לחקור בנושא ביחד עם כיתה מבית ספר אחר. בסוף יחידת הלימוד נציע דרך לקשור את השיח אל המסורת ואל המשפחה שלנו.

מה הופך אותי למי שאני?

מי אני, מה אני?

(כ-20 דקות | צפייה בסרטון – 3 דקות, באופן אישי במחברת על סמך הצפייה – 2 דקות, דיון בכיתה – עד 15 דקות)

גיל מצוות הוא ציון דרך בחיים שלנו, נקודת זמן שהמסורת היהודית הגדירה עבורנו: גיל 12 עבור בנות וגיל 13 עבור בנים. אנחנו יודעים שנקודת הזמן הזו מסמלת את המעבר מבגרות לילדוּת, אבל כיצד אנחנו קושרים את ציון הזמן הזה אל עצמנו? ומה זה אומר בשבילנו להפוך מילד או ילדה לנער או נערה? האם אופן הציון – המסיבה, העלייה לתורה או הטיול – משנה משהו? אם לא, במה השינוי תלוי? אם כן, איך נדע? כדי לענות על השאלות שלנו כדאי שנתחיל במפגש עם עצמנו.

מטרת הפתיחה באמצעות הסרטון היא להתחיל את השיעור ברוח טובה ולהעלות את המוטיבציה ללמידה באמצעות הומור. הקרינו לתלמידים את הסרטון הבא, מתוך 'ארץ נהדרת', פינת הליטוף של ניר וגלי.

בקשו מהתלמידים לחשוב במהלך הצפייה מה מגדיר את טיפטיפ, לפי הסרטון. לאחר הצפייה בקשו מהתלמידים לכתוב את מחשבותיהם במחברת.

קיימו דיון בכיתה על סמך התשובות שכתבו במחברת. שנו את השאלה – מה מגדיר אותנו?

בקשו מהם להשתמש בתשובות שכתבו בנוגע לטיפטיפ: הגדרה ביולוגית, שמות שניתנים לנו, ההתייחסות של החברים אלינו, מקומות שגדלנו בהם או שאנחנו נהנים להיות בהם או מקומות שחשובים לנו, תכונות, התנהגויות, עיסוק, חלומות ושאיפות, קבוצות שאנחנו משייכים את עצמנו אליהן.

לפני הדיון אפשר לבקש מהתלמידים לענות לשאלה זו באמצעות כלי לניהול סקרים כמו "מנטימטר" או "סלולר בכיתה" (סל"ב). הכלי השיתופי יאפשר לכם לקבל תשובות מכל תלמידי הכיתה ולדון בהן, למצוא תשובות דומות, להבחין בהבדלים ולחלק את התשובות לפי קטגוריות.

לחלופין, אפשר לבקש מהתלמידים לשתף זה את זה בחברותא ולאחר מכן לנהל דיון שבו התלמיד או התלמידה המדברים יציגו את דברי החברותא ויביעו את דעתם, האם הדברים שעלו אכן מגדירים גם אותם.

תעודת זהות אישית

עבודה עצמאית בכיתה

(15–20 דקות)

הקצו לתלמידים 15 דקות לעבודה עצמאית והסבירו להם שבזמן הזה עליהם להכין תעודת זהות אישית. הנחו אותם לנסח עבור עצמם את המאפיינים שלהם.

אפשר להציג את תעודת הזהות הרגילה של מדינת ישראל, שמכילה פרטים כמו שם פרטי ושם משפחה, שמות ההורים, מקום הלידה, תמונה. בקשו מהתלמידים להוסיף עוד 5 מאפיינים שאינם מופיעים בתעודת הזהות, למשל תחביבים, שיר אהוב או סגנון מוזיקה מועדף, כינויים שניתנו להם ושהם אוהבים וחשים מזוהים איתם, תכונה, ערך שהם מחזיקים בו, מקום שחשוב להם (מקום שנולדו בו, שגרו בו בעבר או שהם גרים בו היום), קבוצת כדורסל, יום הולדת ועוד.

תעודת הזהות הישראלית היא מרובעת וכחולה, בקשו מהתלמידים לחשוב איך יעצבו את תעודת הזהות הייחודית שלהם. לדוגמה, תלמיד שמנגן בגיטרה יכול להכין תעודה בצורה של גיטרה.

הנחו אותם לחלק את זמן העבודה לשניים:

• חשיבה על המאפיינים שמגדירים את תעודת הזהות שלהם.
• עיצוב תעודת הזהות ושיבוץ המאפיינים שבחרו בתוכה.

למורים שרוצים לנסות דברים חדשים: אפשר לקיים את הפתיח של השיעור "מי אני, מה אני?" במקביל להכנת תעודת זהות אישית, מכיוון ש הכנת תעודת הזהות היא משימה עצמאית. חלקו את הכיתה לשתי קבוצות, קבוצה אחת תישאר בכיתה ותצפה בסרטון והקבוצה השנייה תצא לעבוד על תעודות הזהות במקום אחר (בחצר, בספרייה או במסדרון שיש בו שולחנות). לאחר 20 דקות הקבוצות יתחלפו ביניהן. במליאת הסיום הציגו את תוצרי תעודת הזהות ודונו בהם. למה כדאי ללמד כך? משום שבכל פעם תעבדו עם חצי מכמות הילדים בכיתה, מה שיקל עליכם בניהול הדיון ויאפשר עבודה עצמאית מונחית במקביל.

 

אני והמעבר מילדות לבגרות

(10–15 דקות)

עד כה עסקו התלמידים בהגדרת עצמם: מהם המאפיינים שלהם ומה הופך אותם למי שהם. שאלו את התלמידים:

• מדוע לדעתכם במסורת היהודית נקבע גיל לציון המעבר מילדות לבגרות? מדוע דווקא 12 ו־13?
• מדוע יש למעבר הזה מאפיינים טקסיים מסוימים? (טקסי התבגרות קיימים לא רק בתרבות היהודית, אלא גם בתרבויות רבות אחרות).

בקשו מכל תלמיד ותלמידה לחשוב על ציון בר המצווה או בת המצווה שלהם:

• האם הרגישו את המעבר בין ילדות לבגרות? מה הרגישו?
• האם הרגישו שמשהו בזהות שלהם משתנה? במה השינוי בא לידי ביטוי?

אפשר לסיים את השיעור בקריאה שקטה אישית של הקטע הבא, שכתב מרטין בובר בשנת 1941, ולקיים אחריה דיון.

"אמר רבי אלעזר: צריך אדם להיטפל בבנו עד שלוש־עשרה שנה, ומכאן ואילך צריך הוא לומר: 'ברוך שפטרני מעונשו של זה'" (מדרש בראשית רבה, פרשה ס"ג). עד כאן אפוא היה על האב לישא באחריות למעשה הבן. עכשיו היא ניטלה ממנו. מעכשיו, על הבן עצמו לישא באחריות על מעשיו. מה שהוא עושה מעכשיו הוא עושה כאחראי. אבל לא די בזה. עד כאן לא היה צריך לבחור ולהכריע; הוא היה חי באווירה ניטרלית, סתמית, שעדיין אין בה שום הכרה של הכרעה – אין ברירת הדרך. אבל מכאן ואילך עליו לבחור ולהכריע ימינה או שמאלה, דרך אל האמת או דרך אל השקר. הוא אינו יכול להישאר בחוסר ברירה והכרעה. צריך לתפוס בעצמו את האמת; מי שאינו עושה כך, השקר תופס אותו בטרם ירגיש. אולם מה הכוונה, שעכשיו מתחילים לברור ולהכריע? הכוונה היא, שעכשיו מתחיל להיגלות, מי הוא האיש הזה. עד כאן היה רץ בעדר עם כל השאר, מעכשיו צריך ללכת בדרך של עצמו, באחריות של עצמו. כאן ניכר הוא בתכונתו הוא; כאן הוא מכיר את עצמו בתכונתו. יתר על כך: על ידי הכרעה אחראית, מוכרע באמת מי הוא.

להיטפל – לטפל, לדאוג ומכאן ואילך – מעתה והלאה לישא– לקבל בסבלנות ניטלה – נלקחה ניטרלית – שאינה בוחרת בשום צד בנוגע להכרעה מסוימת ברירת הדרך – בחירת הדרך ולהכריע – להחליט, לקבל החלטה בתכונתו – באופי שלו

 

לאחר קריאת הקטע שאלו את התלמידים:

• האם אתם מסכימים עם דבריו שהילד היה "רץ בעדר עם כל השאר" ושהגיל הזה מזמן לנו הזדמנות ליצור את האופי, את מי שאנחנו? תנו דוגמאות מתי אנחנו רצים עם העדר ומתי לא (אפשר לתת לדוגמה מצב שבו אנו עושים מה שחברינו עושים מתוך נוחות ולא מתוך מחשבה מעמיקה, או מסכימים להצטרף לחוג או לבית ספר שהורינו הציעו בלי להקדיש להכרעה מחשבה עצמאית).
• מרטין בובר כתב על גיל המצווה שיש בו אחריות של הנער או הנערה למעשיהם ושעליהם להכריע בין דברים. מהם הדברים שיש להכריע בהם? למה הוא התכוון? תנו דוגמאות. למשל, מה ללבוש בבוקר, האם לחגוג את בר המצווה שלי בדרך זו או אחרת, האם לעזור לאבא שמבקש עזרה עם האח הקטן או ללמוד למבחן וכן הלאה (המטרה בשאלה זו היא לבסס את תפיסת האחריות של התלמידים, שלפי בובר כל הכרעה היא בחירה שלהם).
• מה ישתנה מכאן והלאה? למה דווקא גיל 12 או 13? האם יש לזה משמעות?

המפגש הבא יתקיים עם כיתה מבית ספר אחר. במפגש התלמידים יכירו מסורות ומנהגים של גיל המצווה שהיו נהוגים בעבר וישתפו במנהגים ובמסורות משלהם.

מערכי השיעור למפגשים:

מערך למפגש השני: דרכים שונות לציון בת המצווה ובר המצווה

מערך למפגש השלישי: בת מצווה ובר מצווה במסורת המשפחתית שלנו