סוכות – לשמוח ולשתף בשמחה

• התלמידים יכירו את הרקע, את המנהגים ואת הערכים המרכזיים הקשורים לחג הסוכות.
• התלמידים יפתחו מודעות חברתית, באמצעות הרחבת המצווה לשמח אחרים בחג לערך של לשמח אחרים באופן כללי.
• התלמידים יכירו את המנהג לארח אושפיזין סמליים, יזהו את עולם הערכים העומד מאחורי הבחירה ברשימת אושפיזין זו, ויתייחסו לבחירה זו בצורה ביקורתית תוך שהם מגבשים רשימת אושפיזין המתאימה לעולם הערכים שלהם.

מיומנויות

יחידה ללימוד עצמי:

• אוריינות שפתית – זיהוי הרעיון המרכזי ומטרת הטקסט, השוואה בין מקורות.
• אוריינות שפתית – הבעה בכתב – ביטוי מחשבות, רעיונות, עמדות או רגשות באופן בהיר.
• מודעות עצמית – הכרה ביכולת של הפרט להשפיע על סביבתו.

מצגת אינטראקטיבית:

• חשיבה ביקורתית – הטלת ספק אל מול מקורות סמכות וקבוצת השווים.
• חשיבה יצירתית – יצירת הקשרים חדשים – זיהוי חיבורים חדשים בין מושגים ורעיונות.
• אוריינות גלובלית – מודעות גלובלית – זיהוי והערכה של השקפות עולם ונורמות תרבותיות.

אמצעים ללמידה

• אם השיעורים במליאה נעשים בעת למידה מרחוק – zoom או teams.
• לוח שיתופי – סל"ב או מנטימטר.
• יחידות לימוד דיגיטליות: סרט וחידון טריוויה / יחידה ללימוד עצמי: חג הסוכות – זמן שמחתנו.
• מצגת אינטראקטיבית: אושפיזין.

הקדמה

חג הסוכות מופיע בתוכנית הלימודים במקצוע תרבות יהודית-ישראלית לכיתה ח. הדגשים של התוכנית לחג זה: שמחה, זיקה לעם ולארץ, הכנסת אורחים, שלום עולמי. הערך המוביל בכיתה ח הוא "תיקון עולם".
מערך הלמידה מקנה לתלמידים את המידע העיקרי על חג הסוכות, ועוסק בהרחבה בערכים שעולים מהחג ומופיעים בתוכנית הלימודים – המצווה לשמוח ולשתף בשמחה את בני העניים (הכנסת אורחים). המערך מתאים ללומדים תרבות יהודית-ישראלית בכיתה ח, אך מתאים גם לתלמידי כיתות ז ו-ט הלומדים על החג במסגרת שיעורי חינוך.

משך הפעילות

שלושה שיעורים: מפגש פותח במליאה (ממשית או וירטואלית), מפגש של למידה באמצעות מחשבים (כל אחד בביתו או בחדר המחשבים), מפגש מסכם במליאה (ממשית או וירטואלית).

1. מפגש פותח במליאה – ממשית או וירטואלית (30 דקות)

מטרת המפגש – ליישר קו בכל הנוגע לידע על חג הסוכות.

המפגש הפותח מתקיים במליאה בכיתה הפיזית או באמצעות פלטפורמה ללמידה סינכרונית – zoom, teams, google meet.

במהלך המפגש נשתמש בלוח שיתופי – מנטימטר או סל"ב. חשוב להכין מראש את הלוח השיתופי, ואם משתמשים בסל"ב – יש לבקש מהתלמידים להתקין מראש את האפליקציה. השיעור כולל פעולה של מיון הדברים שיעלו התלמידים – אם משתמשים בסל"ב, התלמידים יוכלו לבחור את הקטגוריות ולמיין אחרי שכתבו. אם משתמשים במנטימטר, הגדירו קטגוריות מראש.

• בקשו מהתלמידים לרשום על גבי לוח שיתופי מילים, מושגים ומשפטים הקשורים לחג הסוכות. לאחר מכן מיינו יחד את כל מה שנכתב: משמעות, מנהגים וכדומה – התלמידים יבחרו את הקטגוריות (אם יהיו אמירות שגויות של התלמידים, העירו בעדינות.)
• ציינו בפני התלמידים שלכולנו יש ידע על חג הסוכות, לחלק מאיתנו יותר ולחלק מאיתנו פחות, וחשוב לוודא שכולם מכירים את המשמעות העומדת מאחורי המועד ואת המנהגים.
• הציגו לתלמידים את הסרט מסדרת "קצרים על מועדים".
• לאחר הצפייה, שאלו אותם אם הסרט חידש להם או סידר עבורם את המידע.
• העלו שאלה מאתגרת לדיון: איך יכול להיות שאותו החג הוא גם חג חקלאי המסמל את ראשית עונת הגשמים וגם קשור ליציאת מצרים?
• אחרי הדיון תוכלו לספר לתלמידים שיש חגים שהיו בראשיתם חגים חקלאיים ולאחר מכן קיבלו גם משמעות לאומית. לדוגמה: חג השבועות, שהוא גם חג חקלאי וגם חג מתן תורה. תוכלו להרחיב ולומר שמסורת היא דבר משתנה ומתפתח, וגם הדגשים משתנים מתקופה לתקופה כפי שנרמז גם בסרטון.
• בסוף השיעור הפנו את התלמידים ליחידת הלימוד שבה הסרטון וחידון הטריוויה – כך הם יוכלו לצפות שוב בסרטון ולבחון את עצמם כדי לבדוק עד כמה הם מכירים את חג סוכות.

2. מפגש שמשלב מליאה ולמידה עצמית – בחדר המחשבים או באופן וירטואלי (45 דקות)

לקראת המפגש – שייכו לתלמידים את יחידת הלימוד חג הסוכות – זמן שמחתנו. היחידה ללימוד עצמי עוסקת במצווה לשמוח – מצווה החוזרת שלוש פעמים בנוגע לחג הסוכות. היחידה פותחת בשאלה אם אפשר לשמוח במטרה לקיים מצווה, ולאחר מכן היא מציגה את הדרישה לשתף בשמחה גם אנשים משולי החברה. היחידה עוסקת בהרחבה בחשיבות של שימוח אחרים, מֵעֵבֶר למצווה הנוגעת ישירות לחג הסוכות.

• הפנו את התלמידים למשימה שמחכה להם בילקוט הדיגיטלי, ובקשו מהם לעבוד באופן עצמאי. הזכירו להם שאתם נמצאים עבורם לכל שאלה שתעלה: אם הם בחדר המחשבים הם יוכלו לקרוא לכם, ואם בחדר וירטואלי הם יוכלו להתייעץ בכל שלב באמצעות צ'אט אישי וכמובן להתייעץ בקבוצה – שאלות של תלמיד אחד בוודאי יסייעו גם לאחרים. הצעה נוספת בלמידה מרחוק: כל שני תלמידים יהיו בחדר משל עצמם, ויוכלו להתייעץ זה עם זה וגם להזמין את המורה.
• כנסו את התלמידים לדיון משותף במליאה (הממשית או הווירטואלית) ובקשו מהם לחלוק תובנות ומחשבות שעלו אצלם בעקבות הפעילות.

3. מפגש מסכם במליאה – ממשית או וירטואלית (45 דקות)

שיעור זה ילווה במצגת האינטראקטיבית "אושפיזין". בחג הסוכות נהוג לארח בסוכה – אירוח סמלי – שבעה מאבות האומה, הנקראים "אושפיזין": אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד. במצגת זו תלמידי הכיתה מוזמנים לגבש יחד רשימת אושפיזין עדכנית – זאת לאחר שהם עורכים היכרות עם האושפיזין המסורתיים, דנים בשאלה מדוע דווקא הם נבחרו ובונים רשימת תכונות חיוניות לאושפיזין החדשים שייבָּחרו על ידי הכיתה.

• הזכירו לתלמידים את המשימה שביצעו בשיעור הקודם, שעסקה במצווה לארח את בני העניים בסוכה ולשתפם בשמחה, ואמרו שהיום בשיעור הם יעסקו ב"אירוח" של האושפיזין הסמליים.
• העבירו את המפגש באמצעות המצגת (היעזרו בהנחיות להוראת המצגת).
• בסיום העבודה על המצגת אנו מציעים לערוך דיון:
  שוחחו עם התלמידים על מסורת ועל שינוי – על דברים שאנחנו רוצים לשמר ועל דברים שאנחנו רוצים לשנות (כמו התאמת רשימת האושפיזין לתקופה שבה אנו חיים ולערכים שלנו).
  אם אפשרתם לתלמידים לעבוד בקבוצות ולגבש רשימות אושפיזין שונות או אם היה דיון ער בשאלה אילו אושפיזין לבחור או אילו תכונות ראויות להיות לדמויות שייבחרו לאושפיזין – שוחחו עם התלמידים על האופן שבו הבחירה מלמדת אותנו משהו על עולם הערכים של כל אחד ואחת מאיתנו ועל השקפת העולם שלנו. הדגישו בשיחה את חשיבות הפלורליזם וקבלת עולמות הערכים המגוונים שעלו בכיתה.
  (הערה: חשוב לכבד גם את דעתם של תלמידים שיאמרו שאין לשנות את רשימת האושפיזין, ולתת לכך מקום.)