פסח, חירות ודמוקרטיה
מערך שיעור לקראת פסח
התלמידים ילמדו על היחס בין שלטון ובין שלילת חירות בסיפור בני ישראל במצרים. התלמידים יכתבו תשובה לעתירה דמיונית שבני ישראל מגישים לבג"ץ כנגד פרעה על סמך חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
המערך כולל עבודה במליאה, עבודה בקבוצות וסיכום במליאה.
מטרת הפעילות
- תוכן: הבנת קטע מההגדה של פסח; היכרות עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; היכרות עם בג"ץ ודרכי עבודתו
- מיומנויות: קריאה ביקורתית, השוואה, כתיבת טיעון
- ערכים: דמוקרטיה, חירות, הגבלת השלטון
מהלך הפעילות
הדפיסו מראש את דף המקורות הנלווה לשיעור.
א. פתיח: אסוציאציות ל"חירות ו"שלטון" ולמה שביניהם
- חלקו את הלוח לשלושה טורים. בטורים שבקצוות כתבו את הכותרות "חירות" ו"שלטון" והשאירו את הטור האמצעי ללא כותרת.
- בקשו מהתלמידים להעלות אסוציאציות לשלטון ולחירות – אפשר לבקש מהם לגשת ללוח ולרשום או לבקש שיגידו בקול את האסוציאציות למושג אחד ולאחר מכן למושג אחר ולרשום על הלוח. אפשר גם לעשות זאת בעזרת מנטימטר או כלי דיגיטלי דומה, במקום לרשום על הלוח.
- כעת בקשו מהתלמידים להציע מילים ומשפטים הקושרים (גם באופן ניגודי) בין חירות ובין שלטון וכתבו אותם בטור האמצעי.
- מומלץ לבחור כמה מהדברים שנכתבו ולפתח שיחה סביבם.
ב. לימוד הפסוק "וירעו אותנו המצרים ויענונו" (מקור #1 בדף המקורות) – שאלת שאלות
- הציגו את הפסוק מספר דברים כו, ו, "וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה", הסבירו אותו באופן מילולי (למשל: וירעו – עשו לנו רע; ויעננונו – עינו אותנו), כדי שהמובן המילולי לא יהווה מכשול. ספרו לכיתה שפסוק זה מופיע בספר דברים ודנים בו בהגדה של פסח.
- בקשו מהתלמידים להעלות שאלות לגבי הפסוק – שאלות של "מה?", "למה?", "לשם מה?", "כמה?" ו"איך?". אין הכרח לרשום את השאלות, הן נועדו בעיקר לאוורור הטקסט ולחשיבה עליו.
ג. לימוד הדרשה על הפסוק מההגדה של פסח (מקור #2 בדף המקורות):
- שימו לב: כדרשות רבות בהגדה של פסח, הדרשות הללו מורכבות מפסוק מספר דברים פרק כו ("וירעו אותנו […]") ודרשה המפרשת את הפסוק הזה בעזרת פסוק אחר מספר שמות.
- קראו את הטקסט והדגישו את ההבחנה בין הפסוק הנדרש ובין ההדגמה מספר שמות.
- שאלו שתי שאלות: מדוע רצו המצרים להגביל את החירות של ישראל? כיצד חשבו להשיג זאת?
ד. דיון על הגבלת חירות בידי השלטון (לקראת יציאה לעבודה בקבוצות)
דונו עם התלמידים בשאלות שלהלן. אפשר לחזור ולהשתמש בלוח שעליו כתבתם בתחילת השיעור את האסוציאציות ל"חירות" ול"שלטון" ואת הקשרים ביניהם.
- האם מותר לשלטון להגביל את החירות?
- המצרים היו הרוב (ובני ישראל בכלל לא היו מקומיים). האם מותר לרוב לעשות הכול?
- מה היה קורה אילו בני ישראל היו עותרים לבג"ץ?
ה. עתירה לבג"ץ (עבודה בקבוצות)
- הנחו את התלמידים לקרוא את העתירה הדמיונית של בני ישראל לבג"ץ (מקור #4) ואת הקטע מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו של מדינת ישראל (מקור #5). כדאי להציע להם להיעזר בהגדרה של בג"ץ המופיעה בדף (מקור #3).
- לאחר מכן, על התלמידים להיכנס לנעליהם של שופטי בית המשפט העליון הדמיוני במצרים ולנסח תשובה מנומקת כנגד העתירה של בני ישראל, בהתבסס על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. חשוב להבהיר שאין תשובה נכונה והם רשאים לנסח תשובה הנראית להם, כל עוד היא מנומקת ומתייחסת לסיטואציה ולחוק.
ו. סיכום
- אפשרו לקבוצות השונות להציג את תשובותיהם.
- אפשר לקיים את הסיכום כמעין משפט ולמנות כמה תלמידים כשופטים השומעים את הטיעונים השונים ומכריעים. לחילופין אפשר לערוך הצבעה בסוף השיעור האם לקבל את העתירה של בני ישראל או לדחותה.
ז. רפלקציה
- רצוי לייחד כמה דקות לרפלקציה על השיעור ועל תכניו. אפשר למשל לסיים בכך שכל זוג תלמידים יכתוב שאלה שעלתה לו בעקבות הדיון. אפשר גם לייחד כמה דקות לשיחה פתוחה על דמוקרטיה, על תפקידו של בית משפט בחברה דמוקרטית, על ההגדה של פסח או על שעבוד וחירות.
לקריאה נוספת
"ההגדה של פסח" בלקסיקון תרבות ישראל
"הגדה של פסח" בפודקאסט "מונח על הבוקר":