26 תוצאות

סידור תוצאות לפי

פסח, חירות ודמוקרטיה

התלמידים ילמדו על היחס בין שלטון ובין שלילת חירות בסיפור בני ישראל במצרים. התלמידים יכתבו תשובה לעתירה דמיונית שבני ישראל מגישים לבג"ץ כנגד פרעה על סמך חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
המערך כולל עבודה במליאה, עבודה בקבוצות וסיכום במליאה.

קריאת ההגדה של פסח: "והגדת לבנך"

על חג הפסח וקריאת ההגדה - על ליל הסדר, על ארבע הקושיות, על המסורת לספר ביציאת מצרים, על ארבעה בנים בהגדה ועוד.

החג במקרא וזמן מקודש

חג הפסח במקרא הוא זכר ליציאת מצרים ואין קשר גלוי בינו לבין חקלאות. נוספת לכך העובדה שחגיגת הפסח נעשת בחיפזון בשונה מחגיגת סוכות הנעשית באריכות, הבחנה המבטאת את יחסו המיוחד של חג הפסח לאירוע היסטורי מכונן - יציאת מצרים.

"כי בניסן עתידין להיגאל"

חג הפסח חל בחודש ניסן, והוא מציין את התהווּתו של עם ישראל. על שמותיו השונים של החג ומשמעותם, אורחותיו ומנהגיו של החג, ההגדה של פסח, ליל הסדר, העלייה לרגל לירושלים, ועל קדושתו של הר הבית ביהדות.

ההגדה הישראלית

סרטון בן חמש דקות ובו מספר המאייר הנודע מישל קישקה על עבודת האיור של "ההגדה הישראלית" שערכו מישאל ציון ונעם ציון.

קצרים על מועדים - פסח

סרט קצר שמסביר על פסח - המנהגים שלו והמקור שממנו נוצר החג

משה בתיבה

קריאה בסיפור המקראי על משה בתיבה (שמות ב'). בהשתתפות: ארבע ילדות בנות 8-7: טל, אלונה, מיכל ונעמי.

ליל הסדר

קריאה בקטעים מתוך ההגדה של פסח. בהשתתפות: ח"כ זהבה גלאון, עובד זר מקולומביה חורחה איוון, מייסדת מוקד סיוע לעובדים זרים סיגל רוזן ומזכיר איגוד מגדלי הפרחים אברהם דניאלי.

הגדה של פסח - קריאה לשינוי בהתנהגות

קריאה מחודשת בהגדה של פסח בהשתתפות אורחים שעוסקים בקטעים נבחרים מתוך הטקסט המיתי.

תענית בכורות

ערב חג הפסח, י"ד בניסן, נקבע כיום צום של הבנים הבכורים, לזכר הצלתם ממכת בכורות בליל יציאת מצרים - הוא ליל הפסח הראשון שנחוג במצרים.

שלוש רְגָלִים

השם של שלושת החגים - פסח, שבועות וסוכות.

חול המועד

הימים שבין החגים בפסח ובסוכות שאינם חול וגם אינם חג.

הגדה של פסח

להגדה מקום מרכזי בטקס ליל הסדר זה אלף שנה (ויותר), ובה קטעים מתקופות שונות העוסקים ביציאת מצרים. בהגדה טקסטים שנוהגים לקרוא ולשיר בליל הסדר, לצד הוראות למהלך הטקס. קהל היעד העיקרי שלה הוא הדור הצעיר, שאמור להמשיך ולהעביר את הסיפור לדורות הבאים.

חג הפסח

הראשון משלושת החגים הנזכרים בתורה. נקרא גם חג החירות, זמן חירותנו - לציון יציאת מצרים והשחרור משעבוד לגאולה. לחג יש גם משמעות חקלאית - חג האביב, שבו קוצרים את התבואה הראשונה (קציר שעורים – העומר).

אפיקומן

מחצית המצה האמצעית שמסתירים בתחילת סדר פסח. מציאת האפיקומן בסיום הסעודה הייתה תמיד אתגר לילדים ודרך להשאירם ערים.

מכירת חמץ

חובת ביעור חמץ נועדה להבטיח שלא יימצא חמץ בחג הפסח - בבית, בחנויות ובמחסנים. במהלך השנים התעוררה בעיה של נזק כלכלי והפסד כספי, ונמצא הפתרון של מכירת החמץ לנוכרי לפני החג. מכאן היתר מכירת חמץ בימינו.

תפילת טל

תפילה שנוהגים לומר ביום הראשון של חג הפסח עם תחילת האביב וסיום החורף. בהתאם לחילופי העונות מחליפים את הבקשה לגשם בתפילה לאביב וקיץ ברוכים בטל וביבולים.

ספירת העומר

ספירת הימים שמתחילה במוצאי החג הראשון של פסח (שבו היו קוצרים את העומר) ומסתיימת בערב חג השבועות, ונמשכת 49 ימים (שבעה שבועות). ספירת העומר היא ביטוי לקשר שבין יציאת מצרים בחג הפסח למתן תורה בחג השבועות.

ביעור חמץ

ביעור חמץ נעשה בבוקר י"ד בניסן, ערב חג הפסח. שורפים את כל החמץ, גם את החמץ שהתגלה בבדיקת החמץ בלילה הקודם.

בדיקת חמץ

נעשית לפי ההלכה בלילה של ערב פסח בכל המקומות בבית שייתכן שנשאר בהם חמץ. את החמץ שמוצאים שומרים לביעור חמץ למחרת בבוקר.

מצה שמורה

מאחר שהמצה עשויה בצק שעלול להחמיץ, יש המקפידים על שמירת התבואה מכל מגע עם מים או לחות מרגע הקציר (ולא רק מזמן הטחינה). מצה שנאפתה לפי הקפדה זו נקראת "מצה שמורה".

מימונה

חג של יהודי צפון אפריקה, המתחיל במוצאי שביעי של פסח ונמשך למחרתו, ויש משמעות לקשר בינו לחג הפסח. בשולחנות ערוכים, בחגיגיות ובשמחה מקבלים בעלי הבית בלבוש מסורתי ובברכת "תרבחו ותסעדו" את כל הבאים. מאז שנת 1966 המימונה הוא אירוע כלל ארצי של יוצאי מרוקו.

עלייה לרגל לירושלים

המצווה לעלות לירושלים ולבית המקדש שלוש פעמים בשנה, בשלוש רגלים – פסח, שבועות וסוכות – כמתואר בספר תהלים ואחר כך – במקורות חז"ל ובחיבורים היטוריוגרפיים מימי בית המקדש השני. גם בימינו נוהגים לעלות לירושלים בשלוש רגלים.

סהרנה

חגיגה עממית של יהודי כורדיסטאן בחול המועד סוכות (במקור - חגיגת אביב). יהודי כורדיסטאן הוסיפו לה נופך דתי, הכולל תפילות, הכנסת ספר תורה לבית הכנסת ועוד. מרכז חגיגות הסהרנה בישראל – בעיר טבריה.

פסח שני

י"ד באייר, חודש אחרי חג הפסח, נקבע כפסח שני, אך אינו קשור לחג הפסח של ימינו אלא לקרבן הפסח (בתקופת המקדש). פסח שני נועד לאנשים שלא יכלו להשתתף בקרבן הפסח במועד המקורי.

העומר - וספירת העומר

מהי ספירת העומר? ועל שם מה נקבעה?