צדקה

• היכרות עם המושג ערבות הדדית, משמעויותיו במקורות היהודיים והקשר שלו לחיינו היום.
• לימוד פרשנויות שונות של המושג.
• פיתוח מיומנות התבוננות והפקת מידע מתצלום.
• פיתוח יכולת אינטגרציה של הפקת מידע מטקסט חזותי וטקסט מילולי.
• יישום חוויתי של המושג באמצעות יציאה לצלם.

פתיחה

1. מקרינים את התצלומים על מסך במליאה. לא חושפים עדיין היכן הוא צולמו ומה רואים בהם! מטרת הצפייה היא להפיק כמה שיותר מידע מתוך התצלום. התצלום עבורנו הוא טקסט שכולל מידע חד פעמי וספציפי מחד, ומאידך באמצעותו אנחנו יכולים ללמוד על המנהג/התופעה/המצווה.
2. מבקשים מהתלמידים להתבונן בקפידה בתצלום.
3. מכריזים על משחק: כל אחד בתורו מציין פריט אחד. אסור לחזור על פריט שכבר הוזכר.

חשוב שאיסוף המידע יהיה ניטראלי ככל האפשר. בשלב זה לא תהיה עמדה לגבי הנראה (לא נציג תיאורים כמו יפה, גדול, מפחיד או כל עמדה אחרת כלפי הנראה). הסיבות לכך הן:

• לאסוף כמה שיותר מידע שישמש אותנו מאוחר יותר כדי ללמוד את המושג מניין.
• להתנסות בהתבוננות מדוקדקת.
• להתנסות בדיוק בשפה.
• להתנסות בהקשבה לאחרים.
• להתנסות בפענוח של מצב מתוך תמונה.
• להיחשף לזווית הראייה של אחרים.
• להתנסות בתהליך החשוב של איסוף מידע ורק אחר כך הבעת דעה.

דיון

מקרינים את התצלום על הלוח. (ליחידה מצורפת מצגת להקרנה בכיתה)
התצלום מוטמע ברכיב דיגיטלי שמאפשר הגדלה של פרטים בתצלום. השתמשו בכפתורים (+) (-) להגדלה ולהקטנה של התצלום.

שלב א – צופים:
משוטטים בתצלום באמצעות "זום אין":

1. מתבוננים, מתארים ומונים פרטים: כתובת, שפות, תיבה, קיר, דמות.
2. לפי הצורך, הזמינו תלמידים ללוח, עודדו אותם להשתמש בפונקציה של הגדלה כדי להציג את הפריט שבחרו.
3. כל אחד בתורו מציין פריט אחד. אסור לחזור על פריט שכבר הוזכר.

שואלים שאלות:

1. איפה צולם? לפי הפרטים בתמונה
2. מנסים לפענח מהו המקום, מה משמעות הכתובות, מה מטרת החפץ , מדוע המרחב מסודר כך? יש לעודד כמה שיותר שאלות.
3. כתבו על הלוח את תשובות התלמידים ואת השאלות שהועלו.

בשלב זה אנחנו רק משערים. מה שחשוב הוא העלאת השאלות.

שלב ב: מקבלים מידע על התצלום:

חושפים בפני התלמידים את המידע על התצלום, היכן צולם, מי צילם, מי מצולם, מה מצולם.

• שם התצלום: צדקה באוזבקיסטן
• צלם: ציון עוזרי
• שנה: 2000
• מקום: בית כנסת באוזבקיסטן
• מצולמים: אדם יושב ולצדו קופת צדקה

דיון במליאה

פריט בולט בתמונה הוא קופת צדקה.
דונו במליאה במושג צדקה:

1. שאלו: מהי צדקה בעניכם?
התלמידים יציעו הגדרות לצדקה. רשמו את המעות התלמידים.

2. הקרינו את ההגדרות למושג צדקה מתוך היחידה הדיגיטלית.
(בנספח 1 מופיעים המקורות. הדפיסו אותו וחלקו לתלמידים.)

צדקה – נדבה, עזרה, כסף או אוכל הניתנים לנזקקים. ( רב מילים)
צדקה היא עזרה וולונטארית – חומרית לנזקקים. היא מונעת מרגשות החמלה הבסיסיים של האדם כלפי הזולת המצוי במחסור, או משורשים דתיים.
מתן הצדקה יכול להיות בין אדם לאדם, על ידי ארגונים וגופים ממוסדים הפועלים למען הנזקקים בקהילתם או בקהילות אחרות, וכן על ידי מדינות וגופים בינלאומיים הפועלים למען הנזקקים בכל פינה בעולם.
בימינו, ישנם בעלי השקפות סוציאליסטיות או אנרכיסטיות הרואים בדרכים שונות של מתן צדקה סוג של צדקנות וצביעות חברתית. על פי השקפתם – יש בה קיבוע מעמד העוני על ידי מתן צדקה מדודה ויציאת ידי חובת החלוקה האמיתית של העושר בין כל בני האדם. באופן דומה, יש כאלה הרואים באירועי צדקה מתוקשרים – מעשה שלילי המונע מטעמים של יחסי ציבור. (מתוך וויקיפדיה)

1. עודדו את התלמידים להציע ביטויים שונים של צדקה. למשל: צדקה חומרית וצדקה נפשית, צדקה ממוסדת וצדקה וולנטרית, צדקה גלויה וצדגה סמויה.
2. שואלים: האם בחיים שלכם יש חובת צדקה מסוג כלשהו?
3. דונו ביתרונות ובחסרונות של הצדקה
   – הביאו בחשבון את הנותן ואת המקבל.
   – התייחסו לעמדות שמופיעות בהגדרות שהצגתם.
4. היהדות מעודדת פעילות של צדקה, הדברים באים לידי ביטוי משמעותי במשפט : "צדקה תציל ממוות". עמדו על החשיבות החברתית של צדקה. התייחסו ל:
   -זיקה שבין היחיד לחברה.
   -החשיבות של צדקה והקשר שלה למחויבות לחברה (ההשתייכות לקבוצה והמחויבות באה לידי ביטוי באופנים שונים. הערבות ההדדית היא אחת מאבני היסוד של חברה אנושית.)

אחרי שפרסנו אופנים שונים של מתן צדקה, נבדוק כיצד מתייחס הרמב"ם לכך וכיצד הוא מדרג את האופנים השונים.

הרמב"ם דן במוסד הצדקה והציע שמונה אפשרויות של מתן צדקה.

* מקרינים במליאה את הטקסט מתוך רמב"ם ( הטקסט נמצא ביחידה הדיגיטלית)

1. האם יש הבדלים בין אופני הצדקה שהעלתם בכיתה לאלה שמציג הרמב"ם? מהם?
2. התעכבו על כל אחת מאפשרויות הצדקה שמציג הרמב"ם.
3. עמדו על ההגיון שמאחורי החלוקה של הרמב"ם.
4. הביאו בחשבון את תפקידו של הנותן ואת תפקידו של המקבל ואת יחסי הגומלין ביניהם.

עבודה בקבוצות

בשלב הזה ניישם את מה שלמדנו מתוך הטקסטים ומתוך הדיון בתצלום, באמצעות דיון ערכי בקבוצות ונתייחס לתצלום נוסף.
חלקו את הכיתה לקבוצות. חלקו לכל קבוצה את נספח 2. אם יש צורך, עברו בין התלמידים ומקדו את הדיון בקבוצות בשאלות שמופיעות בנספח.

אסיף

במליאה:
הקרינו את התצלום הנוסף על הלוח.

1. התלמידים יציגו את ההגדרה שבחרו לתמונה ויסבירו.
2. התלמידים יציגו את עמדתם לגבי הטענה שמופיעה בטקסט מתוך הוויקיפדיה ובין הנראה בתצלום .
3. התלמידים יציגו את מעלת הצדקה או מעלות הצדקה שמופיעות בתצלום.
4. התייחסו להשפעה שיש לצילום על הצדקה ועל הכוונות של הנותן ומעמדו של המקבל. התייחסו לתעוד ולהפצה של התצלומים.
5. התייחסו לדמות המרכזית המצולמת. נסו בדיון להיכנס לנעליה. מה היא עושה במקום הזה? מדוע הגיעה אליו, כיצד היא חשה? האם התצלום גורם לכם לתחושה של אחריות כלפי מה שאתם רואים? האם התצלום גורם לכם תחושה של צורך בפעולה ממשית?

משימה לתלמיד

התלמיד יצא לצלם מצב שמייצג בעיניו את הערך שעומד בבסיס המושג צדקה. למשימה יצורף דף לצלם (נספח 3)

אפשרויות הצגה של עבודות התלמידים

• תלמידים יציגו בכיתה את התצלום שצילמו ויציגו את הפרטים שכתבו בדף לצלם.
• העבודה תעלה על לוח padlet אישי של התלמיד, כחלק ממכלול העבודות בנושאים השונים. בסוף התהליך יתגבש תלקיט עבודות דיגיטלי. יכול לשמש גם כהערכה חלופית.
• הצגה קבוצתית: פותחים לוח padlet כיתתי. במרכז הלוח התמונה מ"עדשה יהודית" וסביבה תמונות וטקסטים של התלמידים.
  (הנחיות לשימוש ב padlet)

אפשרות נוספת: להעלות את העבודות על מצגת emaze

אפשר ללמוד את השיעור באמצעות פעילות דיגיטלית עצמאית: צדקה – עדשה יהודית – לעבודה עצמית.

* כל התצלומים הם מתוך האתר "עדשה יהודית". מורים מוזמנים לעשות שימוש גם בתצלומים שאינם כלולים במערכים.