קהילה מהי?

1. התלמיד יכיר את המושג "קהילה" לעמקו
2. התלמיד יבין את הערך המוסף של קהילה לעומת קבוצת אנשים
3. התלמיד יזהה את הקהילה שמסביבו
4. התלמיד יבין את חשיבות הקהילה לאדם הבודד

הצגת המושג "קהילה" ודיון

אפשר לשאול את התלמידים מהי קהילה? או להתחיל את השיעור בהגדרה למושג "קהילה".

מילון אבן שושן מגדיר את הקהילה "קהל מאורגן, ציבור מוגדר".

אפשר לשאול: האם קבוצת כדורגל היא קהילה (ציבור מאורגן)? האם פלוגה בצבא היא קהילה?

לעומת ההגדרה המצמצמת של המילון, אפשר להביא הגדרה רחבה יותר למושג "קהילה":

קהילה היא קבוצת אנשים המקיימים ביניהם סוג של שותפות. שותפות במקום מגורים, בתחומי עניין, בנטיות מיניות וכו'. לקהילה יש אינטרסים משותפים והיא מגינה עליהם. בקהילה יש בעלי תפקידים העוזרים לה להתקיים.

שאלה: בבניין ברחוב הרצל גרות עשר משפחות.

• האם הן קהילה? (על פי ההגדרות שלמדנו)
• מה יהפוך אותן לקהילה?
• האם יש לדעתכם ערך חיובי בקהילתיות?

פעילות פתיחה

לאחר שהתלמידים הבינו את המושג קהילה, אפשר להתקדם ולהביט על הקהילה (או הקהילות) שבהן הם חיים.

בקשו מהתלמידים לענות במחברת על כמה שאלות:

1. ציינו שישה אנשים שאתם פוגשים בכל יום חול (לא בבית או בבית הספר, ושאינם בני משפחתכם). שלושה מהם הם אנשים שאתם מכירים בשמם; את השלושה האחרים אינכם מכירים בשמם (נהג האוטובוס, דוור, מוכר, חסר בית וכו').
2. האם אנשים אלו הם חלק מהקהילה שלכם?
3. האם גם האנשים שאיננו מכירים בשמם הם חלק מהקהילה?
4. האם לדעתכם היה רצוי שנכיר את האנשים שסביבנו בשמם?
5. מה חשוב יותר לדעתכם – הנתינה של החברים לקהילה, או הנתינה של הקהילה כלפי חבריה?

דיון מקדים ללימוד המקור

היום אנו חיים במסגרת שלטונית שבה על המדינה לדאוג לאזרחים. בעבר המדינה לא דאגה לאזרחיה, ובוודאי שלא לאזרחים מדרגה שנייה.

הקהילה היהודית בגולה הייצה אחראית לחבריה. בקהילה היו בעלי תפקידים שאפשרו את חייהם של כל חברי הקהילה. גם של העניים והחלשים.

אם כך, על הקהילה לדאוג לחבריה ולספק להם צרכים בסיסיים. בטרם נקרא את דברי התלמוד נשאל את התלמידים מהם החובות של המדינה ושל הקהילה כלפינו.

שאלה: לאיזה מהצרכים הללו חייבת המדינה (או מקום היישוב) לדאוג לאזרחים: משפט צודק, עזרה לחלשים, שירותי דת ותרבות, ביוב, שרותי רפואה, חינוך, מזון.

מה עוד?

(כדאי לרשום את הרשימה על הלוח)

לימוד המקור

כל עיר שאין בה עשרה דברים הללו אין תלמיד חכם רשאי לדור בתוכה:
בית דין מכין ועונשין [סמכות משפטית להעניש ולקנוס]
וקופה של צדקה [עבור עניי הקהילה]; נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה [איסוף הכספים הציבוריים נעשה בצורה מבוקרת למניעת שחיתות]
ובית הכנסת
ובית המרחץ
ובית הכיסא [בתקופה שבה לא היו שירותים בכל בית זו הייתה אחריות עירונית]
רופא [מוהל — לקיום ברית מילה]
ואומן [רופא]
ולבלר [פקיד שמסייע במסמכים רשמיים מול רשויות]
וטבח [קצב]
ומלמד תינוקות [מורה לילדים ולנערים].
משום ר’ עקיבא אמרו אף מיני פירא [צמחי נוי] מפני שמיני פירא מאירין את העינים.

(תלמוד בבלי סנהדרין דף יז עמוד ב)

בזמן שנקרא את דברי התלמוד ואת הסבר הדברים כדאי לשוב לרשימה שעל הלוח – כך יבינו התלמידים שלרשות (המדינה או הקהילה) יש חובות כלפי האזרח. חובות אלו היו תקפים בימי התלמוד והם תקפים בימינו.

אפשר להוסיף על החובות שהתלמוד מביא גם דברים המאפיינים את המציאות שבה אנו חיים.

בסיכום השיעור כדאי להדגיש את הנקודות:

1. בין קבוצת אנשים לקהילה
2. היתרון של קהילה כדואגת לצרכים של היחיד
3. היחיד עוזר כפי יכולתו לקהילה
4. לקהילה או למדינה יש חובות כלפי האזרח