קללה – יוצאת ממני ונשארת אצלי

1. לבחון את משמעות הקללות בחברה שלנו.
2. להבין את ההשפעה של הקללה על המקלל.
3. להכיר סיפור שנכתב על ידי חכמי המזרח.

הפעילות החינוכית הזאת היא חלק ממיזם "חכִּימא – סיפורים ורוח מחכמי המזרח", מיזם שמטרתו לאסוף ולהנגיש את הסיפורים ועולם הרוח של חכמי המזרח.
המיזם שואף להפוך את הסיפורים של חכמי המזרח לחלק מהתרבות הישראלית מתוך הבנה שהחוכמה הגנוזה בסיפורים רלוונטית לחיים שלנו כאן ועכשיו.

שלב א – פתיחה

כתבו על הלוח את המילה "קללה", ושאלו את הילדים מה המשמעות של מילה זו.

בשלב הראשון הילדים יעלו דוגמאות ויתקשו לתת את המובן המילוני. אפשרו להם לשהות ולהרהר בשאלה, זה עשוי לגרום להם להיזכר בקללות שנאמרו בסביבתם או שאמרו בעצמם.

הגדרה מילונית לקללה (הפירוש העיקרי):

ביטוי מילולי גס או מגונה, ניבול פה הנאמר מתוך כעס, שאט נפש, אכזבה וכד'.
(מתוך מילון רב מילים)

• בקשו מהלומדים לתאר מה הם הרגישו כשקיללו אותם. הדגישו שהדיון אינו עוסק במי קילל ומדוע, אלא בתחושה של מי שקיללו אותו.

לאחר שייאספו מספיק חוויות אישיות (שימו לב, זה יכול להיות נפיץ):

• בקשו מהלומדים לומר מה הרגישו כשקיללו מישהו.
  ייתכן שהלומדים יירתעו מלענות כי הם יודעים שאסור לקלל, אז או שתתנו דוגמה משלכם או שתבקשו מהם לחשוב מה לדעתם מרגישים מי שקיללו אחרים.

סכמו את שלושת השלבים – הניסוח המילוני, ההרגשה של מי שקיללו אותו וההרגשה של מי שקילל.

העלו את השאלה – מה אתם חושבים שקורה לילדים שמקללים אחרים, לא רק מבחינת ההרגשה שלהם באותו רגע, אלא כיצד זה משפיע על החיים שלהם. האם הקללה משפיעה על מי שאמר אותה מעבר לרגע שבו נאמרה?

שלב ב – לספר סיפור

בשלב זה של המפגש נספר ללומדים סיפור – מצגת להצגת הסיפור. בחרו בדרך שנראית שלכם המעניינת ביותר לספר את הסיפור. אתם יכולים להשתמש באינטונציה שונה, לשנות את נוסח הסיפור כפי שתרצו, או לשלב תנועות ידיים וגוף. אוצר המילים והניסוח אינם משמעותיים. אם אתם רוצים אתם יכולים להמחיז את הסיפור עם הילדים. יש רק שני תפקידים אבל זו הזדמנות להציג את הסיפור באופן שונה ומרתק.

יום אחד ניסה אחד מנכדיו של רבי כלפון הכהן* לתפוס תרנגול שהסתובב בחצר הבית. במשך זמן רב רץ אחריו, אך התרנגול רץ מהר יותר.
הנער התרגז והחל לקלל את התרנגול: אתה … ואם אני אתפוס אותך אני …
רבי כלפון שמע את נכדו מקלל ומיד קרא לו להיכנס הביתה.
שאל הנכד: יא-סידי (סבא), מדוע קראת לי?
השיב רבי כלפון: מדוע אתה מקלל? זה הרי מעליב ופוגע.
השתומם הנכד: אבל סבא, זה רק תרנגול, הוא הרי לא מבין את מה שאמרתי לו.
השיב רבי כלפון: יא-איבני (בני), התרנגול באמת אינו מבין אותך. אבל אתה מבין את עצמך.
כשאתה מקלל ומדבר בשפה גסה אתה פוגע בעצמך, בילד שאתה, באדם שאתה גדל להיות.
שמע הנער את דברי סבו ושתק.
הוסיף רבי כלפון ואמר: אנשים חושבים שכאשר הם מקללים מישהו הקללה עוברת אליו, אבל זה בעצם הפוך – כשאדם מקלל, הקללה חודרת אל תוככי ליבו ונשארת שם.

* מי אני?
הרב כַלְפוֹן משה הכהן (1874- 1950) היה רבה הראשי של ג'רבה ומגדולי הרבנים בתוניסיה.
כתב חיבורים רבים. היה תומך נלהב של התנועה הציונית ופעל כל חייו למען שיבה לארץ ישראל. נפטר בג'רבה ערב עלותו ארצה.

שלב ג – דיון כיתתי

לאחר קריאת הסיפור בכיתה אנו מציעים לפתוח בדיון על קללות. כולנו רגילים להתייחס לקללות מהצד של הנפגע – אלימות מילולית, פגיעה בזולת, זיהום האווירה. אבל הפעם נמקד את הדיון בהשפעה של הקללה על מי שאומר אותה.

בשלב הבא נברר עם הלומדים מה המשמעות של הקללה עבור המקלל – למה אנשים מקללים? (לשם כך ניתן להיעזר במאמר – מונעים קללות – טל בוקריס).

דרך הדיון ניתן להגיע למסקנה שהקללה היא דרך להוציא החוצה רגשות קשים – כעס, הרגשת אפליה, הרגשת פגיעה.

ניתן לציין גם את תחושת השחרור שיש בקללה אבל צריך לזכור שהיא באה על חשבון הזולת.

בשלב הבא של הדיון נבדוק עם התלמידים את השאלה הבאה: מה קורה לכם כאשר אתם נחשפים לדברים לא טובים – איך אתם מרגישים? מה זה עושה לכם?

אפשר להתחיל את הדיון בשיחה על אוכל (בדומה לפעילות הצביעה, גם מאוכל אנחנו נהנים אך צריך לשים לב שהאוכל אינו פוגע בנו).

כולנו יודעים שיש מאכלים שאין לאכול אותם:

• מאכלים רעילים
• מאכלים שאנחנו רגישים אליהם
• מאכלים שאם מגזימים בהם מרגישים לא טוב
• מאכלים שאנחנו לא אוהבים

מה הסיבה שאנחנו בודקים מה אנחנו אוכלים? המאכלים עלולים להיות מזיקים, לא טעימים ואפילו מעוררי גועל.

בשלב הבא של הדיון נברר אילו דברים גורמים לנו להרגשה לא נעימה:

• דברים מפחידים
• דברים מעוררי גועל
• דברים שפוגעים בנו

ואז להגיע לאמירה של הסבא – "כשאדם מקלל, הקללה חודרת אל תוככי ליבו."

לשאול בכיתה – מה זה אומר? ולרשום על הלוח את התשובות. בשלב הראשון הילדים לא כל כך יבינו מה נדרש מהם, אבל בשלב הבא הם ייקחו את הדוגמאות מהשלבים הקודמים ויבינו איך מילים לא יפות פוגעות במי ששומע אותן וגם במי שאומר אותן.

שלב ד – סיכום

בשלב הסיכום נעשה איסוף של הדברים שחשבנו עליהם:

• משמעות הקללה בעיני מי שקיללו אותו
• משמעות הקללה בעיני מי שקילל
• המשמעות של לשמוע דברים רעים – דברים המכוונים כלפיי או דברים שאני מְכַוון כלפי אחרים.

בכיתות שבהן מתאים לשלֵב משימה של ציור: הציעו ללומדים לצייר בצד אחד של הדף את האירוע שמתואר בסיפור ובצד השני – מה קורה לילד שמקלל ילד אחר.