שֵׁבֶט אחים ואחיות
מערך שיעור לכבוד יום העצמאות
שיר חדש שהתפרסם לקראת יום העצמאות ה-71 מאפשר לנו לחשוב קצת על המדינה שלנו ועל הסיפור שהיא מספרת לכל אחת ואחד מאיתנו. במערך השיעור נדבר עם הלומדים על השיר ועל תכניו.
מטרת הפעילות
- להכיר שיר שנכתב לקראת יום העצמאות ה-71 של מדינת ישראל.
- ללמוד את השיר ואת המשמעויות שהוא מביא לידי ביטוי.
- להעריך את החלקים הטובים שיש לנו במדינה.
- לעורר את הגאווה והשמחה במה שיש לי.
מהלך הפעילות
1. פתיחה
רשמו את שם השיר על הלוח – שֵׁבֶט אחים ואחיות.
שאלו את הלומדים: לְמָה השם דומה? כתבו את התשובות על הלוח.
אחת התשובות מתחברת לביטוי "שֶׁבֶת אחים גם יחד".
אפשר לשיר את השיר בכיתה:
הִנֵּה מָה טוֹב וּמָה נָעִים
שֶׁבֶת אַחִים גַּם יַחַד
הִנֵּה מָה טוֹב וּמָה נָעִים
שֶׁבֶת אַחִים גַּם יַחַד.
- מה משמעות השיר ששרנו? האם תמיד זה נכון?
- מה משמעות השינוי שעשו בשיר, מה זה "שֵׁבֶט"? האם שבט הוא דבר טוב או רע? מה משמעות התוספת "אחיות"?
בדיון שלנו נעסוק במושג "שבט":
- מסופר שעם ישראל בתקופת המקרא עם ישראל היה בנוי משבטים. להיות עם שבנוי מקבוצות זה טוב? מה היתרונות בכך ומה החסרונות?
- היום תיאור העם כמחולק לשבטים הוא תיאור שלילי. משמעותו היא שאנחנו לא מאוחדים, שכל קבוצה בעם ישראל מופרדת מהקבוצות האחרות, ושחברי כל קבוצה מתייחסים באיבה ובחשדנות אל חברי הקבוצות האחרות, ששונות מהם.
לכיתה שיכולה להבין אפשר לספר על נאום ארבעת השבטים של הנשיא ראובן (רוּבִי) ריבלין (קישור לסיקור עיתונאי של הנאום).
2. השמעת השיר ודיון בו
- חלקו את מילות השיר ללומדים. אפשר להניח שחלק מהם כבר שמעו את השיר ואולי אפילו יודעים לשיר אותו.
- השמיעו את השיר כולו, כולל דברי הנשיא שבסוף השיר.
שאלו את הלומדים:
- מה הרגשתם כששמעתם את השיר?
- את השיר מבצעים זמרים חדשים וותיקים. אילו זמרים זיהיתם? האם היו זמרים שלא זיהיתם?
- מה המשמעות של שיר שזמרים רבים כל כך (יותר מ 30 זמרים) מבצעים אותו? למה?
- מה המשמעות עבורכם, שנשיא המדינה עצמו (שימו לב שהילדים הבינו את זה) קורא בסוף חלק מהשיר?
- האם זיהיתם בתוך השיר שורה משיר אחר? ("וְאֵיךְ נַפְשִׁי עוֹד הוֹמִיָּה" – "נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה") מה זה יכול להגיד לנו?
בקשו מהלומדים לסמן בצבעים שונים:
- בצבע אחד – שורות שיש בהן תיאורים בגוף ראשון, כולל מה ששייך לי (אֲנִי נוֹסֵעַ וּמַבִּיט; אָבִי חָלַם וְהִתְפַּלֵּל; וּבְעֵינֶיהָ שֶׁל אִמִּי / תָּמִיד אֶמְצָא אֶת מְקוֹמִי; אֲנִי מִכָּאן, אֲנִי שִׁיֵּךְ / וְכָל חָבֵר שֶׁלִּי כְּמוֹ אָח / אַתְּ הַפּוֹעֶמֶת בִּלְבָבִי / אֲנִי מִזְרָח-מַעֲרָבִי; ועוד).
- בצבע אחר – דברים שהשיר מתאר על העבר (אָבִי חָלַם וְהִתְפַּלֵּל / לִחְיוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; אוֹסְפִים בְּיַחַד נְדוּדִים / בְּתוֹךְ תַּרְמִיל גַּעְגּוּעִים; ועוד).
- בצבע שלישי – דברים שהשיר מתאר שמתרחשים עכשיו (מֵהַמְּצָדָה שֶׁל הַזְּרִיחוֹת יְרוּשָׁלַיִם בַּסְּלִיחוֹת / מֵחוֹף כִּנֶּרֶת וְאַכְזִיב / מֵהַמְּסִבּוֹת שֶׁל תֵּל אָבִיב; רֵיחוֹת פַּרְדֵּס שֶׁל הַדָּרִים; ועוד).
שימו לב, שהלומדים מכירים את המקומות והסמלים שהם מביאים (זריחה במצדה, סליחות בירושלים, חוף ים כנרת וכדומה).
- נסו לבחון יחד איתם, מה הם רואים מפריסת הצבעים שהתקבלה? (יהיו גם שורות שיסומנו בכמה צבעים) מה זה אומר על השיר? (שילוב של אני ואחרים, שילוב של עבר והווה)
סיכום
השמיעו את השיר שנית.
- בקשו מהלומדים לחשוב שוב, אילו תחושות השיר מעורר בהם. האם בשיר מצוינים דברים רעים שמתרחשים במדינה? האם באמת הכול טוב?
- דונו יחד עם הלומדים, מה משמעותו של שיר שמנסה להדגיש את הטוב. למה אנחנו אוהבים לשיר שירים כאלה לפני יום העצמאות?