שאילת שאלות, מגילת העצמאות וזכויות אדם

• שכלול מיומנויות: לפתח את היכולת לשאול שאלות; לפתח את יכולת ההקשבה של התלמידים.
• מטרות תוכן: להבין איזה סוג של מסמך הוא מגילת העצמאות; להצביע על היחס בין המגילה לבין חוקי יסוד שנחקקו מאוחר יותר.
• מטרות פדגוגיות: ליצור סביבה מאפשרת להשתתפות פעילה של התלמידים; לקשור בין שאילת שאלות לבין תחושת אוטונומיה.

1.       פתיח:

פתחו את השיעור בסיפור קצר על מקרה שבו הרגשתם שאתם עצמאיים בנוגע למשהו, או שהרגשתם שאפשרתם עצמאות למישהו. שאלו את התלמידים: אם הייתם צריכים להצהיר על "עצמאות" שלכם בהיבט מסוים בחייכם, במה הייתם בוחרים? מדוע? מהן ההשלכות של העצמאות שהשגתם? לחלופין, אפשר לבקש מהתלמידים לשוחח על כך בחברותא ולאחר מכן לבקש ממי שרוצה לשתף במליאה. מטרת הפעילות היא להדגיש שעצמאות משמעותה אי-תלות באחרים, פעולה אישית וחופשית, יחד עם החובות והאחריות המתלוות אליה.

2. טכניקה של שאילת שאלות – מגילת העצמאות

הציגו לתלמידים את הטכניקה של שאילת שאלות (QFT). הטכניקה מאפשרת לתלמידים להרגיש בעלות על השאלה, ולכן תהיה להם מוטיבציה גדולה יותר לעסוק בשאלות האלה בהמשך. הכללים הם עדינים מאוד ויש להקפיד עליהם.

השאלה שייכת לתלמידים, כי היא עולה מהם ומנוסחת על ידם. הידע על אודות השאלה נמצא אצלם. כך גם גובר הרצון של התלמידים להבין את השאלה ולהעמיק בה.  

תפקיד המורה כאן משתנה למנחה, ורוב העבודה נעשית על ידי התלמידים. המורה-מנחה מוסיף הנחיות עם ההתקדמות, שואל שאלות שמחדדות את העבודה ומאפשר לתלמידים לערוך רפלקציה עליה. תהליך זה מורכב משלושה שלבים:

שלב א:

• חלקו את הכיתה לקבוצות של ארבעה תלמידים.
• תנו לכל קבוצה דף גדול שעליו יוכלו לכתוב את השאלות. (שני דפי A3 מחוברים או גיליון.)
• הנחו אותם לשאול כמה שיותר שאלות על הכותרת: מגילת העצמאות. יש להשתמש בטושים עבים.
• הקדישו לחלק זה ארבע או חמש דקות.

הנחיות לתלמידים לשלב א:

1. שאלו כמה שיותר שאלות בנוגע לכותרת: מגילת העצמאות.
2. אל תפסיקו לשאול. לא לענות ולא להגיב לשום שאלה שנשאלת.
3. ללא שיפוטיות – לא לחיוב ולא לשלילה. הקפידו על כך.
4. כתבו כל שאלה בדיוק כפי שנוסחה.
5. שנו כל אמירה או מחשבה למשפט שאלה.
6. מספרו את השאלות.

אין שאלות טובות או טובות פחות. כל שאלה שעולה בדעתם של התלמידים היא שאלה מתאימה. בשלבים הבאים ישכללו התלמידים את השאלות. שימו לב שגם אתם לא שיפוטיים כלפי השאלות.

שלב ב:

בקשו מהתלמידים להישאר בקבוצות ועברו לשלב הבא. שאלו את התלמידים בסבב מהיר כמה שאלות כתבו ואיך היה להם לשאול שאלות. יכול להיות שהם לא יכתבו הרבה שאלות, וזה בסדר. לשאול שאלות זו משימה לא פשוטה. ככל שיתנסו בה יותר, ישכללו את היכולת הזו. שאלו אותם מה ההבדל בין שאלה סגורה לשאלה פתוחה. אפיינו יחד איתם את סוגי השאלות, וודאו שהם מבינים את ההבדלים. שאלו מהם היתרונות והחסרונות.

בקשו מהם לסמן את השאלות שכתבו: שאלה סגורה תסומן באות ס' ושאלה פתוחה תסומן ב-פ'.

לאחר שעשו זאת בקשו מהם לשנות שתי שאלות פתוחות לשאלות סגורות, ושתי שאלות סגורות לשאלות פתוחות. בקשו מהם להוסיף את השאלות החדשות ששינו לרשימה שיצרו. בקשו מהתלמידים דוגמאות לשינויים שערכו.

שלב ג:

בקשו מהתלמידים לבחור 3 שאלות ולסמן אותן. בקשו מהם לחשוב מדוע בחרו דווקא בשאלות האלה.

בשלב הזה יהיו לתלמידים הרבה מאוד שאלות על מגילת העצמאות. עברו על השאלות ששאלו התלמידים. יש להימנע משיפוטיות – לא להחמיא ולא לבקר. אפשר לומר לתלמידים שיש הרבה שאלות על מגילת העצמאות. אנחנו מכירים את המושג ויודעים באופן כללי במה מדובר, ובכל זאת – יש הרבה שאלות שיכולות להוביל אותנו למידע, סיפורים ותכנים נוספים, וגם לשאלות חדשות שאפשר יהיה לחקור לאורך זמן.

שימו לב אם יש שאלות שחוזרות על עצמן בין הקבוצות. שימו לב באיזה מיקום היו השאלות שנבחרו. בדרך כלל השאלות האלה לא היו בראש הרשימה. ודאו שהשאלות שבחרו הן שאלות פתוחות, שאלות שאפשר להתקדם איתן. (לא תמיד נצפה לכך, תלוי מה מטרת השימוש בטכניקה.)

מכיוון שבמערך שיעור זה נרצה לשלב גם הקניה, נבחר להתייחס לשאלות שבסבירות גבוהה יופיעו בשאלות של התלמידים, כגון: מהי מגילת העצמאות, או: מה כתוב בה בעצם? וכן שאלות נוספות שעלו בהקשר אקטואלי. השימוש בטכניקה כרוך בחזרתיות, ואפשר להרחיב את העיסוק בשאלות שהתלמידים העלו. בשיעור הזה נשתמש בטכניקה באופן צר בלבד.

3. חזון, חוקים, חוקי יסוד וחוקה

בחלק זה התלמידים ישוחחו על אופי מגילת העצמאות, על קטעי טקסט מתוכה, ועל הקשר שלהם לחוקי יסוד מאוחרים שנחקקו במדינת ישראל כגון חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. ככל הנראה נישאר עם שאלות רבות לחשוב עליהן, בבית עם המשפחה, לחקור בעצמנו או יחד בהמשך. השיחה תיעשה באמצעות דף מקורות ושיתוף בסוף הלימוד במליאת הכיתה.

חלקו לכל קבוצה (או חברותא) את דף המקורות, שבו יש מענה או התייחסות לשאלות שכתבו, או לשאלות שאפשר היה לשאול.

לאחר לימוד דף המקורות בחברותא, הזמינו קבוצות או חברותות לשתף במליאה בנוגע לכל אחד מהמקורות: על אילו שאלות עונה המקור? האם השאלות הופיעו ברשימה שלהם? מה התחדש להם? מה הפתיע אותם? ניתן לבקש מהתלמידים להציג התייחסות לשאלה אחת. (הצגה של מספר קבוצות כמספר המקורות.) שאלו על הקשר בין עצמאות לשאילת שאלות.

• חלק מהמקורות עונים על שאלות בעקבות גילוי תשובות לשאלות מוקדמות. אפשר לשתף את הלומדים ולספר להם שהטכניקה שבה התנסו היא טכניקה מתמשכת, ואילו היינו מרחיבים את הנושא למספר רב של שיעורים היינו מעלים שאלות נוספות שנוגעות לגילויים שלהם מתוך השאלות הקודמות. לבחירתכם.
• הקטע הבא, הלקוח מתוך מאמר של פרופ' רות גביזון (מצורף בנספח), יכול לתרום לדיון שתנהלו בסוף הלימוד באשר לאופייה של מגילת העצמאות, חוקי יסוד הנוגעים לזכויות אדם והקשר שלהם לחוקה, ובאשר לשאלות שעדיין מעסיקות את החברה הישראלית:
  "חוקה היא כלי משטרי שתפקידו העיקרי הוא להגביל גם את המחוקק העליון במדינה. העצרת הכללית של האו"ם רצתה שהערובות לדמוקרטיה ולשמירה על זכויות המיעוט לא תהיינה פגיעות להחלטתו של רוב רגיל בשתי המדינות החדשות. חוקות חייבות לכלול פרק משטרי המסדיר את המבנה של רשויות השלטון, את סמכויותיהן ואת היחסים ביניהן (כולל היחסים בין המחוקק לבית המשפט). חוקות מודרניות כוללות בדרך כלל גם מבוא שהוא פרק חזון הקובע את הבסיס הערכי של המדינה, וגם מגילת זכויות. למרות ההבטחה שניתנה בהכרזה, נמנעו האבות המייסדים מלכונן חוקה למדינה. רוב בין מייסדי המדינה סירבו לעגן בחוק עקרונות ברוח המגילה, בין השאר בשל החשש מעיסוק בנושאים מורכבים ושנויים במחלוקת, נושאים שב"אני מאמין" של המדינה, שבהם קיימת מחלוקת קשה בין הפלגים המרכיבים אותה. הם העדיפו להשאיר את העקרונות הכלליים ברמה של הצהרות חזון, ולא לתת להם תוקף משפטי מחייב. במקום זה הם אימצו החלטת פשרה שלפיה ייחקקו "חוקי יסוד", וכאשר תושלם חקיקתם הם יצורפו לחוקה שלמה."

בסוף השיעור חלקו לכל תלמיד ותלמידה פתקית לכתיבת רפלקציה אישית. את הרפלקציה יש להגיש למורה.

שאלות רפלקציה שניתן להעלות:

• בחרו שתי פעילויות שקיימנו במהלך השיעור וכתבו – מה למדתם מהן?

מה חשבתם על מהלך השיעור? כיצד שאילת שאלות תרמה ללמידה שלכם על מגילת העצמאות?

• מגילת העצמאות
• בג"ץ 10/48 – קביעת בג"ץ שהמגילה היא מסמך מכונן, חזוני ולא משפטי, עמ' 85.
• חזון, לא חוק – תפקידה של מגילת העצמאות – רות גביזון עמ' 17-14.
• בג"ץ 53/73 – השופט אגרנט: יש לפרש ולהבין את חוקי המדינה על בסיס הכרזת העצמאות, עמ' 884.
• הנשיא אגרנט: "קול העם״ – קולו של העם – מבחר כתבים א, אהרון ברק – בין היתר על הקשר בין הכרזת העצמאות לבין היסודות הבלתי כתובים של מדינה דמוקרטית ומתוקנת.
• חוק יסוד כבוד האדם וחירותו
• Right Question Institute – טכניקת שאילת השאלות, טכניקת קבלת החלטות, תכנים וסרטונים.