שאילת שאלות – "שאלת חכם חצי תשובה"

למורה:

1. להבין את החשיבות של עידוד שאילת השאלות.
2. לחשוב על אופן עידוד שאילת השאלות.

לתלמיד:

1.  להבין את חשיבות השאלה בתהליך הלמידה.
2. לשמור על אקטיביות בתהליך הלמידה.

מיומנויות הוראה ולמידה

היכולת לשאול שאלות שונות – חשיבה מסדר חשיבה גבוה

הקדמה

שיעור זה עוסק בשאילת שאלות. נבחן את שאילת השאלות כמיומנות למידה וכמיומנות הוראה. הלומדים ישמעו על המיומנות דרך סיפור ויתנסו בשאילת שאלות.

פתיחה

הערה למורה: פתיחת שיעור בבדיחה מומלצת תמיד. כדאי לבחור בדיחה שתתאים למטרת השיעור ולוודא שאינה שחוקה מדי ותתאים ללומדים.

הבדיחה שלפנינו עברה גלגולים רבים, ואתם מוזמנים להמשיך לגלגל ולשנות את פרטיה אך לא את סופה.

אבא וילד נוסעים ברכבת.

אחרי זמן מה הילד שואל: אבא, למה קוראים לירח ירח?

האב משיב לו: וואלה בני, לא יודע.

עובר זמן, והילד שואל: אבא, למה יש לחתול ארבע רגליים?

האב עונה: לא יודע, בני.

הילד ממשיך לשאול: אבא, למה השמש זורחת ביום?

האב משיב: בני יקירי, באמת לא יודע.

אחרי זמן מה הילד שוב שואל: אבא, השאלות מפריעות לך?

האב עונה: לא, מה פתאום? אם לא תשאל – איך תדע?!

לאחר סיפור הבדיחה, ניתן לשאול את הלומדים:

1. מה אמור הילד לעשות כשהאב לא מספק את התשובות?
2. מה התפקיד של השאלה, על פי האב?

שלב 1: ספרו סיפור – שאלת חכם חצי תשובה

לאחר סיפור בדיחה עממית עברו לסיפור של חכמי המזרח. הסיפור להלן מציג מקרה שאב סירב לְלַמֵד את בנו שרצה ללמוד.

מומלץ לקרוא את הסיפור ובמהלך ההקראה להפסיק הפסקות מתודיות, שיאפשרו ללומדים להיות מעורבים ולהעלות השערות להמשך הסיפור. מצורפת מצגת (בתחתית המערך- קבצים להורדה) להקרנת הסיפור, כולל ההפסקות.

שאלת חכם – חצי תשובה

לא קל לאב לסרב לבנו, ודאי וודאי לא כשהבן מבקש מהאב לְלַמֵד אותו תורה. אף על פי כן סירב רבי יעקב אבוחצירא פעם אחר פעם לבקשת בנו, רבי מסעוד, ללמד אותו תורה.

"מדוע מסרב אתה ללמד אותי?" טען הבן כלפי אביו. "הלוא מגדולי החכמים אתה. וכי ראוי לי ללמוד אצל אחר מלבדך?"

עמד רבי יעקב אבוחצירא על שלו: "לא אֲלַמֵד אותך. התחל ללמוד בכוחות עצמך, ובהגיע היום אדע שאתה מוכן ללמוד איתי."

שמע מסעוד בקול אביו. שקד יומם וליל על לימודו, ואף ראה בְּרָכָה בַּעֲמָלוֹ.

לאחר זמן נתקל בשאלה שלא הצליח לפתור גם לאחר עיון רב.

פנה מסעוד אל אביו וביקש את עזרתו.

כששמע רבי יעקב את שאלת בנו, אמר: "מִשְׁאֵלָתְךָ אני לָמֵד שעתה ראוי אתה לבוא בשערי התורה."

בתום קריאת הסיפור העלו את השאלה בכיתה:

מה שכנע את רבי יעקב אבוחצירא ללמד את בנו? לפי דעתכם, מדוע לבסוף נֶעֱתַר לבקשתו?

רבי יעקב אבוחצירא שלח את בנו ללמוד לבד. לא אמר לו עד מתי, לא אמר לו אילו עמודים ואיזה ספר עליו ללמוד. הרמז היחיד שנתן לו כדי להרגיעו היה – שהוא, האב, יֵדַע כשהבן יהיה מוכן. מה הוא יֵדַע, ומה הכוונה לכך שיהיה מוכן? מוכן למבחן?

שאילת השאלה היא זו שהייתה עבור רבי אבוחצירא סימן לכך שבנו מוכן. שאילת השאלות, על פי הסיפור, יעילה אחרי הכרת החומר, אחרי למידה ואחרי התעוררות הסקרנות. רק אז הלומד יכול לשאול שאלה שתעזור לו להבין סוגיה קשה או לקבל מידע חסר.

שלב 2

אפשר לתת שיעור זה גם לקראת פסח וגם לקראת לימוד נושא חדש, והמטרה אותה מטרה: להקנות ללומדים את מיומנות שאילת השאלות ואת הבנת חשיבותה לתהליך הלמידה והחקר. לכן, אם השיעור לא נלמד בפסח, ניתן לדלג על שלב 2.

נחלק ללומדים את הקושיות, ויחד ננסה להבין את תפקידן בעידוד שיחה על מהות ותוכן הערב (ליל הסדר).

התרגלנו לשיר את הקושיות כשאלות שבצידן תשובה, אך ארבע הקושיות הן למעשה שאלות ללא תשובה (על פי המשנה, מסכת פסחים, פרק י משנה ד). בזכות שאילת השאלות האב יכול לקיים את מצוות "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ…" הַמְצַוָוה לספר על יציאת מצרים ולהעביר את הסיפור מדור לדור.

נוסף על כך, לפי עומק השאלה והאופן שבו היא נשאלת, האב יכול להתאים את תשובותיו והסבריו.

קושיה מדגישה את שונותו וייחודו של הערב בארבעה היבטים שונים ושואלת לסיבת השוני: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?" – פירוט השינויים ושאלה לגביהם: מדוע זה כך, מדוע נהוג בליל הסדר לאכול מצה, וכן הלאה.

בטקס המוכר לנו, בליל הסדר, נהוג שהקושיות מושרות בפי הצעיר או הצעירה במשפחה, וכך באופן מלאכותי וטקסי מרגילים את הילדים לשאול. השאלות בעלות אותה תבנית, קצב וניגון – דבר המדגיש את הטקסיות שבהן מדי שנה בשנה.

שלב 3

שאילת שאלות היא מיומנות חשובה לכל תחומי הלמידה, וניתן לפתח אותה. בשלב זה נתנסה בשאילת שאלות בעזרת צפייה בטיזרים ובטריילרים (קדימונים). הטיזרים קצרים יותר מהטריילרים, אך תפקידם שווה: לאפשר לצופה להציץ בתוכן הסרט ולגרום לו לרצות לצפות בסרט המלא. הסקרנות מתעוררת בנו כשהנסתר רב על הגלוי, ואנחנו מנסים להשלים את הפרטים החסרים בין בעזרת הדמיון ובין בחיפוש מידע, עד שהסרט יוצא לאקרנים ואפשר להשלים את המידע כשצופים בסרט.

בדף העבודה  – טבלה שהלומדים ימלאו לאחר צפייה בסרטונים הבאים – עליהם לכתוב את הפרטים הקיימים ואת הפרטים החסרים. פעולה זו מאלצת אותם לראות את מה שלא נראה, להכיר בפרטים החסרים ולגלות את הצורך במידע החסר. הדבר מכשיר את הלומד לשאילת שאלות.

ולבסוף, בעזרת הטבלה הלומדים חושבים על שאלות מתאימות שיסייעו להם למצוא את הפרטים החסרים.

חשוב להדגיש: בפעילות זו בעזרת קדימונים (כשהסרט המלא אינו מוכר לצופה) מִגְוַון האפשרויות להשלמת הפרטים החסרים רב, ומשום כך על המורה להדגיש את הנקודה, שלשאלות יש יותר מתשובה אחת…

קדימון מיסטר לינק – בקישור.

מרי פופינס חוזרת, טריילר:

אחרי שהלומדים צופים בסרטונים, הם למעשה מתמודדים עם המידע הקיים ועם המידע החסר. הדבר מאלץ אותם להתייחס למידע שאינו ידוע בעזרת שאלות שיעזרו להם לחשוף אותו. לדוגמה:
מהן תכונות האופי של מיסטר לינק / של מרי פופינס?
כיצד יסתדר מיסטר לינק בחברה המודרנית?
מה תפקידה של דמות האישה בסרט "מיסטר לינק"?
כיצד תשפיע מרי פופינס על חיי הילדים? האם תצליח להשפיע גם על חיי המבוגרים?

יש אינסוף כיוונים אפשריים, דבר הממחיש את ריבוי השאלות וריבוי התשובות, ובכך מאפשר לכל אחד ואחת להשתתף בגילוי פרטים חדשים שאינם ידועים, בכל נושא שהוא.

לדיון:
האם הסרטון עורר בכם רצון להמשיך ולראות את הסרט המלא? האם יש צורך בגורם מעורר עניין כדי לצאת ולחפש תשובות לשאלות המעסיקות אותנו?
בקשו מהלומדים להביא דוגמאות.

שלב הסיכום

הבדיחה, הסיפור, הקושיות והקדימונים מעבירים מסר כי שאילת השאלות הכרחית להמשך החקירה והלימוד. אבל ללא טריגר המעודד את הסקרנות ואת התחלת החיפוש אחר תשובות, לא תתבצע שאילת שאלות. הלימוד כרוך ברתימה משותפת של המורה ושל הלומד. על המורה למצוא את הטריגרים ולשלוח אותם למרחב הכיתתי, ובכך לעורר את הכמיהה לחיפוש התשובה והידע החסר. הטריגרים יכולים להיות פיסות מידע, סיפורים, סרטים ושאלות פוריות המייצרות תת שאלות אחרות. לילדים מומלץ לשאול כמה שיותר שאלות; שאלות יכולות ללמד אותנו דברים חדשים אבל הן גם יכולות לערער על תפיסות קיימות ולייצר מחשבה חדשה ויצירתית. התייחסו בסיכום גם לכותרת הסיפור: "שאלת חכם – חצי תשובה". הכותרת הוא ביטוי הלקוח מתוך התרבות היהודית.

במערך זה לא נדרשנו לסוגי שאלות ולהבחנות בין מילות שאלה שונות. זהו פתח להמשך חקירה ועניין בשאילת שאלות.

להמשך העמקה בנושא שאלות פוריות מומלץ:

• מאמרו של יורם הרפז, להמציא שאלות פוריות
• ניתן להביא לכיתה את הציטוט המוכר הבא של איזידור אייזק (מיוחס ומסופר גם על מדענים נוספים): "אימא שלי הפכה אותי למדען בלי שהתכוונה לכך. כל האימהות היהודיות בברוקלין נהגו לשאול את הבן שלהן: 'נו למדת משהו בבית ספר היום?', אבל לא אימא שלי.
  היא תמיד שאלה אותי שאלה אחרת: 'איזי, שאלת שאלה טובה היום?' ההבדל הזה הוא שהפך אותי למדען." ~ איזידור אייזק רבי, זוכה פרס נובל