שיעור ראשון: התבוננות בתצלום

• התלמידים יתרגלו התבוננות מעמיקה בתמונה ואוריינות ויזואלית על ידי אמירות אובייקטיביות וסובייקטיביות על תמונה.
• לאחר מכן יגיבו התלמידים לתמונה באמצעות כתיבה יצירתית.

חומרים

• מחשב נייד ומקרן למסך LCD
• התמונה "מערה" (צילום של הצלם ציון עוזרי)
• דף העבודה "אובייקטיבי וסובייקטיבי"
• לוח או גיליונות נייר גדולים

הכנות

• הציבו את המקרן להקרנת התמונה "מערה" בקדמת הכיתה.
• אם אין ברשותכם מחשב נייד ומקרן, הכינו עותקים של הצילום ברזולוציה גבוהה לחלוקה לתלמידים.
• הכינו מספר מספיק של עותקים של דף העבודה "אובייקטיבי וסובייקטיבי" לכיתה.

1. הקדמה (5 דקות):

א. נשאל את התלמידים:

• מה ההבדל בין "אמירה אובייקטיבית" לבין "אמירה סובייקטיבית"?

בקשו מהתלמידים לתת דוגמאות לכל אחד מן המקרים.

ב. הקרינו את התצלום "מערה" (או חלקו עותקים של התצלום לתלמידים).

ג. חלקו עותקים של דף העבודה "אובייקטיבי וסובייקטיבי" – להורדה, גרסה מקוונת.

ד. עברו על דף העבודה:

• הסבירו לתלמידים את ההבדל בין תצפית אובייקטיבית לתצפית סובייקטיבית:

תצפית אובייקטיבית היא דבר שאינו משתנה מאדם לאדם. זהו דבר שכולכם יכולים להסכים עליו; לדוגמה, "יש X אנשים בתמונה הזאת", או "התמונה היא בשחור-לבן". תצפיות אובייקטיביות יכולות גם להתייחס לצורות, למרקמים, ולצללים שניתן לראות בתמונה.

תצפית סובייקטיבית, מאידך, היא דעה, תחושה, או פרשנות שמבוססת על מה שאתם רואים; לדוגמה, "זה מזכיר לי פעם כשעשיתי X", או "נראה לי שאולי האיש הזה הוא אבא שלהם", או "הם נראים לי עייפים".

• עזרו לתלמידים להבין את הקשר בין התרגיל על אובייקטיבי/סובייקטיבי ובין בניית טיעון בכתב או בוויכוח בעל-פה.

ההבחנה בין אובייקטיבי לסובייקטיבי דומה להבחנה בין רְאָיָה לטיעון; כשם שתצפית סובייקטיבית חייבת להתבסס על אלמנטים אובייקטיביים, כך גם דעה או טיעון חייבים להתבסס על ראיות עובדתיות. בדומה לכך, בדרך כלל ניתן לגזור כמה טיעונים או דעות מאותה ראיה, אך רק טיעונים שמתבססים על הראיות העובדתיות יהיו משכנעים.

לעתים קשה לדעת אם תצפית מסוימת היא אובייקטיבית או סובייקטיבית. במקרים אלה, צריך שהתלמידים לא ייתפסו מדי להבחנה הזאת – הדיכוטומיה בין אובייקטיבי לסובייקטיבי היא רק מנגנון שעוזר לתלמידים להתארגן ולחשוב על ההתבוננות האישית שלהם.

2. אובייקטיבי וסובייקטיבי (15 דקות):

א. מרגע שהתלמידים הבינו את ההבדל בין הבחנות אובייקטיבות לסובייקטיביות, תנו להם זמן לבחון את התמונה בעיון.

– בקשו מהם לרשום את הבחנותיהם בדפי העבודה. תנו להם זמן מספיק לעבוד, ועודדו אותם לרשום כל דבר שהם רואים או חושבים על התמונה. אם הם אומרים שסיימו, עודדו אותם לחזור ולוודא שלא החמיצו דבר.

ב. בקשו מהתלמידים לחלוק את הההבחנות שלהם בדיון כיתתי.

– רשמו על הלוח את כל הההבחנות האובייקטיביות והסובייקטיביות שעלו בכיתה, ועמדו על הבחנות שמעוררות ספק או סותרות.

– הזמינו תלמידים לקדמת הכיתה כדי להצביע על פרטים בתמונה ולכוון את ההתבוננות.

עודדו את התלמידים להשתמש בהבחנות אובייקטיביות כדי לתמוך בפרשנויות הסובייקטיביות שלהם; שאלו, לדוגמה, שאלות כגון:

• "מדוע את חושבת כך?"
• "מה ראית בתמונה שגרם לך לומר את זה?"

ג. שאלו את התלמידים:

• מה ניתן ללמוד ומה לא ניתן ללמוד מתוך התמונה?
• אילו שאלות מעלה התמונה?
• איזה מידע נוסף הייתם רוצים לדעת עליה?

ד. בקשו מהתלמידים גם לבחון את הקומפוזיציה (המיחבר) של התצלום:

הקומפוזיציה היא האופן בו מסודרים ומחוברים זה לזה המרכיבים בתמונה (לדוגמה, זווית הצילום, הקשר בין הדמויות, המוקד המרכזי של התמונה וכו').

– שאלו את התלמידים:

• כיצד מוסיפה הקומפוזיציה למשמעות או לרושם שיוצרת התמונה?

3. תגובה יצירתית לתמונה (20 דקות):

א. בקשו מהתלמידים להגיב לתמונה באחת מהדרכים הבאות:

• בקשו לכתוב על הסצנה, לתאר מה לדעתם קרה ממש לפני שהתמונה צולמה, ומה הם חושבים שקרה לאחר שהיא צולמה.
• בקשו לכתוב מונולוג מנקודת מבטו של אחד האנשים בתמונה.
• בקשו להדביק צילום של התמונה במרכז דף לבן, ולצייר את המתרחש לדעתם מחוץ לפריים של הצילום.
• בקשו מהתלמידים להיעמד במיקום של הדמויות בתמונה, ולהמחיז את הסצנה.
• לאחר שהתלמידים כתבו הבחנות סובייקטיביות, בקשו מהם לכתוב שיר על התמונה, ולהשתמש במילים מתוך ההבחנות שרשמו. בקשו מהתלמידים לקרוא את היצירה שכתבו, ולדבר על הקשר בין אמנות ויזואלית לבין שירה.
• הכינו עותק מצולם של התמונה והוסיפו בועות מעל לראשי חלק מהדמויות. בקשו מהתלמידים לכתוב בתוך הבועות את המחשבות של הדמויות.
• בקשו מהתלמידים ליצור פסקול לתמונה, או "קולאז' מוסיקלי", על ידי עריכת קטעים לשרשרת מוסיקלית שמביעה משהו על התמונה.

ב. בקשו מכמה תלמידים לחלוק את עבודתם עם הכיתה.

4. סיכום (10 דקות):

א. נהלו דיון:

• במה דומה ההתבוננות בתצלום לקריאת טקסט? במה היא שונה?

הסבירו לתלמידים את ההבדל בין פשט לדרש בחקר טקסטים של המסורת היהודית: הפשט הוא המשמעות הפשוטה של הטקסט; דרש הוא הפרשנות.

עזרו לתלמידים להבין באיזה אופן חלים מושגים אלה על התבוננות בתמונה.

ב. ספרו לתלמידים מהו ההקשר והרקע של התמונה, אותם תוכלו למצוא בפריט המוקדש לתמונה.

ג. הסבירו לתלמידים שהתמונה צולמה על ידי צלם בשם ציון עוזרי:

ציון עוזרי נולד בישראל וחי בניו יורק. עוזרי נוסע בעולם ומצלם קהילות יהודיות שונות.

*(ל"דבר האמן" שבו מסביר עוזרי על עבודתו לחצו על הקישור)

– התלמידים יתבוננו לעומק בצילומיו במהלך הקורס וגם יצלמו תמונות בעצמם. אם יש לכם זמן, הראו לתלמידים עוד כמה תמונות של עוזרי.

סדרת מערכי שיעור "העדשה היהודית":

שיעור ראשון: התבוננות בצילום
שיעור שני: מה עושה תמונה לתמונה טובה?
שיעור שלישי: ערכים
שיעור רביעי: ערכים יהודיים
שיעור חמישי: בחינת הערכים היהודיים לעומק
שיעור שישי: תיעוד הקהילה שלכם
שיעור שביעי: חיבור בין תמונה לטקסט