של מי השואה?

1. בירור עמדות ותחושת שייכות ביחס ליום השואה.
2. הבנת יום השואה כיום לאומי.
3. הבחנה בין לאומי לאישי, בין רשות הרבים לרשות היחיד.

פתיח: לעמוד בצפירה – למה כן למה לא?

נחלק לתלמידים פתקים בשני צבעים. נבקש מהתלמידים לכתוב על פתק בצבע אחד 3 סיבות שבגללן כל ישראלי חייב לעמוד בצפירה ביום השואה, ועל פתק בצבע אחר 3 סיבות או מצבים שבגינם לא חייב כל ישראלי לעמוד דום בצפירה ביום השואה.

נאסוף את הפתקים.
נשאל את התלמידים איזה פתק היה להם יותר קשה למלא.
נקריא כמה סיבות שבגללן חובה לעמוד בצפירה וכמה סיבות לקבלת פטור מהעמידה בצפירה.

שלב 1: אביאל ובבר – מי בעיניי צודק יותר?

נקרין את הקטע הראשון מתוך "זגורי אימפריה".

נבקש מהתלמידים למלא את דף הצפייה המצורף.

בעקבות הצפייה ומילוי הדף נשאל את התלמידים:
האם הטיעונים של אביאל ובבר דומים לטיעונים שאתם העליתם?
עם מי אתם מזדהים, עם אביאל או עם בבר? מדוע?
האם העמדה שכנגד ברורה לכם? האם היא לגיטימית בעיניכם

3. שלב 2: ומה אדון לוי חושב על כך?
נשאל את התלמידים כיצד יגיב לדעתם ניצול שואה שישמע על אנשים שלא עומדים בצפירה ביום השואה?

נקרין את הקטע השני מתוך "זגורי אימפריה".

נשאל את התלמידים:
מה דעתכם על הגישה של אדון לוי לדברים שסיפרה לו גולי?
האם יש הבדל בעיניכם בין רשות הרבים לרשות היחיד? אם כן, מה ההבדל? אם לא, מדוע?

4. סיכום: בין חובה חברתית לאמת אישית
ראינו בשיעור כי פעמים קיים מתח בין החובה החברתית, הנורמה, ההתנהגות המצופה מהפרטים בחברה, לבין האמת הפנימית, המצפון, והיושרה של הפרטים עצמם שמנוגדת לנורמה.
כיצד יש לדעתכם לנהוג במצבים כאלו? האם אתם מכירים מקרים נוספים שבהם הפער הזה בא לידי ביטוי? האם ניתן להקיש ממקרים דומים למקרה הזה?