תורה מהי? זוויות מבט שונות

1. להבין מהן נקודות מבט שונות על אותו מושא.
2. להכיר בנקודות מבט שונות על טקסטים מקראיים.
3. להכיר בחשיבותן החברתית-ערכית של נקודות מבט שונות.

מיומנויות הוראה ולמידה

1. התנסות בכתיבה וביצירה ספרותית-אישית הנסמכת על התורה.
2. פיתוח הדמיון.
3. פיתוח מודעות עצמית והכרה בייחוד האישי.

חלק א – פתיחה

השיעור ייפתח בפעילות, מצגת וטקסט. מטרתם של שלושת הרכיבים להמחיש את משמעותן של נקודות מבט שונות על אותו דבר.

פעילות פתיחה עם מראות (כ-25 דקות)

החומרים הדרושים:

1. עצמים קטנים תלת-ממדיים צבעוניים כמספר הלומדים. לדוגמה: קוביות, עכבר מחשב, אוזניות, קלמר, בובה, פרי וכדומה.
2. מראות קטנות כמספר הלומדים, או מצלמות במצב סלפי.

המשימה:

1. הלומדים יציירו את האובייקט כפי שהוא משתקף במראה או במצלמה. לשם כך יש להעמיד את המראה או את הטלפון הנייד בזווית מסוימת בצד מסוים של העצם – ולצייר את מה שמשתקף.
2. בתום הציור, כל לומד ולומדת יעבירו את הדף המצויר לחבר ויבקשו לבחון את הדברים האלה:
   האם מי שקיבל את הציור מצליח לזהות את האובייקט המצויר?
   כדי שהאובייקט המצויר יהיה ברור יותר, האם מי שצייר היה צריך לבחור זווית אחרת?
   מה רצה המצייר להדגיש וממה העדיף להתעלם?

לומדים המתנגדים בתוקף לצייר יכולים להשתמש גם במראה וגם במצלמה, ולצלם את מה שמשתקף במראה. במקרה זה זווית הצילום זהה לזווית המבט של המתבונן.

מצגת תמונות – 10 דקות (מצורפת בקבצים להורדה בסוף המערך)

התמונות המופיעות במצגת יכולות להמחיש את תכונות המראה, את החשיבות של נקודת המבט, את תפקיד המתבונן במראה ומה הוא רואה.

לאורך הצגת התמונות נוצר דיון כיתתי בשאלות האלה:

1. מה תפקיד המראה בתמונה? מה המראה מוסיפה לתמונה?
2. מה תפקיד המתבונן?
3. כיצד משפיע מקום עמידתו של המתבונן על התמונה? היכן כדאי שיעמוד?
4. האם מיקומה ואופן הנחתה של המראה חשובים?

הקראת תחילת הסיפור על שלגיה ושבעת הגמדים (כ-10 דקות)

ביום חורף לפני שנים רבות ישבה מלכה טובה ועדינה על אדן החלון בארמונה ורקמה להנאתה. היא התבוננה בשלג הצונח, ובלי ששמה לב נדקרה באצבעה, ושלוש טיפות דם נשרו על השלג הלבן. אז עלה בה הרהור: "הלוואי שתהיה לי בת – שעורה יהיה צח כשלג, לחייה אדומות כדם, ושערה שחור כעץ ההָבְנֶה."

לא חלף זמן רב והמלכה ילדה בת בדיוק כפי שהתפללה, וקראה לה שלגיה. אבל לרוע המזל מתה המלכה זמן קצר אחרי הלידה, ולאחר שנה נשא המלך אישה אחרת, יפהפייה אך רעה וקנאית. למלכה החדשה היה ראי פלאים שידע לומר רק אמת. מדי פעם, כשהיה למלכה החדשה מצב רוח מרומם או כששקעה בדכדוך, הייתה נעמדת מולו ושואלת: "ראי, ראי, שעל הקיר, מי היפה בכל העיר?"

והראי היה עונה: "את היפה בכל הממלכה!"

המלכה הייתה מרוצה ושמחה שמחה גדולה.

השנים חלפו, ולשלגיה מלאו שבע שנים. היא הייתה מתוקה וטובת לב עד מאוד, וכל יושבי הארמון דיברו על הנסיכה הקטנה בהערצה. אביה לא עזב אותה לרגע ורומם אותה יותר משרומם את אישתו המלכה.

כעסה המלכה, נעמדה מול הראי ושאלה: "ראי, ראי, שעל הקיר, מי היפה בכל העיר?"

והראי ענה: "מלכתי, שלגיה יפה ממך אלפי מונים כי יופייה נובע מבפנים."

(על פי האחים גרים)

לאחר קריאת הסיפור יש לשוב ולשאול את אותן שאלות שנשאלו במהלך המצגת:

1. מה תפקיד המראה?
2. מה תפקיד המתבונן?

למורה: בסיפור שלגיה הראי מייצג את העובדות האובייקטיביות, ואילו המלכה מוכנה לראות ולשמוע רק את מה שהיא רוצה. הראי אמור להדהד את מאווייה הפנימיים.
ואכן, לא פעם המתבונן רואה רק את מה שהוא רוצה לראות.

אפשר לבחור אחת משלוש הפעילויות שבפתיחה, ואפשר גם לקיים את שלושתן.

בעזרת הפעילות, המצגת והסיפור מומלץ לשאול שאלה רחבה יותר:
האם ייתכן שאראה משהו שמישהו אחר אינו רואה, למרות ששנינו נסתכל על אותו דבר?

הטקסט הבא דן בשאלה דומה סביב לימוד תורה:
האם ייתכן ששני אנשים יקראו אותו פרק בתורה, וכל אחד יבין אחרת את הדברים?

חלק ב – גוף השיעור

מראה מאירה – דף עבודה

קראו את דבריו של החכם אברהם אזולאי עם הלומדים. אחר כך בקשו מהם להכין את דף העבודה באופן עצמאי.

דבריו עוסקים בפירושי התורה. כפי שאדם עומד מול מראה והוא רואה בה את השתקפותו, כך הם פירושי התורה. פירוש לתורה יכול להיות בבואת האדם העומד מול הטקסט המקראי. המראה מראה את ההשתקפות הפנימית והחיצונית של האדם, וכך גם הפירוש שהוא נותן לטקסט המקראי.

חכם אברהם אזולאי היה אומר:

"מהי תורה?

התורה היא כמו מראה מאירה, שכל הצורות שיעמדו כנגדה, יראה בה כל אחד כפי צורתו. כן התורה, כל אחד ואחד מראה בה פירוש כפי שכלו…
כי יש בתורה שישים ריבוא פירושים, כי כל אחד משישים ריבוא נשמות קיבל פירוש אחד בתורה, כפי הפשט וכפי הרמז וכפי הדרש וכפי הסוד.
וכל נשמה ונשמה תפרש בתורה הפירוש שקיבלה, ויראה בתורה הפירוש ההוא כמו המראה שמראה כל צורות בני אדם בה ועם היות צורות מתחלפות."

ובמילים שלנו:

חכם אברהם אזולאי היה אומר:

מהי התורה? התורה היא כמו מראה: כמו שכל דבר שנמצא מולה משתקף במראה – כך גם התורה. כל אחד ואחת יכולים לפרש אותה, לפי אישיותם.
איך זה אפשרי? כי לתורה יש אלפי פירושים, וכל אדם יכול להבין את הנאמר בה הבנה אחרת: פירוש בסיסי ומילולי, פירוש עמוק, פירוש נסתר ועוד ועוד.
וכך כל אחד ואחת יפרשו את התורה לפי הבנתם, והתורה תשמש למעשה כמו מראה, שבה אנחנו רואים את עצמנו ולא משנה אם אני או את נביט בה ונראה דברים שונים.

לאחר שענו על דף העבודה, יביעו הלומדים את דעתם לגבי דבריו של חכם אברהם אזולאי. האם הם מסכימים עם דעתו, שהתורה היא מעין מראה? כיצד התורה יכולה להיות מראה? אם אני קורא בטקסט את עצמי האם למדתי? ואם כן, אז מה למדתי? האם התורה שונה או זהה לכל טקסט ספרותי יפה או סרט או יצירה אומנותית – שכל אדם יכול לראות גם בהם משהו אחר?

"התורה – כמו מראה מאירה"

דברים אלו מכשירים את הלבבות לקראת כתיבת הדרשה האישית. החליטו אם חלק זה ייעשה בכיתה או יינתן כמשימת בית.

הזמינו את הלומדים להתחיל לכתוב דרשה לפרשת השבוע שלהם, לפי התפיסה המתגלה בדבריו של חכם אברהם אזולאי.

הנחו אותם לעבוד לפי השלבים האלה:

בכיתה אפשר להתנסות בסעיפים 5-1. המשך כתיבת הדרשה וסיומה בבית, לפי סעיפים 7-6.

1. הלומדים יבחרו מתוך הפרשה שלהם 3-2 קטעים של כמה פסוקים רצופים.
2. הלומדים יתמקדו תחילה אך ורק באחד הקטעים שבחרו, ויעמידו אותו מולם כמראה.
3. הם יקראו את הקטע יותר מפעם אחת. רצוי אפילו שלוש פעמים.
4. מתוך הקטע שבחרו, ידלו הלומדים נושא, מילים או רעיונות הקשורים ומתחברים לעולמם האישי. עליהם למצוא את הקשר של הקטע לחייהם.
5. על הקשר שמצאו, המחבר בינם לבין הפרשה, עליהם לכתוב פסקה, שתהיה חלק מן הדרשה.
6. את כל הסעיפים הקודמים (5-1) עליהם לבצע גם על שני קטעים נוספים מתוך אותה פרשה. גם לגבי קטעים אלו עליהם למצוא עוד קשר לחייהם או לחזק את הקשר שכבר מצאו ולהביא לו דוגמאות או טיעונים נוספים.
7. את הפסקאות שכתבו בהתאם לקטעים הנבחרים יש לחבר בעזרת מילות חיבור ומשפטים מקשרים, והתוצר הסופי יהווה את הדרשה מתחילתה ועד סופה. הדרשה היא ההשתקפות של הילד או הילדה כשהם עומדים מול הפרשה שלהם.

חלק ג – כינוס ומליאה

1. הזמינו את הלומדים לשתף בקריאת קטעים מדרשותיהם, שהן למעשה מעין פרשנות פרטית שלהם לפרשת השבוע שלהם. בקשו לדעת אם יש לומדים שכתבו לאותה פרשה ורוצים להציג את זווית הראייה שלהם.
2. בשלב זה חשוב לחזור על השאלה המנחה: כיצד יכול להיות שאני ואתה נראה דברים שונים באותו טקסט? שאלה זו חשובה מאוד לחידוד, מפני שהיא מאפשרת את קיומן של דעות שונות ומגוונות באותה כיתה ובחברה בכלל. קיימת תלות בין המתבונן לבין מושא ההתבוננות, וכך גם קיימת תלות בין הלומד והלומדת לבין התורה. מכלול תכונותיו של הלומד, נסיבותיו החברתיות ואישיותו משפיעים על האופן שבו הוא קורא את הפסוקים. חשוב להבחין עם הלומדים בין תכונות פנימיות לתכונות חיצוניות – ולהבין מה משפיע יותר. גם זמן קריאת הפרשה משפיע על אופן פירושה. ייתכן שביום אחד פרט מסוים יתפוס את מרב תשומת ליבו של הקורא, וזאת בעקבות אירוע שהתרחש (ריב עם חבר, הצלחה במבחן, אירוע חדשותי וכדומה), וייתכן שיקרא את הפרשה בזמן אחר ואת תשומת ליבו יתפסו פרטים אחרים שיתאימו למצב רוחו באותו הזמן.
3. הלומדים נחשפים לריבוי הקולות בכיתה בעזרת ריבוי הדרשות הנוצרות, בייחוד דרשות שונות שנכתבו לאותה פרשה. כתיבת דרשות שונות לאותה פרשה מאפשרת ללומדים לראות את מגוון ההשתקפויות, ההשקפות והדעות סביבם. במקרה זה מעניין להציג את הדרשות השונות שנכתבו לאותה פרשה, להאיר את החלקים שכל כותב התייחס אליהם, מה בחר כל כותב להבליט, כיצד כל אחת פירשה אותו פסוק או אותו רעיון, ולאילו הקשרים והיבטים שונים בחייהם הלומדים חיברו את אותה פרשה.
4. הכרה במגוון הרחב של הפירושים והפרשנויות מעצימה את ייחודה של התורה. ייחוד זה מאפשר לטקסט המקראי להישאר רלוונטי בכל דור ודור, הן בעבר הן לעתיד, לקבוצות רבות ושונות של אנשים. התורה אינה רק מראה של אדם אחד. בעזרת הפירושים הרבים ונקודות המבט המגוונות מתקבלת תמונה כללית של פני החברה: חברה פלורליסטית המכבדת מגוון דעות ומאפשרת הבעת דעות שונות על אותו נושא באותו מרחב קיומי.

* סיפור שלגיה על פי אגדות האחים גרים.