אילו חכם פלוני חי בימינו

1. להבין שכל אירוע יכול להיות אירוע מורכב, הן מהצד האישי הן מהצד הציבורי, ונקודות מבט שונות מאפשרות לראות ולהבין את המורכבות.
2. לפתח את המיומנות של העברה מתוכן מילולי לתוכן ויזואלי באמצעות הוספת תמונות או סרטונים.
3. להכיר את ההבדלים התרבותיים בין רשתות חברתיות הפועלות בימינו.

פתיחה

למורים:

למעשים שאנחנו עושים – מגוון רחב של משמעויות. משמעות המעשה יכולה להיות פרטית-אישית, יכולה להיות ציבורית, יכולה להיות נטולת הקשר לסביבה ועוד. היכולת לראות מעשה אחד מכמה כיוונים היא חלק מן ההתבגרות, והיא מאפיינת את ההתפקחות המתרחשת כשמעמיקים להתבונן בעולם. בשיעור זה נאפשר לתלמידים לחשוב מתוך התבוננות – במשמעות הפרטית והציבורית – במעשיהן של דמויות שונות.

רשתות חברתיות מגוונות פועלות בעולם, ואנחנו משתמשים בהן בדרכים שונות על מנת להביע דברים שונים. במערך שיעור זה נשתמש באפיונים הרבים של הרשתות, ודרכן נציג את צדדיו השונים של אותו מעשה.

בשיעור ננסה להבין את הלכי הרוח של דמויות מפתח – מתוך הדיאלוג שלהן עם הסביבה הקרובה: בת הזוג, הקהילה ועמיתים.

בחירת הסיפור

להלן קישורים לארבעה סיפורים שונים. בכל סיפור – חכם מזרחי שקיבל החלטה ציבורית. ההחלטה לוותה, ככל הנראה, בלבטים ושאלות אישיות שאיננו נחשפים אליהם. בחרו סיפור אחד שסביבו יתקיים השיעור.

יש סיפורים שיחייבו הסבר והבהרה לפני תחילת הפעילות, ויש סיפורים פשוטים. אפשר להוסיף לשיעור גם היבטים היסטוריים וחברתיים כראות עיניכם.

1. מִנְיָין של פועלים בשבת
   בסיפור זה חכם מאלגי'ר בוחר לפתוח מִנְיָין לאנשים עובדים מחללי שבת. הסתירה בין מעשיהם של האנשים לתפילה בשבת היא מוקד ההחלטה.
2. לכל שבת יש מוצאי שבת
   בסיפור זה חכם מתורכיה מחליט לעזוב את ביתו בשבת לטובת שחרור זמני של אסיר מן הכלא. הסיפור מעלה תהייה לגבי משמעות הזמן ומסירותו של אדם לזולתו.
3. חורבן ותקומה
   בסיפור זה חכם ממוצא מרוקאי מחליט לשנות את מנהגי האבלות על ירושלים עקב הקמת מדינת ישראל. בלב ההחלטה ניצבת השאלה, אם חלק מתהליך מסוים הוא סיבה לשינוי המסורת.
4. מצות לכולם
   בסיפור זה חכם בעיר ג'רבה מבין שעקב מצוקה כלכלית-ציבורית הוא חייב לפסוק אחרת ממה שפסק בשנים של רווחה כלכלית. מה יכריע? האם יקבל את ההחלטה "הנכונה"?

מבוא על רשתות חברתיות

לרשותנו רשתות חברתיות רבות, וכל אחד בוחר אם להשתמש בהן ובאיזו רשת להשתמש – או לא להשתמש בהן כלל. בשיעור זה בחרנו בארבע רשתות ואפיינו כל אחת על פי הדרך העיקרית שבה משתמשים בה בישראל 2019.

הציגו לכיתה את ארבע הרשתות. ההנחה היא שאת שתי הרשתות האחרונות הלומדים מכירים טוב יותר. אפשר להתחיל בדיון סביבן על מנת לבחון את ההבדלים.

1. פייסבוק – רשת חברתית שאליה מעלים סיפורים ודעות אישיות, לעיתים באריכות ולעיתים בצירוף תמונה או סרטון. הרשת משמשת כלי להפצת דעות מנומקות ומוסברות ומאפשרת תגובות והתייחסויות.
2. טוויטר – רשת חברתית של מיקרו-בלוגינג שאפשר לכתוב בה עד 280 תווים בלבד בכל פעם. הרשת מתייחדת בכתיבה קצרה מאוד כדי להביע עמדה מבוססת או תהייה קצרה. הרשת מתמקדת בידע מקצועי המשותף לאנשים שונים.
3. ווטסאפ – רשת חברתית שהמרכיב האישי בה הוא הדומיננטי: ניהול דו-שיח פרטי וקבוצתי, בלי ידיעת הסביבה – בכתב, בקול וגם באימוג'י.
4. אינסטגרם – רשת חברתית המתמקדת בתמונה ובתיוג שהמשתמש מבצע בתוכה או סביבה. התמונה יכולה להגיע עם טקסט קצר. רכיב משמעותי הוא הstory המוצג רק 24 שעות (יש אפשרות שיעבור אחרי זה לארכיון).

קריאת הסיפור

קראו בכיתה את הסיפור שבחרתם. חשוב לא לפרש את הסיבות למעשה או את הלבטים סביבו. הישארו רק בהסבר המהלכים והבחירות שעשה גיבור הסיפור – ברובד של הבנת הנקרא.

בניית עולם ההתייחסויות של הגיבור למעשהו

לאחר שקראתם את הסיפור, בקשו מהתלמידים לבחור שלוש מתוך ארבע הרשתות שהזכרנו ולכתוב פוסט שכתב כביכול גיבור הסיפור לאחר המעשה:

• פייסבוק – איך הוא מסביר את מעשיו לאנשי קהילתו, לאנשים שמכירים אותו וגם לאנשים זרים? זכרו: פוסט יכול להיות ויראלי ולעבור גם למי שאינו מכיר לא את הסיפור ולא את ההתרחשויות הפנימיות בקהילה.
• טוויטר – איך הוא מסביר את ההכרעה שלו לאנשים הדומים לו (חכמים, מנהיגי קהילות)? זכרו: לרשותכם מעט מאוד מילים, והמסר צריך להיות ברור.
• ווטסאפ – השיחה האישית שהגיבור מקיים עם אישתו או עם החבר הכי טוב שלו. מתוך ההתכתבות אפשר יהיה להבין את הספקות: אילו שאלות ותהיות עמדו בפניו? האם קיבל את ההחלטה בקלות או שההתלבטויות היו רבות?
• אינסטגרם – איזה דימוי תמונתי הוא מעלה אחרי קבלת ההחלטה ומה התיוג שהוא מצרף? הכריעו: האם הוא מעלה את זה ב story או כתמונה – או גם וגם.

על מנת ליצור מעין רשתות חברתיות – אפשר להפנות את הלומדים לקישורים האלה:
פייסבוק
טוויטר
אינסטגרם

אם כיתתך בשלה לכך, אפשר להעביר בין הלומדים את הפוסטים שהם כתבו ולתת ללומדים האחרים אפשרות להגיב. הדבר אפשרי בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. הנחו את הלומדים לבחור את הדמות שבשמה הם מגיבים, להקפיד על התנסחות מכובדת וראויה. עליהם לזכור כל הזמן את הדמות המקורית ולהציג לפיה את המעשה.

דיון

בחרו 5-4 דוגמאות, הציגו אותן לכיתה ונסו לברר יחד את ההבדלים בין ההתייחסויות השונות של הלומדים לסיפור.

הציגו את המרחב הפרשני הגדול שיש בהבנת סיפור, שלא היינו חלק ממנו, וגם של סיפור שהיינו חלק ממנו. האם אני וחברתי הבנו את הסיפור וחשבנו עליו דברים דומים? בקשו מהלומדים לסכם – מה למדו על הלך החשיבה של דמות ציבורית.