שיעור חינוך לקראת יום הכיפורים

1. ניתוח הקליפ "יעלה תחנוננו".
2. דיון במושג הסליחה באמצעות משל.
3. עיון בשיר "שוב נתחיל מחדש".

יעלה תחנוננו

"יעלה תחנוננו" הוא פיוט שנאמר על ידי קהילות רבות במסגרת התפילות המיוחדות בערב יום הכיפורים. בתחילת השיעור, נצפה בקליפ המשלב בין מילות הפיוט העתיקות ללחן החדש, שנלקח מהשיר "יש לי סיכוי" של אביתר בנאי. להדפסת הפיוט, כולל הסבר ופירוש לחצו כאן.

לאחר ההאזנה לפיוט, נבקש מהתלמידים להתייחס לשאלות הבאות:

1. איזה סיפור מספר הסרטון שבו צפיתם?
2. הקליפ מתאר תהליך של בקשת סליחה והיטהרות; מהו התהליך?
3. איזו משמעות מיוחדת מייחסים יוצרי הסרטון ליום הכיפורים, לדעתכם?

דיון במושג הסליחה

לאחר הצפיה בעיבוד המקורי לפיוט "יעלה תחנוננו", נקרא סיפור קצר, שמדגיש את אחד הקשיים המרכזיים להבנת מושג הסליחה:

בן אחד בא לאביו, וסיפר לו כי חבר שלו התרחק ממנו בתקופה האחרונה, וזה איננו המקרה היחיד בתקופה זו. האב ברר, ועלה כי הבן רב עם חבריו ופגע בהם קשות. אלו נעלבו, והתרחקו ממנו.
– "אבא, עזור לי." ביקש הבן.
האב ביקש מבנו לחכות, הלך והביא קופסה גדולה ובה מסמרים. יצאו השניים לחצר, וניגשו אל הגדר.
– "אתה רואה, בן, את גדר העץ הזו? בכל פעם בה אתה פוגע במישהו אחר, צא אל החצר, ותקע מסמר בגדר העץ."
וכך עשה הבן, תקע ונעץ מסמרים. המשיך בדרכו הפוגענית, עלב באחרים, נעץ בהם את חִציו ובגדר את מסמריו. חיש מהר אזלו המסמרים מן הקופסה.
– "אבי, מסמרים אין יותר, ומה עתה?"
– "עתה? עתה תלמד לתקן, להתנצל ולשפר דרכיך. בכל פעם שבה תתקן יחסיך עם אדם אחר, גש אל הגדר, שלוף ממנה מסמר אחד והחזר אותו אל הקופסה."
אחרי מספר שבועות ארוכים, מגיע הבן, עליז ושמח אל אביו, ובידו קופסת המסמרים, מלאה לגמרי.
"אבי, השבתי דברים לקדמותם, שפרתי את דרכי, כעת הנני אדם אחר!"
האב יצא עם בנו לחצר, אל הגדר, נטולת המסמרים, ושאל אותו מה הוא רואה. הבן השיב כי הוא רואה גדר ללא מסמרים, וכי כולם בקופסה. "אבל," הוסיף הבן, "בכל מקום בו היה נעוץ מסמר, אני רואה כי נותר סימן, יש חור."
"ככה זה, בני," הסכים האב, "אחרי שעלבת ופגעת באחר, גם אם תתנצל, הצלקת תישאר…"

אמנם הפיוט והסרטון מציגים תפיסות שונות מאוד של מושג הסליחה וההיטהרות, אך משותף להם תהליך של היטהרות, שבסופו האדם "נקי" מהמעשים הרעים שעשה בעבר. המשל שלפנינו, לעומת זאת, מציע שמעשים מסוימים מותירים צלקת שאינה יכולה להימחות, משום ש"אֶת הַנַּעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב". הפגיעה באחר עשויה להתקהות ולדעוך עם הזמן, ומן הראוי להביע חרטה ולנסות לתקן אותה, אך היא לעולם לא תוכל להעלם כליל.

שוב נתחיל מחדש / נתן יונתן

את השיעור נסיים בשירו של נתן יונתן, "שוב נתחיל מחדש".

להדפסת השיר במלואו, לחצו כאן.

לאחר שהאזינו לשיר ועיינו במילים, נבקש מהתלמידים להתייחס לשם השיר – "שוב נתחיל מחדש" – ולסתירה הפנימית שבו: כיצד ניתן להתחיל שוב מהתחלה?

מצד אחד, אנו שואפים בראש השנה וביום הכיפורים לפתוח דף חדש ולהתחיל מ"התחלה". אך מנגד, זהו תהליך מחזורי שמתרחש שוב ושוב מדי שנה, ומהבחינה הזו, אין בכך שום דבר חדש.

את השיעור נסכם בדיון במליאה בשאלה – האם התחלה מחדש כמו זו שמתוארת בסרטון "יעלה תחנוננו" היא אפשרית? או שמא, לא ניתן לעולם למחוק את העבר, ולכל היותר ניתן לתקן את ההווה והעתיד, כפי שעולה מתוך משל המסמרים והגדר?