"התקווה – Hope"

• לבחון את העמדה שלנו ביחס להמנון המדינה.
• לבחון את העיבוד להמנון (הקליפ), ולנתח באופן ביקורתי את היחס שלנו אליו.
• להבין את מילות ההמנון, ולבדוק אם הזהות האישית שלנו (הלאומית, הדתית ועוד) משפיעה על האופן שבו אנחנו תופסים את המילים.

מיומנויות:

• פיתוח חשיבה ביקורתית – להבין מדוע אני מסמן או מסמנת לייק; לשאול את עצמי מה העמדה שלי ביחס להמנון.
• פיתוח מודעות עצמית – אני ביחס להמנון – מה התחושות שלי כלפיו? האם הוא גורם לי לחוש שייכות למדינה שלי?

רקע: ב-25 במאי 2021 עלה לרשת קליפ בביצועם של הזמרים עומר אדם ונועה קירל, "התקווה – Hope". הפסקול של הקליפ מבוסס על ההמנון – "התקווה", אך משולבות בו מילים נוספות בעברית ובאנגלית, והמקצב שלו הוא של שיר פופ. מבחינה חזותית, הקליפ כולל בעיקר את המילים המושרות ואפקטים גרפיים של מגן דוד ושל פסים המזכירים את דגל המדינה.

המילים שהתווספו להמנון עוסקות בתקווה לשלום, בגאווה בזהות היהודית ובהגנה על מדינת ישראל אל מול מבקריה.

מייד עם צאתו, הקליפ עורר סערת רגשות בשל העיבוד שנעשה להמנון וגם בשל התכנים הנוספים המובעים בו, שאינם מופיעים בהמנון המקורי. מכיוון שתלמידים רבים ייחשפו ממילא לקליפ הזה, יש ערך חינוכי רב לעיסוק מונחה בו ובשאלות שהוא מעורר. מוצעים להלן כמה רעיונות לפעילות סביב הקליפ, שנוסחו על ידי צוות "תרבות ישראל" במטח, בעזרת חברים וחברות בקבוצת הווטסאפ "קהילת מורים – תרבות ישראל".

להלן הצעות לשני מערכי שיעור העוסקים בקליפ ובהשוואה שלו להמנון הקלאסי. כל מערך כולל כמה מרכיבים. בחרו את המרכיבים המתאימים לכם, וחברו מערך שיעור העונה על הצרכים שלכם.

הצעה למערך 1:

מעמד ההמנון

דרך הקליפ נקיים דיון במעמד של המנונים בכלל ושל ההמנון של מדינת ישראל בפרט.

חַלקו לתלמידים גרסה כתובה של ההמנון או הציגו אותה על מסך.

מהלכים אפשריים:

• להשמיע את ההמנון בגרסתו הקלאסית. לבקש מהתלמידים לעצום עיניים בזמן ההשמעה ולאחר מכן לכתוב על דף את התחושות שעלו בהם במהלך ההשמעה. לאחר מכן להשמיע את הקליפ ולבקש מהם שוב לרשום את התחושות שעלו בהם תוך כדי האזנה. מה היו ההבדלים בין שתי חוויות ההאזנה? נהלו דיון על מידת הלגיטימיות של עיבוד מוזיקלי קיצוני, כמו זה שבא לידי ביטוי בקליפ, הכולל הוספת מילים בעברית ובאנגלית. האם עיבוד כזה עלול לפגוע ברגשות? האם להמנון יש מעמד "מקודש" בתרבות ואין לשנותו, או שאפשר לתת לו פרשנות חדשה ומקורית, אפילו כזאת שהיא מרחיקת לכת?
• לקיים דיבייט בין קבוצות – הנושא: בעד ונגד העיבוד החדש. כדאי לתת לתלמידים קווים מנחים לקיום הדיבייט ובעיקר לדרוש מהם להציג טיעונים מגוונים ומנומקים. אפשר להיעזר בתגובות לקליפ שעלו ביוטיוב וברשתות החברתיות. אפשר לחלק את הכיתה ליותר משתי קבוצות וכך להעשיר את נקודות המבט, למשל: קבוצה אחת תייצג את נקודת המבט של דור הסבים והסבתות של התלמידים; קבוצה אחרת תשקף את נקודת המבט של כותב ההמנון – נפתלי הרץ אימבר: כיצד היה מגיב לעיבוד הזה?; עוד קבוצה תייצג את נקודת המבט של יהודים בני גילם ברחבי העולם ועוד. בעקבות הדיבייט מומלץ לערוך סיכום: אילו רגשות מעורר הקליפ בשומעים שונים? אפשר לערוך הצבעה ולראות כמה ילדים הצביעו בעד הקליפ וכמה נגדו. אפשר גם לבקש מילדים שהביעו עמדה מסוימת להציג את העמדה ההפוכה ולהגן עליה.
• לחלק את הכיתה לקבוצות, כאשר כל קבוצה תאזין לקליפ ותחבר מסמך "עשה ולא תעשה" בנוגע לשינויים בהמנון המדינה: אילו שינויים מותר לעשות בהמנון ואילו שינויים אין לעשות? התלמידים צריכים לנמק את דבריהם. תוך כדי חיבור המסמך, ינתחו התלמידים את הקליפ מבחינה מוזיקלית, מילולית וחזותית ויציינו מה בעייתי בעיניהם בתהליך העיבוד ומה מקובל עליהם. על הקבוצה לשאוף להגיע לניסוח שיהיה מוסכם על כל חבריה, ולכן במקרה של אי-הסכמה בתוך הקבוצה, יש לערוך הצבעה על הנושאים שבמחלוקת כדי להגיע לניסוח מוסכם. לאחר מכן, הקבוצות יציגו את המסמכים שלהן במליאה ויקיימו דיון. נוסף לכך, או כחלופה לדיון, אפשר לתלות את המסמכים על קיר הכיתה או להעלות אותם לפורום וירטואלי של הכיתה.

הצעה למערך 2:

המסרים העולים מתוך המנון המדינה ומתוך הקליפ

נבחן באופן ביקורתי את המסרים הישירים והעקיפים העולים מתוך המנון המדינה והקליפ.

מהלכים אפשריים:

• להשמיע את ההמנון הקלאסי. לבקש מהתלמידים (דרך עבודה עצמית, עבודה בקבוצות או עבודה במליאה על גבי הלוח) לכתוב את כל מילות ההמנון, ולאחר מכן, לאסוף על לוח (פיזי או וירטואלי) את המסרים העולים מההמנון בהיבטים הבאים: הרגש המאפיין את היהודים באשר הם במשך 2,000 שנה; המשאלה המעשית הנובעת מהרגש הזה; היחס בין העם לארץ; מעמדה הרגשי של ירושלים; הסגנון המוזיקלי; השפה שבה כתוב ההמנון. לאחר מכן, יש לצפות בקליפ ולהגדיר את המסרים העולים מתוך המילים שהתווספו לו, וכן מהסגנון המוזיקלי והחזותי שלו. יש לקיים דיון משווה בין שתי רשימות המסרים – של ההמנון הקלאסי והקליפ. שאלו את התלמידים עם אילו מסרים הם מזדהים ועם אילו לא, ואילו מסרים היו מוסיפים אילו היו הם אחראים לעיבוד המחודש של ההמנון. שוחחו על מסרים אלה.
• לקיים משחק תפקידים שבו כל תלמיד או תלמידה בקבוצה מאמצים זהות אחרת ומגיבים על ההמנון והקליפ, למשל: יהודייה מבוגרת שעלתה ארצה סביב קום המדינה; תלמיד חטיבת ביניים ישראלי – מוסלמי או נוצרי; יהודי בגיל ההורים של התלמידים שמתגורר באירופה; אישה ישראלית חרדית; שוטר מג"ב ישראלי דרוזי; אישה שעלתה בשנים האחרונות ארצה ממדינות חבר העמים או מאתיופיה; יהודי חילוני ועוד. כך יתקבל מגוון של נקודות מבט על התכנים של ההמנון והקליפ. לשם כך יש לאפשר לתלמידים לחפש חומר רקע במרשתת וברשתות החברתיות. התלמידים יציגו תחושות ועמדות שונות כלפי הנושא ויציעו אילו מילים היו משנים בכל אחד מהטקסטים. לאחר מכן יתקיים דיון משותף במסקנות.
• לנהל דיון ביקורתי על התכנים של הקליפ. לכתוב על הלוח את המשפטים שהתווספו לקליפ, ושאינם מופיעים בהמנון המקורי. אם המשפטים באנגלית, יש לתרגם אותם לעברית. יש לדון במשמעות של המשפטים האלה, למשל: מהו השלום שעליו מדבר הקליפ ועם מי? מדוע החוֹם רלוונטי לציפייה בת האלפיים שנה ("Two thousand years in the heat")? מה הכוונה ב"אלפיים שנה ברחובות"? למי פונה הקליפ במילים "כאן אני נולדתי… ואל תגיד לי…"? ובמילים "you never understand me"? מדוע יש פער בין ההכרזה "כל צבעי הקשת" (ו"כולם פה אחים") ובין המבע החזותי של צבע כחול ומגן דוד (כמטפורה – מי נשאר בחוץ?), האם באמת אנחנו רואים הכול מהמרפסת או שיש פרטים בסיפור שאיננו רואים? האם האמירות השונות יוצרות יחד אמירה קוהרנטית או שהן סותרות זו את זו?
• לאתר את התקווה המרכזית בהמנון ("להיות עם חופשי בארצנו") ובקליפ ("שלום"). לדון בכל אחת מהתקוות – מה משמעותה? מדוע היא חשובה? האם המשאלות האלה כבר התממשו? כיצד אפשר לפעול למימושן? האם הן סותרות? האם יש גורמים נוספים שבהם תלוי מימושן של התקוות הללו? אילו עוד תקוות הייתם מוסיפים?

נקודות כלליות לדיון:

• זִילוּת ההמנון
• האם לגיטימי לעבד את ההמנון כדי להנגישו וליצור עימו הזדהות?
• האם המוטיבציה של יוצרי השיר היא רעיונית, זהותית (קשורה לזהות האישית שלהם) או מסחרית?
• הבעייתיות שבהצגת מסרים רדודים ופשטניים, מתוך ניסיון לקלוע למכנה משותף נמוך
• המסרים של הקליפ על רקע אירועי מאי 2021
• המסרים הסמויים העולים מהמוזיקה ומהגרפיקה של הקליפ
• התקווה להיות עם חופשי והתקווה לשלום
• המרכיבים של הזהות הישראלית – מה מקומה של היהדות בתוך הגדרת הזהות שלנו כישראלים?

העשרה והרחבה/אפשר לשלב בשני המערכים:

• ביצוע של להקת טיפקס ל"התקווה"
• תערוכת דגלים חלופיים
• ג'ימי הנדריקס מבצע את ההמנון האמריקני: The Star-Spangled Banner, במחאה על מלחמת וייטנאם (1969)