זכויות אדם מבראשית ועד הכרזת העצמאות: מערך שיעור לקראת יום זכויות האדם הבינלאומי

• תוכן: להעמיק את ההיכרות עם המושג "זכויות אדם" ועם הזכויות הכלולות במושג זה; להכיר את השורשים של ערכי זכויות האדם בתרבות היהודית.
• מיומנות: חילוץ ערכים מתוך טקסטים קצרים; השוואה בין טקסטים.
• ערכים: להעמיק את ההזדהות עם ערכי זכויות האדם.

אמצעים

• דף לימוד

רקע

תלמידים ותלמידות נחשפים למושג "זכויות אדם" בתקשורת ולעיתים גם בבית הספר, אך ייתכן שלרבים מהם המושג אינו ברור דיו. כמו כן, יש כאלה שהמושג "זכויות אדם" עלול לעורר אצלם אי נחת מכיוון שלרוב הוא מושמע בהקשר של קבוצות מיעוט בחברה הישראלית או בנושאים נפיצים אחרים. השיעור הזה נועד להעמיק את ההיכרות עם המושג, להדגים לתלמידים את הקשר בין המושג הזה לבין מקורות יסוד יהודיים וישראליים, וכן לעורר הבנה שזכויות האדם רלוונטיות להם כאזרחים ואזרחיות במדינה דמוקרטית.

חלק א: פתיחה/ כ-20 דקות

את השיעור מומלץ לפתוח בצפייה בסרטון הבא, המציג את המושג "זכויות אדם" ומבהיר את נחיצותן של זכויות לכל אדם. לאחר הקרנת הסרט כדאי לעסוק בשאלות הבאות:

1. אילו זכויות הוזכרו בסרט? [הזכות לביטחון אישי; הזכות לפרטיות; הזכות לשוויון; הזכות לדבר בשפה שלי; הזכות להתחתן עם מי שאני רוצה; הזכות לא להיות מפוטר בשל דעה פוליטית; הזכות לחינוך חינם; הזכות להפגין; הזכות לבריאות; חופש הביטוי].
2. הדמויות בסרט אומרות שאם אין זכויות "אני לא שווה" – מדוע? מה הקשר בין הזכויות הללו לשוויון ולתחושה של האדם שהוא שווה?
3. מדוע הזכויות הללו נקראות "זכויות אדם"? [שכן אלה דברים שמגיעים לכל אדם מעצם היותו אדם, ללא קשר למאפיינים אישיים; הזכויות הללו יוצרות חובה למדינה להגן על זכויות אלה ולא לפגוע בהן]
4. כיצד הזכויות הללו יכולות לבוא לידי ביטוי עבור כל אחת ואחד מאיתנו?

רצוי להזכיר כבר בשלב הזה שזכויות אדם הן רכיב מהותי במדינה דמוקרטית.

חלק ב: לימוד מקורות/ כ-30 דקות

הלימוד יתקיים בעזרת דף המקורות המצורף. מומלץ ללמוד את המקור הראשון יחד במליאה, כמודלינג לצורת הלמידה שתתבצע לאחר מכן בחברותות. אפשר כמובן להחליט על כל יחס אחר בין המקורות הנלמדים במליאה ובין אלה שבחברותא, אך חשוב לשמור על סדר המקורות, שעובר מן הישן אל החדש, מהדתי אל האוניברסלי ולאחר מכן אל הלאומי, וכן מהמופשט אל הקונקרטי.

חלקו את הכיתה לחברותות. בכל חברותא ילמדו את המקורות שבדף בעזרת השאלות המנחות. בקשו מהתלמידים לחשוב על השאלות למחשבה לפני שהם עונים בכתב על השאלות לכתיבה.

אפשר לגוון את הלמידה בחברותות בעזרת ההצעות הבאות:

• תזמון: הפעילו טיימר עם זמן קצוב לכל מקור, וכשהטיימר מצלצל בקשו מהחברותות לעבור למקור הבא.
• הפסקות: עצרו את הלימוד פעם או פעמיים במהלך הזמן ובקשו מחברותות שונות להציג מחשבה שעלתה להן בעקבות לימוד המקור.
• החלפת דפים: בתום העבודה על מקור, הנחו את החברותות להעביר את הדפים לחברותא אחרת (לפי סדר שנקבע). לפני לימוד המקור הבא, יקראו בחברותות את התשובה האחרונה שנכתבה על ידי הזוג הקודם.
• מילת מפתח: חלקו דבקונים לחברותות ובקשו מהם לכתוב מילת מפתח אחת בסיום הלימוד של כל מקור ולהדביק על החלון או על הלוח.

תוכלו למצוא את המקורות המלאים בקישורים הבאים:

בראשית פרק א, פסוק כז

הכרזת העצמאות של ארצות הברית

ההכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם (וכמצגת באתר  )

מגילת העצמאות של מדינת ישראל

חלק ג: סיכום במליאה/ כ-20 דקות

במליאה נעבוד על הדברים הבאים:

• סיכום קצרצר של המסרים המרכזיים בכל מקור. אפשר לחלק את הכיתה לקבוצות לפי המקורות השונים, ושכל קבוצה תתאר את המסר המרכזי שעולה לדעתה מהמקור בהקשר של זכויות אדם. אפשר גם לפתח דיון שבו כל קבוצה נדרשת להגן על המקור שלה ולהסביר כיצד הוא מניע להקפדה על זכויות האדם.
• שימת לב לקשרים בין המקורות ולהתפתחות הרעיון: מרעיון דתי ("צלם אלוהים", "בוראם העניק להם זכויות") לרעיון שאינו תלוי באל ("כל בני אדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם"); מרעיון מופשט ("צלם אלוהים", "נולדו שווים") לחובות קונקרטיות המוטלות על מדינות ("מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות"); מהערכה של בני אדם ("נולדו שווים") לזכויות ("כל אדם זכאי לזכויות ולחירויות שנקבעו בהכרזה זו ללא אפליה").
• זיקה בין המקורות היהודיים והישראליים ובין אלה האוניברסליים: אפשר להזכיר את האמונה הנוצרית של כותבי הכרזת העצמאות של ארצות הברית שהתבססה על רעיון האדם שנברא בצלם אלוהים מהתנ"ך, וכן להראות שמגילת העצמאות מבוססת על עקרונות שלאחר השואה ומלחמת העולם השנייה הפכו להיות דרישה בין-לאומית מכל מדינה.
• יישום העקרונות של זכויות אדם במדינה דמוקרטית, גם כאשר יש למדינה ולחברה אינטרס אחר. רצוי להדגים זאת בשני מישורים: מצבים שבהם המדינה עלולה לפגוע בזכויות האדם של תושביה כתוצאה מאינטרס זה או אחר (למשל: מניעת זכותם להתבטא כי עמדתם מנוגדת לעמדת הממשלה), ומצבים שבהם המדינה עלולה לפגוע בזכויות האדם של מי שתלמידי הכיתה עשויים לתפוס כאחרים (למשל: חוק שיאפשר להפקיע קרקעות ממי שאינו יהודי; חוק שאוסר על עולים חדשים לרוץ לכנסת).
• חשוב במיוחד לחדד אצל התלמידים את ההבנה שהרעיון של זכויות האדם אינו משהו שקשור דווקא ל"אחר", אלא שמדינה שאינה מקפידה על זכויות האדם עשויה לפגוע גם בהם. כמו כן, יש להדגיש שהרעיון של זכויות האדם אינו רעיון "זר" אלא יש לו שורשים עמוקים בתרבות היהודית והישראלית.
• רפלקציה אישית של הלומדים לגבי המקורות ולגבי התפיסות העולות מהם.

אפשר לגוון את הלמידה בעזרת שימוש בכלים נוספים כגון טבלאות השוואה, מפת מושגים, חשיבת משושה או שיטת הסבב.