מגן דויד

מגן דויד הוא סמל גיאומטרי עתיק, שהופיע לראשונה כסמל יהודי במאה ה-14 בפראג. מראשית המאה ה-19 הפך לסמל יהודי נפוץ, ששובץ במרכז הדגל של התנועה הציונית – הוא דגל מדינת ישראל.

< 1 דקות

מבוא

מגן דויד בימינו הוא סמל לאומי של עם ישראל ומדינת ישראל, אך למעשה אין הוא סמל יהודי מסורתי. הצירוף "מגן דויד" נזכר לראשונה בתלמוד הבבלי1 – אך ללא קשר לסמל המוכר כיום בשם זה. מגן דויד החל להופיע כסמל יהודי במאה ה-14 בדגלה של קהילת פראג,2 ומשם התפשט לקהילות יהודיות אחרות באירופה.
החל במאה ה-19 היה המגן דויד לסמל יהודי נפוץ, והוא עיטר קירות בתי כנסת, פרוכות לארון קודש, סמלי משפחות יהודיות ומצבות.3 בתקופת השואה נאלצו היהודים לשאת על בגדם – בגיטאות, במחנות הריכוז, ובדרכם למשרפות – סימן זיהוי בצורת מגן דויד צהוב – הטלאי הצהוב.

התנועה הציונית אימצה את המגן דויד לסמל, והיא חרתה אותו במרכז דגלה,4 שלימים היה דגל מדינת ישראל. בגרסתו הצבועה באדום היה לסמל ארגון ההצלה של מדינת ישראל – מגן דוד אדום, שזכה בשנת תשס"ו – 2005 להכרה כסמל הצלה בינלאומי.

מגן דויד - צורתו ומקורותיו

מגן דויד הוא סמל גיאומטרי המורכב משני משולשים זהים, שווי צלעות, המונחים זה על גבי זה – במהופך, ויוצרים כוכב בעל שש פינות, הֵקְסַגְרָם: צורה ובה שישה משולשים קטנים סביב משושה גדול.

צורתו של המגן דויד – סימטרית לחלוטין, והיא קיימת גם בטבע – בכתר של פרי הרימון, אחד משבעת המינים שבהם התברכה ארץ ישראל , וכן בעלי הכותרת של פרח השושן הצחור.5 מגן דויד הוא סמל עתיק בעל משמעות מאגית, שהיה ידוע בעת העתיקה בארץ ישראל, בבבל, במצרים וגם בהודו.

בארץ ישראל נתגלה הסמל בתל מגידו ובחפירות בירושלים מראשית תקופת הבית השני. בשרידי בתי כנסת בארץ מתקופת התלמוד – ובהם בית הכנסת בכפר נחום, בית אלפא ועוד נמצא מגן דויד כמוטיב קישוטי וללא משמעות יהודית דווקא.6

הצירוף הלשוני "מגן דויד" נזכר לראשונה בתלמוד הבבלי כאחד מכינויו של ה'.7 ייתכן שהצירוף כשמו של הסמל מופיע לראשונה בכתבי הקראים מן המאה ה-12. 8 מגן דויד – כוכב בעל שש הצלעות – וכן כוכב רגיל בעל חמש הצלעות היו לסימנים בעלי משמעות מאגית בקבלה המעשית: הם שימשו להגנה מפני מזיקים ונקראו לעתים "חותם שלמה". במאה ה-14 הופיע הסמל בשמו – מגן דויד – בספר קבלה שכתב נכדו של רמב"ן.9

יש קשר בין משמעותו המילולית של הסמל – מגינו של דויד המלך – ובין סגולתו המאגית כאמצעי להגנה ולהצלה. ובימינו קיבל קשר זה ביטוי חזותי בסמל של הוצאת הספרים מערכות: מגן ועליו כוכב משושה, מגן דויד, ומאחוריו רומח.10

מגן דויד - השם והמשמעות

מגן דויד הוא סמל עתיק ביותר שזכה ברבות השנים לפירושים שונים בתרבויות שונות.11

שני המשולשים היוצרים את הסמל – המשולש העומד על בסיסו וזה העומד על קודקודו – מייצגים הפכים משתלבים: המשולש העומד על בסיסו מציין את המרכיב הנשי, הקבוע בארץ וקודקודו שואף לשמים. ואילו המשולש הניצב על קודקדו מסמל את המרכיב הגברי, השמיימי, השואף לאמת ויורד אל הארץ.

שני המשולשים חוצים זה את זה ויוצרים צורה חדשה לגמרי – שישה משולשים קטנים סביב משושה אחד גדול; ועם זאת גם בצורה החדשה נשמרת צורתם של שני המשולשים המקוריים. ומכאן המשמעות שיוחדה לסמל: קשר אידיאלי בין גבר לאישה, נישואין מושלמים.12

השם "מגן דויד" כשמו של הכוכב המשושה הוא מימי הביניים. קודם לכן נקראה הצורה בשם "חותם שלמה" המגן מפני מזיקים ורוחות רעות. במקורות חז"ל, לצד הביטוי "מגן דויד" מופיע גם הביטוי "מגן אברהם" – ושניהם נזכרים בימינו בברכות התפילה, אך ללא קשר לסמל צורני כלשהו.13 משערים כי מקור השם "מגן דויד" בימי הביניים, באגדה על סגולתו וכוחו של המגן של דויד המלך במלחמות ישראל. 14
דעה אחרת מבססת את ששת המשולשים של המגן דויד לששת התארים של המלך לבית דויד באחרית הימים (ישעיהו יא 1 – 2).15

בתנועת השבתאות היה המגן דויד סמל משיחי, ובעת החדשה השתמש הפילוסוף היהודי פראנץ רוזנצוויג במגן דויד – בכוכב המשושה – כסמל הגאולה.

מגן דויד - כסמל יהודי וציוני

מגן דויד כסמל יהודי מובהק הופיע לראשונה על דגלה של קהילת פראג במאה ה-16. 16 מפראג התפשט הסמל לקהילות יהודיות אחרות והוא מופיע בחותמות של קהילות וגם בכתבי יד ובספרים מודפסים.17

עוד קודם לכן, בסוף המאה ה-15, שימש מגן דויד כעיטור בסמליהם של מדפיסים יהודים, והיה חלק מן הסמל המסחרי של בתי הוצאה לאור יהודיים ברחבי אירופה. אך רק במאה ה-19 היה המגן דויד "לסמל היהודי בה"א הידיעה", ובכלל זה כסמל קבוע בבתי כנסת ובתי קברות יהודיים.18

הסמל הופיע על קירותיו החיצוניים של בית הכנסת או על דלת הכניסה, היה חלק מעיצובו הפנימי של בית הכנסת והופיע על ארון הקודש והפרוכת שעליו וגם בסמלי משפחות יהודיות. נראה שהבחירה בסמל יהודי מובהק הייתה קשורה לתקופת האמנציפציה ולצורך של קהילות היהודים לעצב לעצמם סמל ייחודי אך נטול מטען דתי.

ונראה שדווקא עובדה זו – אופיו הלא דתי של הסמל – הקלה על בחירתו כסמלה של הציונות: סמל מוכר וידוע בקהילות היהודים, ועם זאת נטול משמעות דתית ברורה. התנועה הציונית ראתה במגן דויד סמל שבניגוד לסמל המנורה לא בא להזכיר את תפארת העבר – אלא לציין את התקווה לעתיד.19

כבר בקונגרס הציוני הראשון (תרנ"ז – 1897) עלה הרעיון של דגל לתנועה הציונית – דגל בצבעי תכלת לבן ובמרכזו מגן דויד.20 ברבות השנים היה המגן דויד לסמל של היהודים בעיני אומות העולם, והוא היה גם לסמל מרכזי במדינת ישראל – סמל מרכזי בדגל המדינה, סמל צה"ל וסמלו של ארגון ההצלה הלאומי – מגן דוד אדום.

בתקופת השואה חייבו הנאצים את היהודים בארצות הכיבוש לשאת כאות קלון את הטלאי הצהוב – מגן דויד צהוב ובמרכזו המילה "יהודי" בגרמנית (ובשפות אחרות). יש הסבורים כי דווקא הטלאי הצהוב הוא שהצדיק את בחירתו של המגן דויד כסמל מדינת ישראל: "הסימן בו הלכו [היהודים] אל הכליה ואל חדרי הגזים ראוי להחליפו בסימן של חיים… הסימן שנתקדש בימינו בייסורים ועינויים ראוי הוא שיאיר את דרך החיים."21 מגן דויד היה לתו זיהוי של היהודים בימינו, והוא נפוץ בתכשיטים, במיוחד בשרשרות ועדיים, בחפצי יודאיקה, במבני ציבור ועוד.