מרבד הקסמים – "על כנפי נשרים"

"מרבד הקסמים" היה שם המבצע שבו הועלו ארצה יהודי תימן בעליית הצלה בשנים תש"ט – תש"י (1949 – 1950), במסגרת העלייה ההמונית שלאחר הקמת המדינה.¹ מרבית יהודי תימן התרכזו בעַדֶן, שהייתה אז מושבה בריטית, ושם המתינו לעלייתם ארצה במחנה שהעניקו לו את השם "גאולה".
אל המחנה בעדן הגיעו היהודים בקבוצות קטנות לאחר מסע מפרך ברגל או על גבי חמורים, שבמהלכו סבלו מהתנפלויות של שודדים ומהתנכלויות של אוכלוסיה עוינת. בדרך גם נאלצו לשלם סכומי כסף גבוהים לשלטונות הנסיכויות שבהן עברו – ובכלל זה תשלום מיוחד עבור ספרי התנ"ך שלקחו אתם.²
מן המושבה עדן הועברו יהודי תימן לארץ במטוסים שחכרה ממשלת ישראל, ובהם הגיעו לארץ 500 עולים ביום. מכאן כינויו של המבצע המוטס – "על כנפי נשרים", על פי הפסוק המקראי: "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי" (שמות יט 4).
מבצע העלאתם של יהודי תימן נעשה במהירות ובחשאיות, כדי שלא לעורר את התנגדותן של מדינות ערב. מאחר שלא היה קשר יבשתי או ימי בין ישראל לתימן, הוחלט על מבצע אווירי, במימון ארגון הג'וינט³ ובסיוע מטוסים זרים שנחכרו על ידי ממשלת ישראל.
גולדה מאיר, אז שַׂרַת העבודה, מספרת בזיכרונותיה כי שאלה את אחד העולים הקשישים, שלא ראה קודם לכן מטוס, אם לא חשש לטוס, והוא ענה בשלילה והוסיף: "הכול כתוב בתנ"ך… 'ואשא אתכם על כנפי נשרים'."⁴
במשך השנים הראשונות למדינה (1948 – 1954) הייתה העלייה מתימן השנייה בגודלה בקרב העולים מאסיה: בתקופה הראשונה (1949 – 1951) עלו לארץ יותר מ-48,000 יהודי תימן, ובשנתיים שלאחר מכן עלו עוד כ-900 מהם.⁵ כך בא הקץ על גולת תימן המפוארת, ופרט לכמה עשרות יהודים נותרו בתימן – עלו כולם לישראל.