אמונות ודעות
ספר הפילוסופיה של רב סעדיה גאון בו ביסס את תפישתו שאין סתירה בין המסורת היהודית לשכל הישר.
"אמונות ודעות" הוא חיבורו הפילוסופי החשוב ביותר של רס"ג – רב סעדיה גאון. הספר נכתב בבבל בשנת 933 לספירה בשפה הערבית. בספר זה הציג רס"ג את חידושו הגדול בתחום הפילוסופיה: מערכת שיטתית של פילוסופיה דתית יהודית רציונליסטית, שפותחה בהשפעת הפילוסופיה היוונית והערבית.
הספר מתבסס על ההנחה, כי גם הפילוסופיה וגם הדת היהודית – מקורן אלוהי, ולפיכך הן משלימות זו את זו בחיפוש האמת ובהפצתה. רס"ג רואה בשכל האנושי "מקור לגיטימי וראשון במעלה להתגלות הרצון האלוהי לבני האדם", והוא אחד משלושת המקורות לידיעת האל. שני המקורות האחרים הם התורה שבכתב והתורה שבעל פה.1
בספר זה ביקש רס"ג להוכיח כי כל סתירה לכאורה בין הדת היהודית ובין השכל הישר2 מקורה בהיגיון שגוי או בהבנה מוטעית של המקורות הדתיים. הספר "אמונות ודעות" עוסק אפוא בקשר ובהתאמה בין השכל הישר ובין הדת היהודית, היא תורת משה (בכתב ובעל-פה).
בספר "אמונות ודעות" עשרה מאמרים בנושאים פילוסופיים-דתיים, ובהם: בריאת העולם יש מאין; השגת האל, "שהוא אחד… אין דומה לו", והוא "נעלה מכל נעלה";3 חופש הבחירה; צדיק ורע לו, רשע וטוב לו; הנשמה, הנפש, הגוף והמוות; תחיית המתים; שכר ועונש. המאמר העשירי, החותם את הספר, עוסק בכל אותם דברים ראויים "שיעשה האדם בעולם הזה".
במאמר זה רס"ג דן ביצריו של האדם, בדחפים ובשאיפות המניעים אותו, באורח החיים הרצוי לו ובהשפעת עולם החושים והיצירה על האדם. הפרק עוסק באכילה ובשתייה, ביחסי מין, ברגשות האדם, ובכלל זה באהבה, בחוכמה ובחינוך ילדים, בעבודה ובמנוחה. מן הפרק עולה תפיסתו של רס"ג על אורח החיים הרצוי של האדם בעולם הזה.
רס"ג רואה בחיוב את הנאות החיים אך מזהיר מפני הפרזה והתמכרות, ומותח ביקורת קשה על הסגפנות. לצורכי האדם ואף לתאוותיו יש תפקיד חשוב, בתנאי שהוא שולט בהם, ושהכול נעשה במידה הראויה ולפי רצון הבורא. רס"ג ממליץ, בין השאר, "שאין להפריז בהולדת ולדות בלי לדאוג לחינוכם, לימודם וסיפוק כל צורכיהם", ומציע, לצד החוכמה "לעסק במלאכה המפרנסת".4 בסיום הפרק רס"ג דן בעולם החושים ובהישגי האדם: מראות, צבעים וגוונים; צלילים, לחנים ונגינות; מיני בשמים וריחות טובים ובהשפעותיהם של כל אלה על נפש האדם.