ארתור שיק

ארתור שיק (1894 – 1951) – צייר, גרפיקאי, מאייר וקריקטוריסט, נולד בעיר לודג' שבפולין וקיבל בילדותו חינוך יהודי מסורתי. בגיל תשע החל ללמוד ציור אצל אמן יהודי, אברהם קצלבויגן, ובגיל 15 עבר ללמוד אמנות בפריז, ולאחר מכן – בקרקוב שבפולין.

כשהיה בן 20 הגיע לביקור בארץ ישראל יחד עם יוצרים יהודים צעירים מפולין.¹ הוא ביקר ביפו ובעיר העברית החדשה, תל אביב, ולאחר מכן עלה לירושלים, נפגש עם תלמידי בצלאל, צייר יהודים מתפללים ליד הכותל המערבי וביקר גם במושבה רחובות ובאֵם הקבוצות, דגניה. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא הרוסי, ובשנת תרע"ו – 1916 התחתן עם יוליה ליקרמן, ולבני הזוג נולדו בן ובת.

במשך כשנתיים (1919 – 1920) שירת כמנהל אמנותי של מחלקת התעמולה של צבא פולין שנאבקה בבולשביקים הרוסים. לאחר מכן (תרפ"א – 1921) עבר עם משפחתו לפריז ועסק באיור ובעיטור של ספרים רבים, ובהם מגילת אסתר. בשנותיו בפריז החל בעבודתו על "כתב הזכויות של קאליש" – כתב הזכויות הראשון שקיבלו יהודי פולין, שעל עיטורו ואיוריו עבד במשך שנתיים.²

לאחר מכן צייר סדרת מיניאטורות על ג'ורג' ושינגטון והמהפכה האמריקנית, והסדרה נרכשה על ידי נשיא פולין והוגשה כשי לנשיא ארצות ברית, תיאודור רוזוולט. בגיל 40 חזר ארתור שיק לפולין למשך שלוש שנים, כדי להמשיך באיוריו להגדה של פסח, שבהם החל כ-10 שנים קודם לכן.

מפולין עבר ללונדון כדי לפקח על הדפסת ההגדה, שיצאה לאור במהלך מלחמת העולם השנייה (ת"ש – 1940) והוקדשה למלך אנגליה, ג'ורג' השישי.³ עוד באותה שנה יצא שיק עם אשתו וילדיו לארצות הברית, ושם גייס את כישרונו ומכחולו ללוחמה באויב הנאצי:⁴

הוא פרסם קריקטורות ואיורים אנטי-נאציים, ושנה לאחר הגיעו הוציא לאור ספר קריקטורות – "סדר חדש" – שהיה בין הספרים הראשונים מסוגו שפורסמו באמריקה. שיק הצטרף ליוזמה של אנשי האצ"ל (ארגון צבאי לאומי) בארצות הברית שהקימו את "ועד החירום להצלת יהודי אירופה". ועד זה ארגן הצגת מחאה (תש"ג – 1943) – "לא נמות" – שבה השתתפו מיטב היוצרים היהודים בארצות הברית, ובהם ארתור שיק.⁵ לאחר המלחמה חזר לעסוק באיור ספרים, ואייר בין השאר את אגדות הנס כריסטיאן אנדרסן וכן ספרים בנושאים תנ"כיים.

בגיל 57 (אלול תשי"א – 1951) נפטר ארתור שיק בביתו מהתקף לב. 40 שנה לאחר מותו, בשנת תשנ"א – 1991, הוקמה בקליפורניה "אגודת ארתור שיק" והיא עוסקת באיסוף ושימור יצירותיו והפצת אמנותו. בשנת תשס"ו – 2005 נערכה בלודג', עיר הולדתו, תערוכה של יצירותיו – ראשונה מסוגה מאז עזב את פולין הכבושה.

יצירתו של ארתור שיק מרהיבה בצבעוניותה, בעושר הפרטים והעיטורים ובאותיות מסוגננות, בהשראת כתבי יד מאוירים בימי הביניים. בין יצירותיו החשובות – שלושה מסמכים היסטוריים שעיטר ואייר: "כתב הזכויות של קאליש" (תש"י – 1950), מגילת העצמאות של מדינת ישראל (תש"ח – 1948) והכרזת העצמאות של ארצות הברית (תש"י – 1950) – מדינה שהייתה לו מקלט ובית. שלושה מסמכים אלו עוסקים בנושאים שהיו קרובים ללבו: חירות, צדק וזכויות האדם, שהיו בעיניו חלק בלתי נפרד מערכי היהדות ומורשתה.⁶

ארתור שיק כתב את מגילת העצמאות באותיות מסוגננות, והדגיש בגוף המגילה שתי פסקאות באותיות גדולות בצבע כחול,⁷ ובצבע אחר (חום-אדמה) – את המילים החוזרות "מדינת ישראל", "אנו קוראים".
לכותרת של מגילת העצמאות – משני צידיה – הוסיף את סמלו של שבט יהודה – אריה (עם כתר) – ואת ברכת שהחיינו. מסביב לטקסט המגילה – מסגרת פנימית ובה עיטורי צמחים, ומסביבה – מסגרת רחבה המציגה במבנה סימטרי – דמויות, איורים ועיטורים: סמלים יהודיים וציוניים, כגון סמלי שנים עשר השבטים, אשכולות ענבים ומגן דויד; דמויות מקראיות – ובהן משה רבנו, אהרן הכוהן הגדול, ודיוקנותיהם של דויד המלך ויחזקאל הנביא,⁸  עוד במסגרת הרחבה – שני ישראלים טיפוסיים, זה מול זה: האיכר הזורע – והחייל העברי המחזיק נשק בידו האחת ואת דגל מדינת ישראל בידו השנייה. לדמויות האיכר והחייל נלווים כיתובים מן המקורות.⁹ מגילת העצמאות של ארתור שיק מציגה את התממשות חזון הגאולה באמצעות דמויות מופת מעברו של עם ישראל לצד נציגיה של המדינה הצעירה בהתיישבות ובביטחון.