"אתם ראיתם" – ש"י עגנון

הספר "אתם ראיתם" הוא אנתולוגיה שליקט וערך ש"י עגנון על מעמד הר סיני ומתן תורה. שמו של הספר מבוסס על פסוק מן התורה המתאר את המעמד: "אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם" (שמות כ 22). בספר ארבעה חלקים העוסקים בארבעה נושאים: מתן תורה, עשרת הדיברות, לוחות הברית והתורה.
אנתולוגיה זו, בדומה ל"ימים נוראים", התבססה על מגוון מקורות: מדרשים קדומים ומאוחרים, ובהם מדרשי אגדה ומדרשי הלכה על פרקים יט-כ בספר שמות, וכן ספר הזוהר ופירושו של הרב אשלג לספר. את המקורות שבחר ליקט עגנון מתוך מאות ספרים (מרביתם מספרייתו הפרטית), אך בהקדמה לספרו הוא מדגיש כי המקורות שנותרו מחוץ לספר ואשר אותם לא הביא מרובים מן המקורות שקרא ובחר להציג בספרו. וכל מה שליקט והביא בארבעת חלקי הספר אינו אלא מעט מן המעט "מתוך ארבעת אלפי ספרים".
עגנון הביא את המקורות תוך שמירה מְרַבִּית על לשונם וסגנונם המקוריים, ועם זאת קיצר והשמיט במקומות שמצא לנכון, ואף תירגם לעברית מקורות שנכתבו במקור בארמית. עגנון החל לעבוד על הכנת האנתולוגיה בשנת תשי"ז – 1957, והספר נועד מלכתחילה כשי למו"ל ולפטרון שלו, שלמה זלמן שוקן, ליובלו ה-80 (שחל באותה שנה).
אך הספר ראה אור שנתיים וחצי לאחר מכן – במהדורה חלקית שכללה רק את חלקו הראשון, והתפרסמה כמה שבועות לאחר פטירתו של שוקן. הספר בשלמותו יצא לאור בשנת תשי"ט – 1959 – במהדורה מיוחדת, בפורמט אלבומי ובהידור רב, עם הקדשה לעילוי נשמתו של שוקן.