בית המקדש הראשון – תיאור המבנה

בית המקדש הראשון מתואר במלכים ובדברי הימים. מהתיאורים עולה שהוא היה מבנה מלבני ארוך והיו בו שלושה חללים: אולם כניסה, היכל (קודש) ודביר – קודש הקודשים. על פי המסופר בספר מלכים (פרק ו), היה אורכו של בית המקדש כ- 30 מטר (60 אמה), רוחבו – כ- 10 מטרים (20 אמה) וגובהו כ- 15 מטר (30 אמה).

אל אולם הכניסה הובילו מדרגות, ובכניסה לאולם ניצבו שני עמודי נחושת – יָכִין וּבֹעַז (מלכים א, ז 21).¹ בקצה האולם היו שתי דלתות עץ שהובילו אל ההיכל – הוא הקודש, החלק המרכזי והגדול ביותר בבית המקדש. בהיכל עמדו כלי המקדש ובהם מזבח הקטורת, המנורות ושולחן הַפָּנִים. בחלקו העליון של ההיכל היו חלונות.

הדביר – הוא קודש הקודשים – נמצא בחלק האחורי של בית המקדש, ושימש מקום משכן לארון הברית. בתוכו היו לוחות הברית.² הדביר היה המקום הקדוש ביותר בבית המקדש: רק הכוהן הגדול היה נכנס אליו (ולא הכוהנים האחרים) ורק פעם אחת בשנה, ביום הכיפורים. מסביב לבית המקדש נבנה היציע – בניין שקירותיו היו מקבילים לקירות המקדש והקיפו אותו משלושת צדדיו (לא מצד הכניסה). ביציע היו שלוש קומות. הן נבנו בצורה מדורגת, והיו בהן חדרים לאחסון אוצרות המקדש וכליו.