ספרי נביאים ראשונים

החלק הראשון בחלק השני של התנ"ך - נביאים. זה החלק הסיפורי בו מתואר מהכניסה לארץ ועד לחורבן בית המקדש.

מאת:
< 1 דקות

מבוא

החלק השני בתנ"ך נקרא נביאים, והוא נחלק לנביאים ראשונים ונביאים אחרונים. ארבעת ספרי הנביאים הראשונים – יהושע, שופטים, שמואל (א-ב), ומלכים (א-ב) – נחשבים לספרי היסטוריוגרפיה,1 ומסופרות בהם, בסדר כרונולוגי, תולדות עם ישראל מן הכניסה לארץ המובטחת (ספר יהושע), ועד חורבן בית המקדש הראשון וגלות בבל (ספר מלכים ב).2 ספרי הנביאים הראשונים מספרים ומתארים אירועים אלו תוך שילוב דבריהם ומעשיהם של הנביאים הקדומים,3 והם מבוססים על ההשקפה כי תולדות העם וקורותיו הם התגשמות דברי ה' כפי שנמסרו לנביאי האמת:4 "ההיסטוריה של העם הישראלי נתפסה מימי קדם כהתגשמות דבר אלוהים… מתוך תפיסה זו נִיתַן למאורעות ההיסטוריה כיוון מסוים: המאורעות מגשימים את הנבואה."5

ספר יהושע

הספר נקרא על שמו של יהושע בן נון, גיבור הספר, שהיה יורשו של משה כמנהיג העם וכבש את הארץ. לפי מסורת חז"ל יהושע אינו רק גיבור הספר – הוא גם מחברו.6
בספר יהושע שני חלקים עיקריים: תיאור כיבוש הארץ בידי יהושע והעם (פרקים א-יב) ותיאור חלוקת הארץ לשנים-עשר השבטים (פרקים יג-כב). הספר מסתיים בשני נאומים של יהושע (פרקים כג-כד). ספר יהושע, שלא כמו ספרי נביאים ראשונים האחרים, מתאר את תולדותיו של דור אחד בלבד – דור הצאצאים של יוצאי מצרים שנכנס לארץ, כבש אותה והתנחל בה. דור זה "הצטיין בדבקותו בה'"7 – וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת ה' כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ" (יהושע כד 31).
ספר יהושע מציג שתי תפיסות שונות של כיבוש הארץ: כיבוש הארץ כולה8 וכיבוש חלקי שאינו כולל את "הארץ הנשארת". על פי המסופר בפרקים א-יא נכבשה כל הארץ בתנופת כיבוש אחת: "וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְנַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם לְשִׁבְטֵיהֶם וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה" (יהושע יא 23). ואולם על פי המסופר בפרקים יג-כא לא כל הארץ נכבשה: פרק יג, העוסק בחלוקת הארץ לשבטים, מפרט את גבולות "הארץ הנשארת", שאותה לא כבש יהושע. לפי תיאור זה, נותרו מובלעות כנעניות9 בין נחלות השבטים ובתוכן.

ספר שופטים

ספר שופטים נקרא על פי תוכנו, המתאר בעיקר את מעשי השופטים שהנהיגו את ישראל אחרי מות יהושע והיו "המנהיגים-המצביאים-השליטים של התקופה".10
בספר שופטים – שלוש חטיבות עיקריות:
א. מבוא המקשר בין ספר יהושע לספר שופטים ומציג את הכישלון של בני ישראל בכיבוש הארץ (א 1 – ב 5).
ב. סיפורי השופטים ועלילותיהם וסיפור מלכות אבימלך בשכם (ב 6 – טז 31).
ג. סיפורים המתארים את המצב בארץ לפני ייסוד המלוכה (פרקים יז-כד).11 לאורך פרקי הספר וחטיבותיו חוזר ומופיע המשפט "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה",12 המרמז על יתרון משטר המלוכה הרצוף והקבוע על שלטון השופטים הארעי.13
תקופת השופטים מתוארת כתקופה של חטא חוזר, וסיפורי השופטים המושיעים נפתחים ומסתיימים בסיפור מסגרת, הכולל חמישה שלבים14 :
חטא: בני ישראל חוטאים לה' בעבודת אלילים – "וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הָרַע בְּעֵינֵי ה'."
עונש: ה' מעניש את בני ישראל ומביא עליהם אויב חיצוני, המשעבד אותם למשך שנים אחדות – "וַיִּחַר אַף ה'… וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד… וַיַּעַבְדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת… שָׁנָה."
זעקה: בני ישראל זעקו לה' במצוקתם הממושכת – "וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'."
ישועה: ה' נענה לזעקה – "וַיָּקֶם ה' לָהֶם מוֹשִׁיעַ " הנלחם באויב ומביס אותו.
רגיעה: שנות רגיעה – "וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ… שָׁנָה" (עד מותו של השופט).
אחרי מות השופט העם חוזר לחטוא – "וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה'" – וחוזר חלילה. בתקופת השופטים, שלא כמו בימי יהושע, עשו בני ישראל "אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה'… וַיַּעַזְבוּ אֶת ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם… וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וַיַּכְעִסוּ אֶת ה'" (שופטים ב 11 – 12).

ספר שמואל

ספר שמואל כולל בימינו שני חלקים – שמואל א ושמואל ב – אך במקור היה זה ספר אחד, ורק בתרגום השבעים הוא חולק לשניים, כנראה מפאת אורכו (54 פרקים). הספר נקרא על שמו של שמואל הנביא והשופט, שלפי מסורת חז"ל כתב את ספרו.15 שמואל הוא גם הדמות המרכזית בחלקו הראשון של הספר, והוא גם משח את שני המלכים הראשונים, שאול ודוד, שקורותיהם ומעשיהם מתוארים בספר.
ספר שמואל עוסק בקורותיהם של ארבעה דורות – עֵלי הכוהן, שמואל הנביא, שאול המלך ודוד המלך. הספר פותח בתיאור לידת שמואל, חינוכו בידי עֵלי הכוהן במשכן שילה, ומנהיגותו, וממשיך ומתאר את ייסוד המלוכה בישראל – מלכות שאול ומלכות דוד. מבחינת הכרונולוגיה הסיפורית נחלק הספר לשני חלקים: לפני ייסוד המלוכה (שמואל א פרקים א-יא) ואחריה (שמואל א פרק יג – שמואל ב פרק כד).16
ספר שמואל כתוב רובו פרוזה, אך הוא כולל שלוש שירות גדולות: תפילת חנה בתחילת הספר (שמואל א, ב 1 – 10), קינת דוד על שאול ויהונתן באמצע הספר (שמואל ב, א 19 – 27), ושירת דוד בסוף הספר (שמואל ב פרק כב). לשירות אלה לשונות ורעיונות משותפים, והן משמשות נקודות מפנה במהלך האירועים המתוארים בספר.17

ספר מלכים

ספר מלכים סוקר את תולדות ישראל מִמַלְכוּת שלמה ועד מלכות צדקיהו – ומכאן שמו. הספר כולל בימינו שני חלקים – מלכים א ומלכים ב – ובו שלושה חלקים עיקריים, המתארים שלוש תקופות:18
א. מלכות שלמה – הממלכה המאוחדת (מלכים א פרקים א-יא)
ב. פילוג הממלכה וסקירה מקבילה של תולדות ממלכת יהודה וממלכת ישראל עד לחורבן ישראל בידי אשור (מלכים א פרק יב – מלכים ב פרק יז)
ג. תולדות ממלכת יהודה עד לחורבנה בידי בבל (מלכים ב פרקים יח-כה)
תיאור כל אחד מן המלכים בתקופה שאחרי הפילוג פותח בציון פרטים אישיים על המלך והערכת יחסו לעבודת ה'.19 בין מלכי יהודה היו ש"עשו הישר בעיני ה'" והיו ש"עשו הרע בעיני ה'".20 מלכי ישראל כולם מוערכים כ"עושי הרע בעיני ה'", מאחר שעצם הקמת ממלכת ישראל נתפסת בספר כחטא נגד בית דוד; ומלך ישראל הראשון, ירבעם בן נבט, מתואר כחוטא.21 את הספר מלווים דמויותיהם ונבואותיהם של אליהו הנביא ושל ממשיכו, אלישע בן שפט הנביא. בספר בולטת המגמה להסביר את המאורעות ההיסטוריים של תקופת המלוכה כתוצאה מחטאי המלך והעם וכהתגשמות דבר ה' בנבואה. כך מוצגים האירועים המרכזיים בספר – פילוג הממלכה (מלכים א פרקים יא-יב), חורבן ממלכת ישראל וגלות אשור (מלכים ב פרק יז) וחורבן ממלכת יהודה וגלות בבל (מלכים ב פרק כה).22

העשרה - קישורים

הטקסט המלא והמנוקד של ספרי נביאים ראשונים – באתר מקראנט

פרקים מתוך ספר מלכים עם פירושי מילים וקריינות – באתר "קול בספר" של מטח

מלכה שוורץ, מלחמות וכיבושי יהושע בן נון – אתר דעת

http://www.daat.ac.il/daat/tanach/rishonim/shvartz1.htm

נורית צרפתי, אלבום ציורים לספר יהושע – באתר דעת

מאמרים לספר שופטים, ממוינים לפי פרקי הספר – באתר דעת

מאמרים לספר שמואל, ממוינים לפי פרקי הספר – באתר דעת

מאמרים לספר מלכים, ממוינים לפי נושאים – באתר דעת

ציורי נביאים ראשונים – באתר הניווט בתנ"ך

הערות שוליים

  1. היסטוריוגרפיה: מילה יוונית, שפירושה - כתיבת תולדות. היסטוריוגרפיה מספרת סיפור רצוף בזמן ומנסה להראות קשר סיבתי בין המאורעות בסיפור.
  2. מבחינת תוכנם ומבחינת האירועים המתוארים בהם, ספרי נביאים ראשונים הם המשך למסופר בתורה: הבטחת הארץ לאבות, שיעבוד מצרים, יציאת מצרים, מתן תורה ונדודי העם במדבר במשך ארבעים שנה עד לעבר הירדן המזרחי.
  3. בספרים יהושע ושופטים כמעט שלא נזכרים נביאים, אבל המנהיגים עצמם הם נבחרי האל ופועלים על פי דברו (יהושע ה , ו 5; שופטים ו 25 - 26, ז 2 - 4). יש הטוענים כי הספרים ההיסטוריים הנקראים "נביאים ראשונים" הוכנסו לחטיבת ספרי הנביאים לא רק משום שנזכרו בהם נביאים, כגון שמואל, אלא "משום שהם חיבורים קדומים, שהיו מקובלים בעם כמה וכמה דורות" ונכתבו בתקופה "שעדיין לא פסקה רוח נבואה מישראל" (י"ש ליכט, מקרא - איסוף ספרי המקרא וסידורם, בתוך: אנציקלופדיה מקראית, מוסד ביאליק, תשל"ח - 1978, כרך ה עמ' 364).
  4. נביא אמת: להבדיל מנביא שקר - הוא נביא שה' שלחו, והוא מוסר את דבר ה': "נָבִיא אָקִים לָהֶם... וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ. וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶל דְּבָרַי אֲשֶׁר יְדַבֵּר (הנביא) בִּשְׁמִי - אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ. אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי אֵת אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִיו לְדַבֵּר וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וּמֵת הַנָּבִיא הַהוּא. וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ: אֵיכָה נֵדַע אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה'? אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה' וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבוֹא - הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה'..." (דברים יח 18 - 22)
  5. י' קויפמן, תולדות האמונה הישראלית ד-ה, מוסד ביאליק והוצאת דביר, תשל"ו - 1976, עמ' 363. דוגמאות לתפיסה זו אפשר למצוא בסיפור נבואת איש האלוהים על נפילתו וחורבנו של בית עלי (שמואל א, ב 27 - 36) והתגשמותה (שמואל א, ד 10 - 22) ובנבואת אחיה השילוני לירבעם על קריעת מלכות בית דויד והעברת עשרת השבטים לשלטון ירבעם (מלכים א, יא 29 - 39) והתגשמותה (מלכים א, יב 15 - 20).
  6. וכך קבעו חז"ל: "יהושע כתב סִפְרוֹ ושמונה פסוקים (אחרונים) שבתורה" (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף יד עמ' ב). מאחר שמותו של יהושע נזכר בפרק כד פס' 28, הסיקו חז"ל כי פנחס בן אלעזר הוא שהשלים את הספר וכתב את ששת הפסוקים האחרונים שבו (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף טו עמ' א).
  7. יהודה קיל, מבוא לספר יהושע, מהדורת דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, תשמ"ז - 1987, עמ' 9.
  8. הכיבוש השלם של הארץ המובטחת: "מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם" (יהושע א 4).
  9. במובלעות הכנעניות היו ירושלים (יהושע טו 63), גזר (יהושע טז 10) ועמקי הצפון (יהושע יז 16, 18). לפי המסופר ביהושע כג 12 - 13, הַשְׁאָרָתָם של הגויים בארץ היא בבחינת ניסיון לשבטי ישראל, אם ידבקו בה' ובמצוותיו. וכך מסופר גם בשופטים ג 4: "וְאֵלֶּה הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ ה' לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל... לָדַעַת הֲיִשְׁמְעוּ אֶת מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה."
  10. יהודה אליצור, מבוא לספר שופטים, מהדורת דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, תשמ"ז - 1987, עמ' 9.
  11. בפרקים אלו - סיפור פסל מיכה והתנחלות שבט דן בצפון, וסיפור פילגש בגבעה ומלחמת האחים בבנימין.
  12. לדוגמה - שופטים יז 6, כא 25, ובצורה מקוצרת - "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל" (שופטים יח 1, יט 1).
  13. יאירה אמית, ספר שופטים - אמנות העריכה, מוסד ביאליק ואוניברסיטת תל אביב, תשנ"ב - 1992, עמ' 56 - 58.
  14. בספר שופטים מסופר על שנים-עשר שופטים, ובהם שישה שופטים גדולים - מושיעים שנבחרו בידי ה' להושיע את העם. שופטים אלו מתוארים כמנהיגים כריזמטיים שרוח ה' צלחה עליהם, ובהם: עתניאל בן קנז, אהוד בן גרא, דבורה הנביאה (אשת לפידות), גדעון בן יואש, יפתח הגלעדי ושמשון. ההיגד המפורש על בחירת מושיע מופיע רק בסיפורי עתניאל ואהוד בן גרא, אך השלב של בחירת שופט - קיים בכל סיפורי השופטים המושיעים. ואילו שלב הזעקה לה' אינו מופיע בסיפור שמשון. על מות דבורה הנביאה אין הכתוב מספר, ומותו של שמשון מתואר בהרחבה אך לא במשפט הקבוע החוזר בסיפורי השופטים.חטא: שופטים ג 7, ג 12, ד 1, ו 1, י 6, יג 1. עונש: שופטים ג 8, ג 12, ד 2, ו 1, י 7, יג 1. זעקה: שופטים ג 9, ג 15, ד 3, ו 6, י 10. שלב הזעקה לה' אינו מופיע בסיפור שמשון. ישועה: שופטים ג 9, ג 15. ההיגד המפורש על בחירת מושיע מופיע רק בסיפורי עתניאל ואהוד בן גרא, אך השלב של בחירת שופט - קיים בכל סיפורי השופטים המושיעים. רגיעה: שופטים ג 11, ד 1, ח 32, יב 7. על מות דבורה הנביאה אין הכתוב מספר, ומותו של שמשון מתואר בהרחבה אך לא במשפט הקבוע החוזר בסיפורי השופטים.
  15. "שמואל כתב סִפְרוֹ ושופטים ורות" (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף יד עמ' א). ובהמשך נאמר שאחרי מות שמואל השלימו את כתיבת הספר גד החוזה ונתן הנביא (שם, דף טו עמ' א). מסורת תלמודית זו תואמת את הכתוב בספר דברי הימים א (כט 29): "וְדִבְרֵי דָּוִיד הַמֶּלֶךְ הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרֹנִים הִנָּם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל הָרֹאֶה וְעַל דִּבְרֵי נָתָן הַנָּבִיא וְעַל דִּבְרֵי גָּד הַחֹזֶה."
  16. בין שני החלקים מפריד נאום הפרידה של שמואל השופט, הסוקר את אירועי העבר, מוכיח את העם ומזהיר אותם: "אַךְ יְראוּ אֶת ה' וַעֲבַדְתֶּם אֹתוֹ בֶּאֱמֶת בְּכָל לְבַבְכֶם כִּי רְאוּ אֵת אֲשֶׁר הִגְדִּל עִמָּכֶם. וְאִם הָרֵעַ תָּרֵעוּ גַּם אַתֶּם גַּם מַלְכְּכֶם תִּסָּפו" (שמואל א, יב 24 - 25).
  17. שמואל בר-אפרת, שמואל א (מקרא לישראל), הוצאת עם עובד והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"ו - 1996, עמ' 5 - 6.
  18. בספר מתוארת, אם כן, תקופה של 400 שנים בקירוב - מעליית שלמה למלוכה (970 לפנה"ס) עד חורבן ממלכת יהודה (586 לפנה"ס). האירוע האחרון הנזכר בספר הוא שחרור יהויכין, מלך יהודה הגולה, מבית כלא בבבל (561 לפנה"ס).
  19. כגון: "וְנָדָב בֶּן יָרָבְעָם מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל שְׁנָתָיִם. וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל" (מלכים א, טו 25 - 26).
  20. מלכי יהודה שעשו הישר בעיני ה' - אסא (מלכים א, טו 11), יהושפט (מלכים א, כב 43) ןכן שני המלכים הקשורים בריכוז הפולחן בירושלים - חזקיהו ויאשיהו. על חזקיהו נאמר: "בַּה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּטָח וְאַחֲרָיו לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכֹל מַלְכֵי יְהוּדָה וַאֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו" (מלכים ב, יח 5), ועל יאשיהו: "וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ דָּוִד אָבִיו וְלֹא סָר יָמִין וּשְׂמֹאול" (מלכים ב, כב 2) וגם: "וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל ה' בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ ...לֹא קָם כָּמֹהוּ" (מלכים ב, כג 25). מלכי יהודה שעשו הרע בעיני ה' - יהורם (מלכים ב, ח 18), אחזיהו (מלכים ב, ח 27), מנשה (מלכים ב, כא 11 - 17) ועוד.
  21. כמסופר במלכים א פרק יב.
  22. לדוגמה: חורבן ממלכת ישראל מתואר בספר מלכים כתוצאה מחטא מתמשך של עבודת אלילים וסירוב לשמוע בקול הנביאים שמסרו את דבר ה':"וַיְהִי כִּי חָטְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לה' אֱלֹהֵיהֶם... וַיִּירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים... וַיָּעַד ה' בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל נביאו כָל חֹזֶה לֵאמֹר שֻׁבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְשִׁמְרוּ מִצְו‍ֹתַי חֻקּוֹתַי כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבֹתֵיכֶם ַאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד עֲבָדַי הַנְּבִיאִים. וְלֹא שָׁמֵעוּ ... עַד אֲשֶׁר הֵסִיר ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל פָּנָיו כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד כָּל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים וַיִּגֶל יִשְׂרָאֵל מֵעַל אַדְמָתוֹ אַשּׁוּרָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (מלכים ב, יז 7 - 23).