ברכת המזון

ברכת המזון היא הברכה שנוהגים לומר אחרי ארוחה הכוללת לחם מאחד מחמשת מיני הדגן.¹ ברכת המזון נלמדת מן התורה, כמו שכתוב: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" (דברים ח 10).
לברכת המזון חמישה חלקים:

1. ברכת הזן, שבה מברכים את ה' "הזן את העולם כולו בטובו, בחן בחסד וברחמים".²
2. ברכת הארץ, בה מודים לה' על הארץ המניבה מזון ליושביה – "על הארץ ועל המזון."³
3. ברכת בונה ירושלים, ובה בקשה לה' שירחם על ירושלים עירו ועל בית המקדש, המסתיימת במילים: "בונה ברחמיו ירושלים, אמן."⁴ בשבתות, בראש חודש ובחגים מוסיפים כאן ברכה מיוחדת.⁵
4. ברכת הטוב והמיטיב,⁶ ברכה זו מציינת את טובו של ה', וחותמת בבקשה להצלה והצלחה, ברכה וישועה וכן "נחמה, פרנסה וכלכלה ורחמים וחיים ושלום וכל טוב."
5. בקשות נוספות – שהן תוספת מאוחרת לברכת המזון – ובהן סדרת בקשות שכולן מתחילות במילה "הרחמן". בחלק זה של ברכת המזון יש הבדלי נוסח רבים בין העדות.

לפי מדרש אגדה,⁷ ברכת המזון על ארבעת חלקיה הראשונים התגבשה לאורך הדורות עד לחורבן הבית השני, ומשקפת אירועים מרכזיים בתולדות עם ישראל: לפני שבני ישראל נכנסו לארץ, הם היו מברכים רק ברכה אחת – "הזן את הכול". בעקבות הכניסה לארץ ישראל (בימי יהושע בן נון) הוסיפו את ברכת הארץ – "על הארץ ועל המזון". בעקבות חורבן ירושלים ובית המקדש השני – הוסיפו את ברכת "בונה ירושלים", ואחרי מרד בר כוכבא הוסיפו את ברכת "הטוב והמיטיב".

כאשר נוכחים בארוחה לפחות שלושה בני מצווה (מגיל 13 ומעלה) נוהגים לזמן לפני ברכת המזון, ובימינו גם נשים בנות מצווה הסועדות בנפרד נוהגות לזמן.⁹ הזימון הפותח את ברכת המזון הוא הזמנה למשתתפים (או למשתתפות) לומר את ברכת המזון, והוא פותח בקריאה: "רבותי (חברי) נברך", ולנשים – "חברותי נברך".

קיים גם נוסח קצר של ברכת המזון, המיועד לילדים צעירים וכן למבוגרים בשעת הדחק – לדוגמה: חיילים דתיים בפעילות מבצעית. נוסח הברכה המקוצרת מופיע לראשונה בסידורו של רס"ג – רב סעדיה גאון, והוא תמצית של ארבעת חלקי הברכה הראשונים. בפסיקת רמב"ם מופיע נוסח אחר של ברכת מזון מקוצרת, ובו הברכה הראשונה (ברכת הזן) והשנייה (ברכת הארץ) בשילוב ברכת בונה ירושלים.⁸
ברכת המזון באתר ספריא