גדעון בן יואש

גדעון בן יואש, דמות מקראית מספר שופטים. מסופר עליו שהיה מעפרה, בן שבט מנשה. היה השופט הרביעי שבחר ה' להושיע את בני ישראל מיד המדיינים. מסופר בספר שופטים, ששבע שנים של פשיטות חוזרות ונשנות על שדותיהם של בני ישראל הביאו מצוקה כלכלית קשה "וְלֹא יַשְׁאִירוּ מִחְיָה בְּיִשְׂרָאֵל" (שופטים ו 4). בני ישראל זעקו לה', וה' בחר בגדעון כמושיע ובישר לו על בחירתו באמצעות המלאך: "לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִכַּף מִדְיָןָ" (ו 14).¹ גדעון ניסה לסרב לשליחות בטענה שאינו מתאים לתפקיד "וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי", אך ה' הבטיח לו "כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְהִכִּיתָ אֶת מִדְיָן כְּאִישׁ אֶחָד" (ו 15 – 16).² "וְרוּחַ ה' לָבְשָׁה אֶת גִּדְעוֹן" (ו 34). הוא זכה להשראה של חכמה וגבורה מה', שהכשירה אותו למשימה. וכאשר המדיינים ובני בריתם התאספו בעמק יזרעאל, הזעיק גדעון למלחמה את בני שבטו (מנשה) ואת השבטים השכנים – אשר, זבולון ונפתלי – ויצא למלחמה.
מן הנרמז בכתוב (ח 18 – 19) הסיקו פרשנים, שתחילה נלחם גדעון בהר תבור, וקרב זה הסתיים בתבוסה קשה. בעקבות התבוסה נקט גדעון מהלך נועז של סינון הלוחמים, שנעשה על פי הוראת ה' "פֶּן יִתְפָּאֵר עָלַי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יָדִי הוֹשִׁיעָה לִּי" (ז 3). בשלב הראשון – נשלחו הביתה כל היראים מן המלחמה. בשלב השני – התקיים "מבחן מים", ולפי הוראת ה' בחר גדעון רק בלוחמים ששתו בלקיקה – "כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב" (ז 5). וכך נותר גדעון עם 300 לוחמים בלבד, שיצאו לקרב בתחבולה ובעורמה: הלוחמים נחלקו לשלוש קבוצות, ובמתקפת פתע בחסות החשיכה עלו על מחנה המדיינים משלושה כיוונים – מדרום, ממזרח וממערב – והפרו את דומיית הלילה ברעש גדול של 300 כדים מתנפצים, 300 שופרות ו-300 לפידי אש. המדיינים המופתעים והמבוהלים ברחו מזרחה, והגיעו עד למעברות הירדן, שם ארבו להם הלוחמים משבט אפרים, שגויסו על ידי גדעון למשימה זו. במהלך המרדף נהרגו שרי מואב – עורב וזאב, זבח וצלמונע, ובעקבות ניצחונו של גדעון על המדינים – שקטה הארץ 40 שנה.³
"המלחמה והניצחון הפכו את בן האיכרים החרד-הענוותן למנהיג נועז, נבון וקשוח בעת הצורך".⁴ עם זאת, יצר השררה לא גבר על גדעון, והוא דחה את פנייתם של בני ישראל וקבע: "לֹא אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם וְלֹא יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם, ה' יִמְשֹׁל בָּכֶם" (ח23). גדעון פעל לאחדות ופיוס בין שבטי ישראל בדרכי נועם,⁵ אך בשעת הצורך לא נרתע משימוש בכוח (ח 4 – 9). לגדעון היו נשים רבות שילדו לו 70 בנים, ובהם שניים הנזכרים בשמותיהם ובמעשיהם: יותם ואבימלך.⁶ גדעון מת "בְּשֵׂיבָה טוֹבָה" ונקבר בעירו, עפרה (ח 32).
מלחמתו של גדעון במדיינים משמשת גם בימינו מופת לתעוזה, וקריאתו לשלוש מאות לוחמיו – "מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ" (ז 17) – נבחרה לסיסמת בית הספר לקצונה של צה"ל.