דונה גרציה
בת למשפחת אנוסים מפורטוגל (המאה ה- 16). ניהלה את עסקי הבנקאות של משפחתה באירופה, ושם חזרה בגלוי ליהדות. התיישבה באיסטנבול ופעלה רבות למען קהילות היהודים ומגורשי ספרד. הייתה לנציגת העם היהודי באימפריה העות'מאנית וליהודייה העשירה בעולם (בזמן ההוא).
דונה גרציה חנה נשיא (1510 – 1569) נולדה למשפחת אנוסים1 בעיר ליסבון שבפורטוגל. בגיל 18 נישאה דונה גרציה לפרנציסקו מנדס, בנקאי מאנוסי פורטוגל, בן למשפחת בנבנישתי. תחילה התחתנו השניים בסתר, בטקס נישואין יהודי, ואחר כך בטקס רב משתתפים שהתקיים בכנסייה.
שמונה שנים לאחר נישואיהם מת בעלה, ודונה גרציה, בגיל 26, נותרה אלמנה צעירה ועשירה: בעלה הותיר אחריו הון רב שצבר ממסחר באבני חן, ואשר הצטרף לרכוש המשפחה – משפחת בנבנישתי. בינתיים הורע מצבם של יהודי ליסבון, ודונה גרציה, יחד עם בתה היחידה, ריינה, עברה לאנטוורפן שבבלגיה, ושם הצטרפה לגיסה, דיוגו, בניהול עסקי הבנקאות של משפחת בעלה.
כמה שנים לאחר מכן, בשנת 1542, מת הגיס, ודונה גרציה החלה לנהל את עסקי המשפחה בעצמה. באנטוורפן פעלה דונה גרציה גם למען האנוסים ועזרה בהברחתם, עד שנאלצה לברוח מן העיר בגלל מוצאה היהודי – ובגיל 35 עברה לאיטליה והתיישבה בוונציה. ואולם גם בוונציה לא מצאה מנוח לאורך זמן: מוצאה היהודי נתגלה, והיא נאסרה. לאחר שחרורה מן הכלא עברה דונה גרציה לעיר פֵרָרָה שבאיטליה, שם הצטרפה לקהילה היהודית ושם גם החליטה להפסיק את חייה הכפולים כאנוסה ולחזור ליהדות בגלוי.
בפררה המשיכה בפעילותה המסחרית הענפה וגם בעזרה לפליטים יהודים שברחו מאימת האינקוויזיציה, והייתה לדמות נערצת. כאות הוקרה, לימים טבעה מדינת ישראל לכבודה מדליה שנשאה את דיוקן פניה ואת תואר הכבוד לו זכתה – "גראציה נשיא".
בשנת 1553 היגרה דונה גרציה כיהודייה לאיסטנבול, בירת האימפריה העות'מאנית – ובכך הסתיימו 17 שנות נדודיה באירופה. באיסטנבול (קושטא, כפי שכונתה על ידי היהודים) המשיכה לנהל את עסקי המסחר שלה, ועשתה רבות למען קהילות היהודים בטיפוח החיים היהודיים והחינוך היהודי ובעזרה לנזקקים.
שם רכשה לעצמה מעמד כלכלי ומנהיגותי ונחשבה לנציגת העם היהודי, למנהיגת הקהילה המקומית – וליהודייה העשירה בעולם. היא חיתנה את בתה, ריינה, עם אחיינה, שחזר גם הוא ליהדות וקיבל את השם דון יוסף נשיא.
דונה גרציה נרתמה לסייע למגורשי ספרד שביקשו לעלות ארצה: היא קיבלה מידי הסולטן התורכי, סולימן המפואר, את הזיכיון על אדמת טבריה וסביבותיה והחלה לשקם את הריסות העיר והחומה:
"בחודש כסלו שנת שכ"ה (1564) נשלם בניין החומה בטבריה. כשהדליקו היהודים את נרות החנוכה הייתה כבר העיר… מבוצרת כהלכה. מלחמת המקבים ושחרור ירושלים נתגלו אז באור מיוחד…"2
דונה גרציה ביקשה לעלות לארץ ישראל ולבנות לה ולמשפחתה בית בטבריה – אך לא זכתה לכך: היא נפטרה בגיל 59 באיסטנבול.
עוד פרטים על דונה גרציה, קורותיה ותקופתה – באתר הבית של דונה גרציה.