דור המדבר

יוצאי מצרים (פרט לשניים) שעשו את כל הדרך במדבר עד לארץ ישראל – אך לא היו ראויים להיכנס אליה בגלל חטאם: תלונותיהם על היציאה ממצרים ועל העדפת המוות במצרים או במדבר. תלונתם נעשתה עונשם, ונגזר עליהם למות במדבר.

< 1 דקות

הביטוי "דור המדבר" אינו מופיע במקרא אלא בלשון חז"ל. בדור המדבר נכללו היוצאים ממצרים (פרט ליהושע בן נון ולכלב בן יפונה) שבשל חטאם נגזר עליהם למות במדבר ולא להיכנס לארץ המובטחת. חטאו של דור המדבר קשור לסיפור המרגלים: בעקבות דיווחיהם של עשרה מתוך 12 נציגי השבטים שנשלחו לתור את הארץ – הטיחו בני ישראל במשה: "לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ מָתְנוּ" – ותלונתם נעשתה עונשם: לפי העיקרון של מידה כנגד מידה נגזר עליהם למות במדבר: "בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וְכָל פְּקֻדֵיכֶם, לְכָל מִסְפַּרְכֶם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם עָלָי" (במדבר יד 2, 29).
לפי המסופר בתורה, בני דור המדבר היו ביציאת מצרים, ראו את הנסים שנעשו להם, ובהם נס קריעת ים סוף, וגם זכו להיות במעמד הר סיני ולקבל את התורה, אך בגלל חטאם לא זכו להיכנס לארץ. בני הדור ההוא עשו רק את חלקה הראשון של הדרך – עד לארץ ישראל, אך לא נמצאו ראויים להיכנס לארץ ולהתנחל בה.1

תיאור אחר ואף מנוגד לזה שבתורה2 נמצא בדברי הנחמה של הנביא ירמיהו (ב 2), המתאר את דור המדבר באור חיובי ואפילו אידיאלי, כסמל וכדגם לנאמנות מוחלטת בכל מצב ובכל זמן: "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה."
במשנה נאמר3 שאין לדור המדבר חלק בעולם הבא, וזאת לפי הפסוק: "בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ" (במדבר יד 35).4 אך בתלמוד הבבלי יש דעה הגורסת כי דור המדבר אינו אבוד, ובאחרית הימים תהיה לו תקומה "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ישעיהו כז 13). האובדים בארץ אשור – אלו עשרת השבטים האבודים, והנידחים בארץ מצרים – זה דור המדבר.5
על דור המדבר כתב חיים נחמן ביאליק את הפואמה "מתי מדבר", שהתפרסמה בשנת תרס"ב – 1902. ביאליק תיאר את גופותיהם של מתי המדבר הענקים, המוטלים "בין חולות המדבר הצהובים", ומרתיעים בעוצמת "הוד השלווה ותפארת העוז המתנמנם" גם את הטורפים הגדולים – הנשר והאריה. "אולם יש אשר יקוץ המדבר ונקט בדמי העולמים / והתעורר להנקם באחת נקם שוממותו מיוצרו" – ואז יקיצו מתי המדבר, "פתע פתאום יתנער דור עזוז וגיבור, דור גיבור מלחמה" ובני דור המדבר ירעימו בקולם בקריאת תיגר:

"אנחנו גיבורים!
דור אחרון לשעבוד וראשון לגאולה אנחנו!
– – – – –
הננו ועלינו!6
אם אסף האל מעמנו את ידיו
וארונו ממקומו לא ימוש7
נעל נא אפוא בלעדיו…
הננו ועלינו
ההרה!"

הפואמה "מתי מדבר" היא שירה גדולה "על יגונה הנצחי של האומה, על גלגל גורלה החוזר מדור לדור". אך נראה כי בני דורו של ביאליק מצאו בה השראה למה שהיו זקוקים לו ביותר באותו הזמן – "צימאון התקופה לשחרור". ומן החיזיון הקשה והאדיר המתואר בפואמה הם אמצו את סיסמת המרד, את ההתנגדות "לימי שפל ורפיון".8 ואולם סיומה של הפואמה מלמד כי גם ניסיון זה לא צלח, ובחלוף הסער שבו ושקעו מתי המדבר בחולותיו, "ושבה הדממה כשהייתה וערירי יעמוד המדבר".
בלשון ימינו מתאר הביטוי "דור המדבר" דור ביניים בין גלות לגאולה, שהצליח להיחלץ מגלות העבר אך בכל זאת לא יגיע ליעד הנכסף.