הטכניון – התחלה ושנים ראשונות
המוסד האקדמי הראשון בארץ ישראל בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה, נוסד ביוזמת יהודי גרמניה (1912). הקמתו קשורה במאבק על שפת ההוראה ("מלחמת השפות"). שניים ממדעניו (הפרופסורים הרשקו וצ'חנובר) זכו בפרס נובל בכימיה (2004).
הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל – היה המוסד האקדמי הראשון בארץ ישראל, והוותיק ביותר בארץ בתחום ההנדסה והטכנולוגיה. את הקמתו יזם ד"ר פאול נתן, מראשי "אגודת העזרה של יהודי גרמניה",1 שגייסה כסף ראשוני למטרה זו,2 ובחודש אייר תרע"ב – 1912 הונחה אבן הפינה לבניין הטכניון בשכונת הדר הכרמל שבמרכז חיפה.3
שנה לאחר מכן פרץ המאבק סביב שפת ההוראה בטכניון, הידוע בכינויו "מלחמת השפות": המייסדים קבעו שתחומי המדע והטכנולוגיה, המבוססים על מושגים מקצועיים מיוחדים, מחייבים ששפת ההוראה בטכניון תהיה גרמנית. אך בסופו של דבר ניצחה העברית.
במהלך מלחמת העולם הראשונה נעצרה בנייתו של הטכניון, ועם סיום המלחמה רכשה ההסתדרות הציונית את המקום מחברת "העזרה", וקיבלה על עצמה לדאוג להמשך פיתוחו של הטכניון. שנת הלימודים הראשונה נפתחה בשנת תרפ"ד – 1923 עם… 16 סטודנטים4 שלמדו הנדסה אזרחית ואדריכלות.
טקס הפתיחה הרשמי של הטכניון התקיים בטו בשבט תרפ"ה – 1925. בשנות השלושים של המאה ה-20, בעקבות עליית היטלר לשלטון, הגיעו לארץ מגרמניה, אוסטריה ופולין יותר מ-4,000 סטודנטים וכן מדענים רבים שנקלטו בטכניון. עשר שנים לאחר תחילת הלימודים (תרצ"ד – 1934) הוקמה הפקולטה לטכנולוגיה, שהצמיחה פקולטות ומחלקות רבות. שנה לאחר מכן נוסדה המחלקה לכימיה, ולאחריה – המחלקות למכונאות ולאלקטרו-מכניקה.
בשנות המאבק בשלטון הבריטי (שנות הארבעים של המאה ה-20) שימש הטכניון מרכז פעיל של ההגנה ועסק בפיתוח אמצעים צבאיים וטכנולוגיים שסייעו במאבק לעצמאות.
עם הקמת המדינה נענה הטכניון לצרכים ולאתגרים של המדינה הצעירה, שנאלצה להתמודד עם בעיות ביטחון קשות וגם לקלוט המוני עולים מאירופה ומארצות ערב. אנשי הטכניון סייעו בתכנון פתרונות דיור מהירים ובבניית שיכונים להמוני העולים, וכן בהקמת רשת החשמל הארצית ורשת הטלפונים. בשנת תש"ט – 1949 נפתחה בטכניון הפקולטה להנדסה אווירונאוטית, שתרמה רבות לפיתוח חיל האוויר של צה"ל והתעשייה האווירית. בפעולות אלו ואחרות מימש הטכניון את מחויבותו למדינת ישראל הצעירה והמחיש את קביעתו של פרופ' אלברט איינשטיין: "ישראל תוכל לנצח במערכה על הישרדותה רק באמצעות פיתוח ידע ומומחיות טכנולוגיים."
הטכניון נמנה עם מוסדות המדע והטכנולוגיה היוקרתיים בעולם, וקנה לעצמו מעמד בינלאומי כמוסד מחקר בינתחומי העוסק בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי טק),5 תקשורת מחשבים וחלל כמו גם בתחום איכות הסביבה, ביוטכנולוגיה וגנטיקה.
שניים ממדעני הטכניון – פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' אהרן צ'חנובר – זכו בפרס נובל בכימיה (תשס"ד – 2004).
מידע היסטורי על הטכניון, כולל סרטון – באתר הטכניון