הנרייטה סֹאלְד

הנרייטה סאלד (1860 – 1945) נולדה בארצות הברית ושם גדלה ופעלה בתחומי החינוך והתרבות היהודית. סאלד הייתה מורה, מחנכת, מנהיגה ציונית, מייסדת הסתדרות הנשים הציוניות "הדסה" בארצות הברית שהקימה לימים את המרכז הרפואי "הדסה" בירושלים. הנרייטה סאלד קיבלה חינוך יהודי לצד לימודי תיכון, ובבגרותה לימדה במכללה פרטית לבנות ובמקביל – גם בבית ספר יהודי בבולטימור. בחוגים למבוגרים הרצתה סאלד על נושאים מן התנ"ך ועל תולדות עם ישראל. אחר כך (תרס"ג – 1903) עברה לניו יורק, נרשמה ללימודים בסמינר היהודי התיאולוגי בניו יורק – ועשתה היסטוריה כאישה הראשונה שנרשמה ולמדה בסמינר זה. סאלד עסקה בכתיבה, בתרגום ובעריכה ובשנת תרנ"ג – 1893 התמנתה למזכירה הראשית של ההוצאה לאור היהודית בארה"ב (JPS), ושימשה בתפקיד זה במשך 13 שנים.
בשנות השמונים של המאה ה-19, בעקבות הפרעות ביהודי רוסיה (הסופות בנגב), הגיעו לארצות הברית פליטים רבים ממזרח אירופה, והנרייטה הצעירה, שהייתה כבר אז פעילה חברתית לצד אביה, בנימין סאלד, נחשפה למצוקותיהם, לסבלם ולדלותם. סאלד הקימה "ועדת משכילים יהודית" ויזמה את הקמתו של בית ספר ערב – חידוש גדול באותה תקופה – למהגרים ממזרח אירופה, ואף לימדה בו. מגעיה עם הפליטים ממזרח אירופה עוררו בה הזדהות עם הרעיון הציוני, וביקוריה בארץ ישראל בשנים 1909, 1912 עוררו אותה לפעילות ציונית: בביקורה הראשון בארץ היא כתבה ביומנה: :"ציונות – או לא כלום!"¹

לאחר שראתה מקרוב את העוני והמחלות ששררו בארץ, יזמה את הקמת ארגון הדסה בישראל (תרע"ב – 1912) במטרה להביא לארץ שירותי רפואה וסיוע. בגיל 60 עלתה הנרייטה סאלד לארץ, הקימה וניהלה בית ספר לאחיות וייסדה את בית הספר הראשון לעובדות סוציאליות בארץ ישראל. שבע שנים לאחר מכן הייתה לחברה בהנהלה הציונית – וגם כאן פרצה דרך כאישה הראשונה (ולא צעירה) בתפקיד זה, וריכזה את מחלקות החינוך והבריאות.
בשנת 1933 – תרצ"ג בגיל 73 מונתה למנהלת עליית הנוער, מפעל שהוקם בסמוך לעליית הנאצים לשלטון במטרה להציל ילדים ובני נוער מן האנטישמיות ולאחר מכן מהשמדה ולהעלותם לארץ. בזכות פעילותה זו זכתה לכינוי "אם היישוב". סאלד הקימה בארץ מוסדות רבים, ובהם בתי ספר מקצועיים, ועסקה גם בשיקום נוער עבריין. היא לא התחתנה ולא היו לה ילדים, אך כל תלמידיה וחניכיה היו כילדיה, והיא זכתה לכינוי "אֵם הכבוד של עם ישראל", כדברי מאיר דיזנגוף. הנרייטה סאלד נפטרה בגיל 85, וכהוקרה על פועלה כאישה-מנהיגה הוכרז יום פטירתה, ל' בשבט, כיום האם בישראל – הוא יום המשפחה בימינו. קיבוץ כפר סאלד שבגליל העליון ומכון סאלד למחקר מדעי ההתנהגות בירושלים נקראים על שמה.