יהודה הלוי

מבוא

ר' יהודה הלוי, ריה"ל, (1141-1075) נולד בטודלה למשפחה אמידה ומשכילה ונחשב לגדול משוררי ספרד. היה גם פילוסוף, רופא, ומנהיג לא רשמי של יהודי ספרד בימיו.¹ לפרנסתו עבד כרופא, אך עסק גם במסחר, וכבר בגיל צעיר החל לכתוב שירים. שירתו של יהודה הלוי כללה סוגה חדשה ומיוחדת במינה, שירי ציון, ורבים מפיוטיו שולבו בתפילות החג והמועד והם מלווים גם בימינו את סעודות השבת.²

ספרו הפילוסופי – ספר הכוזרי – מציג את הגותו הדתית, שהדגישה את חשיבותה של ארץ ישראל ואת חרפת הגלות. נאמן לתפיסתו החליט בערוב ימיו לעזוב את ספרד, לוותר על מעמדו החברתי ועל תנאי חייו הנוחים ולעלות לארץ ישראל. הוא הגיע למצרים, משם הפליג לארץ ישראל, כנראה לעכו. לא ידוע מה עלה בגורלו, ואין ודאות כי אכן הגיע לארץ.

מעט יוצרים: יפה נוף

מאת:

• יהודה הלוי

יְפֵה נוֹף, מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל, קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב,
—————————–
יפה נוף הוא כינוי להר ציון ולירושלים שהיא הקריה (העיר) של המלך, האל.

לְךָ נִכְסְפָה נַפְשִׁי מִפַּאֲתֵי מַעֲרָב!
————————–
נפשי מתגעגעת לירושלים מן המערב, הלא היא ספרד.

הֲמוֹן רַחֲמַי נִכְמָר כִּי אֶזְכְּרָה קֶדֶם,
—————————–
אני חש צער כשאני נזכר בימי קדם,

כְּבוֹדֵךְ אֲשֶׁר גָּלָה וְנָוֵךְ אֲשֶׁר חָרַב.
—————————-
בגלות העם ובחורבן המקדש, הוא הנווה שחרב.

וּמִי יִתְּנֵנִי עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, עַד
אַרְוֶה בְּדִמְעָתִי עֲפָרֵךְ וְיִתְעָרָב!
—————————–
אשקה לרוויה את עפר הארץ בדמעותיי, שיתערבבו בו.

דְּרַשְׁתִּיךְ, וְאִם מַלְכֵּךְ אֵין בָּךְ, וְאִם בִּמְקוֹם
—————————–
ביקשתיך וחיפשתיך, וגם אם מלכך, ה', עזבך…

צֳרִי גִּלְעֲדֵךְ – נָחָשׁ, שָׂרָף וְגַם עַקְרָב.
הֲלֹא אֶת אֲבָנַיִךְ אֲחוֹנֵן וְאֶשָּׁקֵם
וְטַעַם רְגָבַיִךְ לְפִי מִדְּבַשׁ יֶעֱרָב!
————————–
צרי גלעד הוא חומר מְרַפֵּא ומנחם, אך במקומו יש בא"י נחשים ועקרבים
המצויים במקום שומם וחרב. הדובר רוצה לשקם את החורבן,
וכאשר ינשק את אדמת הארץ והעיר האהובות, טעם האדמה יהיה
עָרֵב לו יותר מטעם הדבש.

* יהודה הלוי, דיוואן, מהדורת בראדי, ברלין תר"ץ – 1930, כרך ב עמ' 167; מהדורת זמורה, הוצאת מחברות לספרות, תשכ"ד – 1964, כרך 3 עמ' 17. פתיחת השיר מבוססת על פסוק מתהלים (מח 3): "יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב"

תולדות חייו

ר' יהודה בן שמואל הלוי נולד בעיר טודלה בספרד הנוצרית למשפחה משכילה ואמידה, וכבר בגיל צעיר מאוד החל לכתוב שירים. מאחר שהמרכז היהודי והתרבותי היה באותם ימים באנדלוסיה, בספרד המוסלמית שבדרום, החליט יהודה הלוי לעבור לשם. הוא שלח את אחד משיריו למשורר משה אִבֵּן עזרא, אשר התרשם מאוד מ"בן נעים וצעיר שנים" זה ומכישרונותיו והזמין אותו אליו לגרנדה.³

בגרנדה רכש יהודה הלוי את השכלתו גם בתחום התורני וגם בתחום המדעים – פילוסופיה ורפואה, ושם גם כתב חלק חשוב משירת החול שלו – את שירי השבח והידידות. בגרנדה התיידד יהודה הלוי עם משוררים אחרים, ובזכות כישרונותיו ואופיו החם והעליז התחבב בקלות על סביבתו.⁴ קשרי ידידות מיוחדים נרקמו בינו ובין הפרשן והמשורר, אברהם אִבֵּן עזרא, שנולד גם הוא בטודלה.
ליהודה הלוי הייתה בת יחידה, ולפי אחת ההשערות היא התחתנה עם יצחק, בנו של אברהם אבן עזרא.⁵

בשנת 1090 פלשו המוסלמים הקנאים (המורביטון) לדרום ספרד, ויהודה הלוי – כמו יהודים אחרים – נאלץ לעזוב את גרנדה ועבר לקורדובה. שם עסק גם ברפואה⁶ וגם במסחר, ונהנה ממעמד כלכלי וחברתי מבוסס. יהודה הלוי חי בתקופה שבה נקלעו היהודים שלא בטובתם למאבק בין הנוצרים למוסלמים על השליטה בספרד. מצב זה היה הרקע לכתיבת ספרו הכוזרי, שבו נתן ביטוי לתפיסתו הדתית והפילוסופית ולהבנתו כי הוויכוח בין היהדות לדתות האחרות אינו רק ויכוח דתי, וכי השלטון והכוח "היו נימוק מכריע בוויכוח הבין-דתי": ניצחון צבאי ופוליטי נחשב גם לניצחונה של דת הצבא המנצח.⁷

הספר מדגיש, בין השאר, את חובתו הדתית של היהודי לעלות לארץ ישראל, ומתאר את המשך השהייה בגלות כחרפה.⁸ יהודה הלוי לא רק נאה דרש – אלא גם נאה קיים: בערוב ימיו, ככל הנראה לאחר שהתאלמן מאשתו, החליט לעלות לארץ ישראל, למרות גילו (65) ועל אף הסכנות שהיו כרוכות בהפלגה בים באותה תקופה. וכך, בקיץ של שנת תת"ק – 1140 יצא ר' יהודה הלוי למסעו, יחד עם יצחק, בנו של ידידו אברהם אבן עזרא. תחילה הגיע לאלכסנדריה שבמצרים, שם התארח אצל מנהיגי הקהילה, ומשם יצא לביקור בקהיר.

יהודה הלוי שהה במצרים עד חודש סיוון של שנת תתק"א – 1141, שבו הפליג לארץ ישראל – ומאז נעלמו עקבותיו. משערים שהוא אכן הגיע לארץ אך נפטר זמן קצר לאחר מכן, בחודש אב של אותה שנה.⁹ אגדת עם מספרת כי ר' יהודה הלוי הגיע לכותל המערבי בירושלים ושם נרמס תחת פרסות סוסו של פרש ערבי בעודו קורא את שירו "ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך". על אגדה זו הסתמך חיים חפר כאשר כתב בשירו: "הכותל הזה ראה את רבי יהודה הלוי נרמס לפניו".¹⁰

שירת החול של יהודה הלוי

ר' יהודה הלוי הכיר גם את השירה העברית וגם את השירה הערבית¹¹ והחל לכתוב שירה בגיל צעיר מאוד. שירת החול של יהודה הלוי כוללת כ-750 שירי חול, ובהם כ-180 שירי שבח וידידות, המהווים את קבוצת השירים הגדולה שלו. מאחר שבא ממשפחה עשירה והיה גם בבגרותו אדם אמיד, הוא לא נזקק לתמיכת נדיבים, ואת שירי השבח שלו כתב לכבודם של גדולי דורו – משוררים, חכמי תורה ופילוסופים, ובהם המשורר משה אבן עזרא וידידו יצחק אִבֵּן אליתום.¹²
יהודה הלוי כתב גם כ-80 שירי חשק ואהבה, שמקצתם נכתבו לאירועי שמחה, כגון חתונות. שירים אלה כוללים תיאורים נועזים של אברי הגוף הנשיים. מאחר שתיאורים אלו לא התיישבו עם הלהט הדתי העולה משירת הקודש שלו, משערים כי שירי החשק נכתבו בתקופת בחרותו, ולאחר מכן חדל מכתיבתם. יהודה הלוי חיבר כ-45 שירי מספד וקינות, שבהם ביקש להביע את צער האבדן והמוות באמצעים סגנוניים חדשים, ובהם הצגת המת כדובר בשיר, כמו בשיר המבוסס על שיחה בין אם לבתה המתה. יהודה הלוי כתב שירי מספד לא רק לגדולי עם ונכבדים, אלא גם לאנשים ונשים מפשוטי העם ואף לילדות. שיריו פורסמו ונפוצו בכתבי יד גם מחוץ לספרד עוד בימי חייו, וזכו לפרסום והערכה. על ייחודה ויופייה של שירתו כתב המשורר יהודה אלחריזי: "כל היוצאים בעקבותיו ללמוד מלאכת שירותיו (=שיריו) / לא השיגו אבק מרכבותיו".¹³

שירת הקודש של יהודה הלוי

יהודה הלוי כתב כ-300 פיוטים, ובהם רבים ששולבו בתפילות השבת והחג, וגם בזמירות שנוהגים לשיר בסעודות השבת. פיוטיו של יהודה הלוי עוסקים בנושאים מקראיים והיסטוריים, וכן בגורל העם. בפיוטיו מתאר יהודה הלוי את מצבם הנרדף של יהודי ספרד בימיו: "הדפוני / הלמוני / בני עשיו וישמעאל", ומבקש מן האל: "השפילם / והפילם / כמו סיסרא ביד יעל". תחושת הגלות מקבלת ביטוי בולט בפיוטיו: יהודי ספרד, שחלקם יושבים "בחבל אדום" – בספרד הנוצרית, וחלקם – "בחבל ערב" – בספרד המוסלמית,¹⁴ הם הסובלים תדיר ממלחמות הנוצרים והמוסלמים: "הם כי יילחמו במלחמתם – אנחנו נופלים במפלתם", שכן ליהודים אין כוח צבאי: "אבד צבאי ונעדר / יוצא צבא בישראל".¹⁵
יהודה הלוי חיבר סליחות לימים הנוראים, ובהם "אלוהים שחרתיך", "ה' נגדך כל תאוותי" וכן קינות לתשעה באב, שהידועה בהן היא "ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך", השייכת לקבוצת שירי ציון שכתב. שירת הקודש של יהודה הלוי עוסקת גם בחוויה האישית שבין אדם לאלוהיו: "יה אנה אמצאך? / מקומך נעלה ונעלם. / ואנה לא אמצאך? / כבודך מלא עולם."¹⁶

שירי ציון של יהודה הלוי

יהודה הלוי כתב כ-35 שירי ציון, ובהם פיוטים המביעים את געגועיו לארץ הקודש, לציון, וגם שירים המתארים את מסעו אליה בים, הרוגע והסוער. את כמיהתו לארץ ישראל הביע יהודה הלוי בפיוטים שכתב בספרד זמן רב לפני מסעו, ובהם שני שיריו הידועים – "לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב"¹⁷ והשיר "יפה נוף".

נושא זה של שירי ציון היה מיוחד לשירתו של יהודה הלוי, שהאמין במעלותיה ובסגולותיה של הארץ ובחובתו של כל יהודי לעלות אליה. לרעיון זה קמו מתנגדים רבים, שהכירו בהשפעתו של המשורר על הציבור וחששו, "שאם יעקור ר' יהודה הלוי מספרד ויעלה אל ארץ ישראל, יטיל הדבר חובה עליהם לעשות כן, והם – ישיבת ספרד הייתה נוחה להם".¹⁸

שירי ציון כוללים את תיאורי מסעו של יהודה הלוי לארץ ישראל ומתעדים את מראות הים הכחול השלו והשקט ואת חזותו בעת סערה וקדרות. בשירי ציון תיאר יהודה הלוי את הארץ החרבה שהדרה וכבודה אבדו לה, אך עובדה זו לא הרתיעה את המשורר מן השאיפה לממש את חלומו, לעלות לארץ ולצפות לגאולתה.

בפיוט "ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך" פונה המשורר אל ציון, ארץ כיסופיו, ואומר: "לבכות ענותך אני תנים, ועת אחלום / שיבת שבותך, אני כינור לשירייך". וגם במצבה העלוב של הארץ, "ינעם לנפשי, הלוך ערום ויחף, / עלי חרבות שממה, אשר היו דבירייך". ובסיום השיר מביע המשורר את המשאלה: "אשרי מחכה, ויגיע ויראה עלות / אורך… / לראות בטובת בחירייך, ולעלוז בשמחתך / בשובך אלי קדמת נעוריך."¹⁹ פיוט זה שולב בקינות שנוהגים לומר בבית הכנסת בתשעה באב.
יהודה הלוי נחשב למשורר המובהק של ציון – אך רעיון שיבת ציון נבט ככל הנראה לראשונה בשירתו של שלמה אִבֵּן גבירול, שפיוטיו כוללים ערגה וגעגועים לציון ותחושה כי הגאולה אכן קרובה, וכבר מתדפקת על הדלת.²⁰

את הפיוט "לבי במזרח" כתב יהודה הלוי כאשר היה עדיין "בסוף מערב", בספרד:

"לִבִּי בַּמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב
אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֶת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרַב
אֵיכָה אֲשַׁלֵּם נְדָרַי וֶאֱסָרַי, בְּעוֹד
צִיוֹן בְּחֶבֶל אֱדוֹם וַאֲנִי בְּכֶבֶל עֲרָב
יֵקַל בְּעֵינַי עֲזוֹב כָּל טוּב סְפָרַד, כְּמוֹ
יֵקַר בְּעֵינַי רְאוֹת עַפְרוֹת דְּבִיר נֶחֱרָב."

הסברים והערות:²¹
במזרח: בארץ ישראל, בסוף מערב: בספרד.
איך אטעמה את אשר אוכל ואיך יערב: איך יטעם לי ואיך ימתק לי מאכלי.
מערב… יערב… ערב: לשון נופל על לשון; חריזת השורה הראשונה (הדלת) והשורה הרביעית (הסוגר) לתפארת הפתיחה.
איך… ואיך… איכה: מילה חוזרת.
נדרי ואסרי: נדרי לעלות לארץ ישראל.
בחבל אדום: בשליטת הנוצרים. בימי יהודה הלוי נשלטה ירושלים בידי הצלבנים, שכבשו אותה מן המוסלמים בשנת 1099, בכבל ערב: תחת עול המוסלמים, בחבל… בכבל: חרוזים פנימיים וצמד מילים בשינוי אות.
דביר: קודש הקודשים של בית המקדש.
יקל… יקר: צמד מילים בשינוי אות ובמשמעות מנוגדת, בעיני: מילה חוזרת בשורות הסוגרות.

מסעו של יהודה הלוי לארץ ישראל

בהגותו הדתית של ר' יהודה הלוי התייחד מקום מרכזי לארץ ישראל כארץ הבחירה של העם הנבחר, והעלייה לארץ הייתה מבחינתו חובה דתית ולאומית. גם בספר הכוזרי וגם בשיריו התווכח יהודה הלוי עם בני דורו שטענו כי ארץ ישראל חרבה ונמצאת בשלטון הנוצרים (הצלבנים), ולפיכך אין מקום לעזוב את טוב ספרד ולעלות אליה: "טוב יום על אדמת אל / מאלף באדמת זר". נראה שגם ליהודה הלוי לא היה קל להתנתק בגיל 65 ממעמדו ומסביבתו האוהדת, מחבריו ומתלמידיו, אך תחושת החובה הדתית ומיאוס הגלות גברו, והוא החליט לעלות לארץ.²²

המסע הימי במאה ה-12 היה כרוך בסכנות מרובות: ספינות המפרש הקטנות היו רעועות ותלויות במזג האוויר. התנאים בספינה היו לא נוחים, ולספינות ארבו שודדי ים. שירי ציון של יהודה הלוי כוללים תיאורי סערות בים. בשיר המתאר סופה וסער משווה המשורר את עצמו בהומור לנח בתיבה בזמן המבול: "הבא (=האם בא) מבול ושם תבל חרבה, / ואין לראות פני ארץ חרבה…/ ואשגיח לכל עבר ואין כל, / אבל מים ושמים ותיבה."²³
עלייתו של יהודה הלוי הייתה "מאורע ציבורי, מופגן כנראה" והגעתו של המשורר הנערץ לאלכסנדריה באלול תת"ק (ספטמבר 1140) הייתה יום חג ליהודי מצרים.²⁴ כשמונה חודשים שהה יהודה הלוי בקהיר ובאלכסנדריה, ורק בחודש אייר תתק"א – 1141 עלה על ספינה,²⁵ שהמתינה לתנאי מזג אוויר מתאימים להפלגה – והפליגה לארץ ישראל חודש מאוחר יותר, בחג השבועות. משלב זה ואילך אבדו עקבותיו של יהודה הלוי ו"איננו יכולים אלא להשתאות אל מול הדמות הנפלאה של המשורר, איש הציבור והמנהיג, שהיה מוקף זוהר ואהבה כל ימיו – והיה מוכן לעזוב את כל אשר לו כדי לממש את חלומו לסיים את חייו בארץ ישראל".²⁶

העשרה - קישורים

מאגר שירי יהודה הלוי לפי סוגות ונושאים – באתר פרויקט בן יהודה

פיוטים ולחנים של ר' יהודה הלוי לפי נוסחי עדות ישראל – באתר פיוט

חידות קצרות בחרוזים שכתב ר' יהודה הלוי בצירוף פתרונן – באתר דעת