זמירות שבת
פיוטים המלווים את סעודות השבת, רבים מהם נכתבו בידי גדולי משוררי ספרד בימי הביניים. לזמירות לחנים רבים לפי מנהגי העדות, לצד לחנים חדשים בני ימינו.
זמירות (וביחיד: זמירה)1 הן שם כולל לפיוטים ולשירים בעלי תוכן דתי המלווים את סעודות השבת ועוסקים בשבחה של השבת כיום קדוש, יום מנוחה שכולו עונג ושמחה. הזמירות כוללות דברי שבח לה', מדגישות את חשיבות השבת ועוסקות במנהגי השבת ומאכליה.
המנהג לשיר בשעת הסעודה נזכר כבר במקורות חז"ל: "אוכלים ושותים ומברכין ומשבחין… בתורה ובזמירות ובשבחות."2 מקצת הזמירות נכתבו במיוחד לסעודות השבת, ואחרות הועתקו משימושן המקורי והועברו אל שולחן השבת.
המשורר דונש בן לברט כתב במאה ה-10 את אחת מזמירות השבת הידועות – "דרור יקרא" – הפותחת בשורות:
"דרור יקרא לְבֵן עם בת / וינצורכם כמו בָּבַת/
נעים שמכם ולא יֻשְׁבַּת / שבו, נוחו ביום שבת."
זמירות השבת כוללות פיוטים ושירים פרי עטם של הגדולים במשוררי ספרד בימי הביניים, ובהם יהודה הלוי, אברהם אבן עזרא, פיוטים מאשכנז – וזמירות שנכתבו בידי מקובלי צפת, ובהם האר"י (בעיקר בארמית). הזמירות והשירה ליד שולחן השבת – לצד דברי תורה – הן החלק הרוחני של עונג שבת, המגבירות את אווירת השמחה והתרוננות הנפש ומייחדות את אווירת השבת משאר ימות השבוע. צלילי הזמירות והשירה מלווים את השבת מכניסתה ועד צאתה,3 ויש הסבורים כי מנהג זה קשור למעמדה של השבת המתוארת במסורת ככלה וכמלכה.4
במאה ה-16, לאחר המצאת הדפוס, נדפסו לראשונה קבצים של זמירות לשבת, ובימינו הן נדפסות גם בסידור הרגיל, לפי סדר סעודות השבת. לזמירות השבת המסורתיות יש לחנים רבים, לפי נוסחי העדות, ומקצת הזמירות זכו אף ללחנים חדשים בימינו. בחירת הזמירות והלחנים נעשית בכל משפחה לפי טעמה, כחלק מן המסורת המשפחתית, והיא מצטרפת למאגר החוויות של שולחן השבת העובר מדור לדור.
מאגר זמירות השבת במגוון לחנים לפי מנהגי עדות ישראל – באתר הפיוט