יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס)

מבוא

יוסף בן מתתיהו (38 – 100 לספירה בערך), בשמו הרומי יוספוס פלביוס, היה "ההיסטוריון היהודי הדגול שלנו" בתקופת הבית השני,¹ מפקד צבאי ודיפלומט. בן מתתיהו היה לא רק עֵד למאורעות של זמנו, ובראשם למרד הגדול של היהודים ברומאים, אלא גם "נטל בהם חלק פעיל"² ולימים תיאר אותם בספרו "מלחמת היהודים". את ההיסטוריה היהודית שקדמה למרד הגדול תיאר בספרו השני – "קדמוניות היהודים".³ אלמלא יצירתו ההיסטוריוגרפית של בן מתתיהו "ידיעותינו על התקופה היו דלות מאוד": בספריו קיים מידע רב על החברה היהודית בת זמנו בארץ ישראל ובתפוצות הקרובות. המידע כולל היבטים פוליטיים, גיאוגרפיים, כלכליים ודתיים.
בן מתתיהו היה אישיות שנויה במחלוקת, ויש הרואים בו בוגד בעמו.⁴ מכל מקום, בן מתתיהו הציג את עצמו בספריו כיהודי גאה במוצאו ובמסורת אבותיו.⁵

מעט יוצרים: חיי יוסף, פרק ראשון

מאת:

• יוסף בן מתתיהו

אני לא בן בלי שם הנני, כי אם צאצא משפחת כוהנים עתיקה.
שונה הוא מוצאו של מעמד האצילים אצל עמים שונים;
ואצלנו נחשב לאציל מי שמוצאו מזרע כוהנים.
אולם משפחתי איננה ממוצא כוהנים פשוטים,
אלא מהמשמר הראשון של 24 משמרות הכוהנים – החשוב אצלנו מאוד,
ומן המשפחה המיוחסת ביותר אשר במשמר הזה. מצד אמי הנני מגזע מלכים.
כי היא ממשפחת החשמונאים אשר העמידו לעמנו כוהנים גדולים ומלכים במשך זמן רב מאוד.
מוצאי הוא זה : אבי אבותי היה שמעון המכונה המגמגם…
לשמעון המגמגם נולדו תשעה בנים, ואחד מהם היה מתתיהו המכונה עיפא.
הוא לקח לאישה את בת יונתן הכוהן הגדול, הראשון מבית
החשמונאים אשר שימש בכתר הכהונה הגדולה, והיה אחי שמעון הכוהן הגדול.
בשנה הראשונה לממשלת הורקנוס נולד למתתיהו בן ושמו מתתיהו המכונה הגיבן.
לו נולד יוסף בשנה התשיעית למלכות שלומית אלכסנדרה,
וליוסף (נולד) מתתיהו בשנת עשר למלכות ארכילאוס,
ולמתתיהו (נולדתי) אני בשנה הראשונה לשלטון גאיוס קיסר.
ולי שלשה בנים: הורקאנוס הבכור (נולד) בשנה הרביעית לאספסיאנוס קיסר,
יוסטוס בשנה השביעית, ואגריפאס בשנה התשיעית.
הצעתי פה את שלשלת היחס שלי כפי שמצאתי בתעודות רשמיות,
ודוחה אני בבוז את האנשים אשר יהינו (=יעזו) להוציא דיבת שווא על מוצאי.

מתןך: יוסף בן מתתיהו, חיי יוסף, תרגם מיוונית: מנחם שטיין, הוצאת מסדה, תשי"ט – 1959, פרקים 1 – 2.

תולדות חייו

יוסף בן מתתיהו נולד בירושלים בשנת 38 לספירה (בערך) למשפחת כוהנים מצד אביו, מתתיהו. מצד אמו היה נצר למשפחת החשמונאים. לפי עדותו בספרו חיי יוסף, כבר בגיל 16 חקר את שלוש הקהילות העיקריות של החברה היהודית בת זמנו – הפרושים, הצדוקים והאיסיים – ובסופו של דבר החליט להצטרף לפרושים. בשנת 64 לספירה השתתף במשלחת יהודית לרומי, שמטרתה הייתה לשחרר אנשי כהונה שנעצרו בידי השלטונות. שנתיים אחר כך פרץ המרד הגדול, ובן מתתיהו התמנה למפקד המרד בגליל, אף על פי שהיה חסר ניסיון צבאי ואף פקפק באפשרות שהמרד יצליח. החלטתו של בן מתתיהו להצטרף למרד נבעה מהזדהות עם מטרת המרד – השאיפה להשתחרר מעול הרומאים. נוסף על כך, לדבריו, קיווה בן מתתיהו להשפיע על המורדים ולרכך את עמדות הקיצוניים שבהם, דוגמת יוחנן מגוש חלב.⁶ במשך כמה חודשים עסק בן מתתיהו בארגון יהודי הגליל, בחיזוק המבצרים ובאימון הלוחמים. עם התקדמות צבאו של אספסיאנוס ערקו רוב חייליו של בן מתתיהו, והוא נותר במבצר יודפת עם קומץ לוחמים, שכולם – פרט לבן מתתיהו עצמו ולעוד חייל אחד – החליטו להתאבד.⁷ בן מתתיהו נשפט לפני מפקד הצבא הרומי ונכלא למשך כמה חודשים, אך בסופו של דבר שוחרר – לפי עדותו – בזכות כושר הניבוי שלו,⁸ והצטרף כמלווה לצבא הרומי. בתפקידו זה ניסה לתווך בין הרומאים ובין היהודים הלוחמים בירושלים, והשתדל "לעשות כמיטב יכולתו כדי לשמור על בית המקדש".⁹ בשנת 70, בעקבות חורבן בית המקדש השני וירושלים, הגיע לרומא יחד עם טיטוס, כובש ירושלים. שם זכה לכבוד רב: הוא קיבל אזרחות רומית, מגורים באחד מארמונות הקיסר,¹⁰ ותמיכה כלכלית קבועה שאיפשרה לו להתפנות לכתיבת ספרו – מלחמת היהודים. בן מתתיהו היה נשוי שלוש פעמים – לשלוש נשים שהיו כנראה יהודיות¹¹ – ומן הנישואים האלה נולדו לו שלושה בנים: הורקנוס, יוסטוס ואגריפס. בן מתתיהו נפטר ברומא בערך בשנת 100, אך מקום קבורתו אינו ידוע.

יוסף בן מתתיהו - מלחמת היהודים

"מלחמת היהודים" היה ספרו הראשון של יוסף בן מתתיהו, ובו תיאר את מרד היהודים ברומאים – הוא המרד הגדול. בן מתתיהו כתב את ספרו ברומא בשנים 75 – 79 לספירה, בהזמנת הקיסר אספסיאנוס ובנו טיטוס, שביקשו לתעד את מהלך המלחמה של היהודים ברומאים.¹² בפתיחה לספר אומר בן מתתיהו כי כתב אותו פעמיים: פעם "בלשון אבותיו" (כנראה בארמית) ופעם ביוונית – הוא הנוסח ששרד והגיע לידינו. "מלחמת היהודים" כולל שבעה חלקים (שבעה "ספרים"). הספר הראשון פותח בתיאור התקופה שלפני המלחמה – מימי מדינת החשמונאים עד מות הורדוס בשנת 4 לספירה. המשך הספר מוקדש למרד הגדול על שלביו, עד נפילת מצדה בשנת 73 לספירה. הספר נועד בעיקר לקהל קוראים נוכרי, דוברי היוונית בקיסרות הרומית, ובאמצעותו ביקש בן מתתיהו להציג את היהודים כעם שוחר שלום, שאורח חייו השליו שובש בידי קבוצת קנאים אחוזי "להט משיחי" המתוארים "כמשוגעים מטורפים".¹³ בספרו נזהר בן מתתיהו שלא להכעיס את פטרוניו לבית פלביוס – אספיסיאנוס וטיטוס, מפקדי הצבא הרומי בארץ ישראל ומדכאי המרד. בן מתתיהו אף משבח אותם בספרו, מדגיש את כוונותיהם הטובות, וטוען שטיטוס לא התכוון להחריב את בית המקדש, ושריפת המקדש לא נעשתה על דעתו של טיטוס.¹⁴ כתיבתו של בן מתתיהו הייתה כתיבה מגמתית, ונועדה גם להגן על היהודים וגם לסנגר על השלטון הרומי. עם זאת – תיאורי המלחמה בספרו "נאמנים לעובדות",¹⁵ ומבוססים הן על המידע הרב שעמד לרשותו, תחילה כאחד ממפקדי המרד, ואחר כך כמי שליווה את הצבא הרומי, והן על מקורות של בני התקופה.¹⁶

קדמוניות היהודים

את ספרו השני – "קדמוניות היהודים" – כתב בן מתתיהו בשנים 93 – 94 לספירה. הספר נכתב ביוונית ונועד לשני קהלי יעד: לקהל קוראים נוכרי, דוברי היוונית בקיסרות הרומית, ולקהילות יהודיות הלניסטיות.¹⁷ בספר זה ביקש בן מתתיהו להציג את ההיסטוריה של עם ישראל ואת המסורת של היהודים באור חיובי, כדי שדוברי היוונית יכירו את מנהגי היהודים ותולדותיהם ויכבדו אותם. כדי להרשים את קהל קוראיו ולהדגיש מאפיינים שהיו בעלי ערך בתרבות ההלניסטית, הדגיש בן מתתיהו, בין היתר, את קדמוניות היהודים – את היותם עם קדום בעל מסורת עתיקה. "קדמוניות היהודים" כולל 20 חלקים (20 "ספרים") המתארים את קורות עם ישראל מבריאת העולם ועד לתקופת הנציב הרומי פלורס (62 לספירה). עשרת החלקים הראשונים של הספר מתארים את קורותיו של עם ישראל עד חורבן בית המקדש הראשון, ומתבססים בעיקר על התנ"ך, על תרגום השבעים ותרגומים של התנ"ך לארמית, וכן על מדרשים ומסורות יהודיות, שמקצתם נשתמרו רק בספרו. מכיוון שביקש להציג את היהודים באור חיובי, השמיט פרטים ואירועים מקראיים מביכים, דוגמת חטא העגל. בן מתתיהו ניסה גם לתת הסברים רציונאליים להתרחשויות נִסִיוֹת המתוארות במקרא, כגון נס קריעת ים סוף. עשרת החלקים האחרונים בספר מתארים את תולדות עם ישראל בתקופת הבית השני, ומבוססים על מקורות מדרשיים, על ספרים חיצוניים, דוגמת ספרי המקבים, וכן על כתבי היסטוריונים יוונים ורומאים ועל תעודות שמצא בארכיון הקיסרי ברומא.¹⁸

נגד אפיון

¹⁹ במאה ה- 1 לספירה התגברה האנטישמיות בעולם הרומי ונעשתה לסכנה ממשית. הייתה זו אנטישמיות "פסבדו מדעית"²⁰ שהתבססה כביכול על עובדות היסטוריות. "נגד אפיון" הוא אפוא כתב הגנה כנגד סילופים והשמצות על היהודים והיהדות בחיבוריהם של נוכרים בני התקופה. הספר נכתב זמן קצר לפני מותו של בן מתתיהו (שנת 100 לספירה בערך) ובו שני חלקים: א. תגובה לטענות כלליות נגד היהודים ב. תגובה לטענותיו של אפיון, נואם (רטוריקן) יווני בן התקופה שחי באלכסנדריה.
"נגד אפיון" מצטט את טענות המשמיצים במלואן, ובכך מציג תמונה רחבה על האנטישמיות באותה תקופה. טענה מרכזית של אותם מלעיזים נוכרים הייתה, שהיהודים הם עם ללא היסטוריה – והיסטוריה הייתה ערך חשוב בעת העתיקה. בתגובה להאשמות אלו מדגיש בן מתתיהו כי היהודים הם עם עתיק יומין, ומציין כי ההיסטוריה היהודית מתוארת בתנ"ך באריכות ובפירוט, שלא כמו התיאור המקוטע והמבולבל של ההיסטוריה הקדומה של היוונים. כנגד הטענה על היעדר חוק ומשפט יהודי,²¹ מציג בן מתתיהו את חוקי משה, את עתיקותם ואת חשיבותם, ומדגיש כי "היהודים הם העם הקוסמופוליטי הנכון היחידי משום שהתורה היא חוק העולם". בן מתתיהו גם מדגיש בספרו את הרמה המוסרית הגבוהה של היהודים, בניגוד למשבר המוסרי של העולם הרומי, שבו "חיי משפחה היו הרוסים ולא היה שום דבר קדוש".²² "נגד אפיון" מתעד את עלילת הדם הראשונה בהיסטוריה נגד היהודים: אפיון האשים את היהודים בהקרבת קרבנות אדם במקדש.²³

חיי יוסף

הספר האחרון שכתב יוסף בן מתתיהו – אוטוביוגרפיה של המחבר שבה ניסה "להצדיק את חייו".²⁴ הספר כולל אירועים היסטוריים מחייו של בן מתתיהו, שתוארו קודם לכן בספרו "מלחמת היהודים". עם זאת, תיאור המאורעות ב"חיי יוסף" אינו עולה בקנה אחד עם תיאורם ב"מלחמת היהודים", ולעתים קרובות התיאורים בשני המקורות סותרים זה את זה. יש הסבורים²⁵ כי סתירות אלו אינן נובעות ממידע מאוחר יותר שהגיע לידיו של בן מתתיהו, אלא משינוי הנסיבות: ספר חיי יוסף הופיע אחרי פרסומו של ספר חדש על המרד הגדול – ספרו של יוסטוס איש טבריה. ספר זה – שלא הגיע לידינו – הציג את מלחמת היהודים ברומאים באור שונה מאופן תיאורם בספרו של בן מתתיהו – "מלחמת היהודים". יוסטוס לא ניסה כלל להסביר או להצדיק את מדיניותם ומעשיהם של אספסיאנוס וטיטוס, ואף האשים את בן מתתיהו "בבגידה בעירו ובמרד כולו".²⁶ תיאור המלחמה בספר "חיי יוסף" נכתב אפוא על רקע ספרו של יוסטוס ובתגובה לו. זאת ועוד: ספרו של יוסטוס נכתב ביוונית טובה יותר מזו של "מלחמת היהודים", ולפיכך היה נוח יותר לקריאה לקהל קוראי היוונית.

העשרה - קישורים

מאמר של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, משהו על יוסף בן מתתיהו: האם היה בוגד? מה מקומו בהיסטוריה היהודית? מדוע לא נזכר בדברי חז"ל? – באתר דעת

יוסף בן מתתיהו – מידע על חייו (ובקצרה – על ספריו), יוסף בן מתתיהו כמסביר היהדות – באתר דעת

יוסף בן מתתיהו ומערת המכפלה – באתר

יצירות מקוונות של בן מתתיהו (באנגלית) עם דגש על מחקר יהודי – באתר

על ההצגה "יודפת – חיי יוספוס פלביוס" של תיאטרון תאיר – באתר : היקום של אלי אשד