ייני

חי ופעל בארץ ישראל בסוף תקופת המשנה והתלמוד, בימי השלטון הביזנטי בארץ. הוא היה פייטן פורה, ולידינו הגיעו כאלף מפיוטיו, השייכים לסגנון הקלאסי של הפיוט הארץ ישראלי וכוללים לראשונה גם חריזה.

יניי חתם את שמו בפיוטיו ושילב בהם רמזים ומליצות הקשים לעתים להבנה. פיוטי יניי כוללים חומר מספרות ההלכה והאגדה, וכן מן הספרות המיסטית של התקופה (ספרות ההיכלות). את ההשראה לפיוטיו מצא גם בתורה,שבה קראו מדי שבת בבית הכנסת¹ ולפיכך היו תכניה ידועים ומוכרים.

פיוטי יניי עוסקים במגוון נושאים, וכוללים התייחסות לאקטואליה ולאירועים בארץ ישראל בזמנו – גורלו המר של עם ישראל, שלטון הנוצרים (ביזנטיון) והדת הנוצרית,² הציפייה לגאולה ועוד. פיוטי יניי משקפים את אהבתו לארץ ישראל ולעם ישראל: "אהבתו לעמו והשימוש הרב שעשה יניי בעברית משובחת ונמלצת ניכרים בכל פיוטיו".³

איבתו של יניי ובני דורו לשלטון הביזנטי, הנוצרי, באים גם הם לידי ביטוי בפיוטיו, באמצעות השימוש באדום כסמל ואב טיפוס לנוצרים: "זכור יה לבני אדום / חורבן אשר עשתה בת אדום // טבח גדול בארץ אדום / יקידת אש בשדה אדום//….שימה נקמתך באדום / עוד תאבד חכמים מאדום…".

פיוטיו זכו להצלחה רבה ושולבו בתפילות השבת והמועדים. אחד מפיוטיו – "ובכן ויהי בחצי הלילה / אז רוב נסים הִפְלֵאתָ" – נכתב במקורו לתפילות השבת שלפני הפסח (שבת הגדול), אבל אחר כך נוסף להגדה של פסח.⁴ יש המייחסים ליניי את אחד הפיוטים הידועים מתפילות קהילות אשכנז לימים הנוראים – "האוחז ביד המשפט".