מדרש הלכה

מבוא

המושג מדרשי¹הלכה מתכוון למדרשים  העוסקים בעניינים הלכתיים ומשובצים בספרות חז"ל -‏ במשנה, בתוספתא, בתלמוד הירושלמי ובתלמוד הבבלי. כמו כן כונסו מדרשי הלכה בקבצים ‏מיוחדים של ספרי מדרש, העוסקים בעיקר בחלק ההלכתי של התורה – בחוקים ובמצוות. ‏
מדרשי הלכה נועדו לעגן הלכות מן התורה שבעל פה² ‏בפסוקי המקרא, בתורה ‏שבכתב.³ מדרשי הלכה נכתבו בעברית בעיקר בידי התַנָאִים, חכמי המשנה, והם לוקטו ונערכו בארץ ישראל "לא לפני סוף המאה ה-4".‏⁴

נראה שבמקור היו שמונה קבצים של מדרשי הלכה – משני בתי מדרש שונים, של רבי עקיבא ושל רבי ישמעאל, אך לידינו הגיעו רק שישה מהם: מתוך ששת הקבצים – רק ארבעה מן הקבצים הגיעו לידינו במלואם: מכילתא דרבי ישמעאל לספר שמות; ספרא – לספר ויקרא; סִפְרֵי – לספר במדבר; סִפְרֵי – לספר דברים (משה דוד הר, "עולמם של חז"ל", בתוך: ההיסטוריה של ארץ ישראל – תקופת המשנה והתלמוד והשלטון הביזנטי, עמ' 163). קובצי מדרש אלו עוסקים ‏בארבעת החומשים שבהם מצויים פרקים הלכתיים. הם מאורגנים לפי סדר הפרקים והפסוקים ‏שבתורה⁵,‏ ‏ אך כוללים, לצד מדרשי הלכה, גם מדרשי אגדה⁶.‏ מאז ימי חז"ל ועד ימינו משמשת ‏השיטה הדרשנית כ"עיקר קביעת ההלכה".^‏7

קבצים של מדרשי הלכה

מדרשי ההלכה נתחברו בעברית, בידי התַנָאִים, חכמי המשנה בארץ ישראל, אבל הגרסה שהגיעה לידינו היא "תרכובת אמנותית של עורכים" מתקופה מאוחרת יותר. ⁸מדרש הלכה נועד לעגן הלכות (מן התורה שבעל פה) בפסוק מן התורה (שבכתב), או לשמש מקור שממנו "מסיקים הלכות חדשות".⁹ הקבצים של מדרשי ההלכה עוסקים בארבעה מתוך חמשת חומשי התורה – שמות, ויקרא, במדבר ודברים,¹⁰ והם מתחלקים לשני סוגים, על פי שתי שיטות פרשניות: זו של רבי עקיבא וזו של רבי ישמעאל. ומכאן הכפילות הקיימת בקבצים של מדרשי הלכה: לשניים מחמשת חומשי התורה – שמות, ובמדבר – יש שני קבצים של מדרשי הלכה לפי כל אחת מן השיטות.

לספר שמות יש שני קבצים של מדרשי הלכה הנקראים בשם מכילתא – מילה ארמית שפירושה מידה, ומשמעותה: "קובץ מדוד של דברי הלכה".¹¹

לספר במדבר – סִפְרֵי זוטא  (שיטת רבי עקיבא) וְסִפְרֵי במדבר (שיטת רבי ישמעאל). לספר ויקרא יש בידינו רק קובץ מדרשים אחד מבית מדרשו של רבי עקיבא: סִפְרָא(=הספר), הנקרא גם "תורת כוהנים". מן המצוי בקובץ וכן ממדרשי הלכה לספר ויקרא המצויים בתלמודים – החוקרים מסיקים כי גם לספר ויקרא היה עוד מדרש הלכה.¹² וכך גם לספר דברים: לידינו הגיע מדרש אחד, סִפְרֵי דברים, המורכב כנראה משני חלקים: חלקו הראשון שייך לסוג המדרשים מבית מדרשו של רבי ישמעאל, וחלקו השני – למדרשים מבית מדרשו של רבי עקיבא.

נוסף על קבצים אלו יש קטעים קצרים של מדרשי הלכה במשנה ובתוספתא, ומדרשי הלכה רבים בתלמוד הירושלמי ובתלמוד הבבלי. כאמור, גם בקבצים של מדרשי הלכה יש מדרשי אגדה, ובחלקמן הקבצים -כמחצית המדרשים הם מדרשי אגדה, למרות שהקובץ עצמו מוגדר כמדרש הלכה.¹⁴

שיטות פרשניות במדרשי הלכה

מדרשי הלכה מייצגים, כאמור, שתי שיטות פרשניות, שהתפתחו בשני בתי מדרש שונים בארץ ישראל בתקופת המשנה – זה של רבי עקיבא וזה של רבי ישמעאל.

שיטת רבי עקיבא חיפשה משמעות מיוחדת בכל מילה חוזרת או כפולה ובכל צירוף יוצא דופן ומצאה בהם "תלי תלים של הלכות"¹⁵ואילו שיטת רבי ישמעאל סברה כי "דיברה תורה בלשון בני אדם", ¹⁶ ולפיכך אין מקום לחפש משמעות מיוחדת ונסתרת בכל מילה, "אלא לקרוא את הפסוק כפשוטו". ¹⁷לדוגמה: מן ההכפלה של הפועל לבשל בציווי "וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם" (שמות יב 9) למד רבי עקיבא הלכה חדשה, שאסור לבשל את זבח הפסח בכל נוזל שהוא – לא רק במים.¹⁸

שני הקבצים של מדרשי ההלכה לספר שמות מלמדים על ההבדלים בין שני בתי המדרש – זה של רבי עקיבא וזה של רבי ישמעאל – הבדלים במערכת של עקרונות וכללים – "מידות" – שבהם השתמשו כדי לדרוש וללמוד מן הפסוקים.

שיטת רבי עקיבא השתמשה בעיקרון של "גזירה שווה" – לימוד הלכה בעניין אחד מעניין אחר, על פי דמיון או זהות במילות הפסוק -ואילו שיטת רבי ישמעאל העדיפה להשתמש בעיקרון של "קל וחומר": להסיק בדרך הגיונית מן הדבר הקל: להסיק מן ההלכה הקלה מסקנות לגבי ההלכה החמורה ממנה. הבדלים נוספים: שמות חכמים הנזכרים במדרשי ההלכה של כל אחד משני בתי המדרש וכן מינוחים שונים "ולעתים אף מסקנות שונות בהלכה."¹⁹

בניגוד למדרשי האגדה, שלוקטו וקובצו שוב ושוב מימי הביניים ועד ימינו, מדרשי ההלכה כמעט שלא נאספו במהלך הדורות. מן המעט שנאסף ראוי לציין את פרשנותו של מלבי"ם – מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל (1809 – 1879), שקיבץ מדרשי הלכה בפירושו לתורה ואף הוסיף להם ביאור, וכן את מפעלו של הרב הפרופ' עזרא ציון מלמד במאה ה-20.

קישורים

• דוגמאות למדרשי הלכה על פסוקים מן התורה – באתר הניווט בתנ"ך
• מאמר מאת אפרים אלימלך אורבך, "הלכה והיסטוריה", הדן באפשרות להשתמש בהלכה כמקור היסטורי – באתר דעת:
• מבוא למדרשים מאת ענת רייזל– באתר מחלקי המים
• מאמר מאת אבירם רביצקי,"פילוסופיה יוונית וספרות הלכתית – על הפירושים האריסטוטליים למידות שהתורה נדרשת בהן" – באתר אוניברסיטת בן גוריון
• פירוש המלבי"ם למדרשי הלכה על התורה – באתר ספריא.