מנחם מנדל מקוצק

ר' מנחם מנדל הלפרין מורגנשטרן (1787 – 1859), היה "ממעצבי החסידות בפולין", אך מרבית המידע על קורותיו לוט בערפל. ומעבר לביוגרפיות ספרותיות ואגדות רבות שנכתבו עליו – רק פרטים מועטים ידועים בוודאות.¹

ר' מנחם מנדל נולד בעיירה בפולין במחוז לובלין למשפחה חסידית במקורה, אך אביו נמנה עם המתנגדים, ואף מנחם מנדל נמנה עִמָם בנעוריו, ולא נמשך לתנועת החסידות. הוא למד בישיבה, ולפי אחד המקורות למד גם רוקחות.

הוא התחתן עם בתו של אחד מעשירי הקהילה היהודית באזור ונראה שרק לאחר נישואיו החלה התעניינותו בחסידות. תחילה נסע לַ"חוֹזֶה" (יעקב יצחק הורוביץ) – מנהיגה של חסידות לובלין – אך לא מצא שם את מקומו.²

לאחר מכן הגיע לקהילת החסידים בפשיסחה, ולאחר מותו של ר' שמחה בונים מפשיסחה, עזב את המקום בראש קבוצה של חבריו לישיבה, ובהם תלמידים של ר' שמחה בונים, שבחרו בו כרבם. יחד עם כ-200 מתלמידיו-חסידיו, בעיקר צעירים, עבר כעבור שנתיים לעיירה קוצק במחוז לובלין, שם חי עד סוף ימיו, והיא שנתנה לו את התוספת לשמו.

שם, בקוצק, היה ל"צדיק", אדמו"ר,³ ובמשך כעשר שנים פעל כמנהיג חסידי וקיבץ סביבו חבורה אינטלקטואלית, קטנה ומלוכדת של תלמידים-חסידים שניהלה אורח חיים מיוחד: הם חיו חיי שיתוף, עבדו לפרנסתם והעבירו את הכנסותיהם לקופה משותפת. רובם גם ויתרו על חיי משפחה מסודרים כדי להיות קרובים לרבם, וקיבלו על עצמם אורח חיים קפדני ובלתי מתפשר: חיפוש מתמיד אחר האמת ומאבק ביצרים האנוכיים. בניגוד לאווירת השמחה שאפיינה את החסידות של הבעש"ט – הייתה האווירה בחצרו של ר' מנחם מנדל נוקשה וביקורתית, תוך הדגשת לימוד תורה ברמה אינטלקטואלית גבוהה ובחינת האדם על פי מעלתו בלימוד תורה ולא לפי ייחוסו המשפחתי.

בעניינים אלו התקרב מנחם מנדל מקוצק לתפיסה הלמדנית של חוגי המתנגדים, והם שעוררו עליו מורת רוח וביקורת קשה מצד אדמו"רי פולין, שהתנגדו לדרכו ולתפיסתו. אך כשני דורות לאחר מותו התקבלה גישתו, והערך של לימוד תורה היה למרכיב למדני מקובל בקהילות החסידים בפולין.⁴

ר' מנחם מנדל מקוצק שימש כמנהיג של חסידיו במשך כעשור, ואז – מסיבה לא ידועה – הסתגר בחדרו ונשאר שם במשך עשרים שנה, עד לפטירתו. הוא יצא מן החדר רק לעתים נדירות, וככל הידוע לא נכנס אף אדם לחדרו, פרט לנכדתו, שהייתה מביאה לו את ארוחותיו. חור בדלת החדר אפשר לו לשמוע את התפילה בבית המדרש, וליצור קשר כלשהו עם חסידיו. ונראה שבחג הפסח היה יוצא מן החדר כדי להשתתף בליל הסדר.⁵ עם זאת, הסתגרותו לא פגעה בחסידות קוצק, שהמשיכה לגדול ולהתרחב תחת הנהלתם של כמה מנכבדי החבורה, ובראשם מי שהיה לימים הרבי מגור. מנחם מנדל מקוצק נפטר בגיל 72, ובנו (מאשתו הראשונה) ירש את מקומו כמנהגי החסידות בקוצק.⁶
הוא לא השאיר אחריו דבר בכתב ידו – פרט למכתב אחד שכתב בצעירותו. גם מחוג תלמידיו הקרובים לא הגיע לידינו שום ספר או חיבור שנכתב בשמו. מקורות חסידיים מייחסים לו יותר מאלף אמרות ודברי תורה, אך חוקרים איתרו כ-90 אמרות שיש עליהן עדות כי אכן אמר אותן, ו-73 אמרות מיוחסות לו בכתבי נכדו, שהיה כבן ארבע כשסבו נפטר. אחת מהן: "בעצם המיתה אינה ולא כלום. רק כמו שהולכים מחדר אל חדר ובוחרים בחדר היותר יפה."⁷

קישורים

על מנחם מנדל מקוצק והסיפורים שעליו באתר 'זושא – מגלים את הסיפור החסידי'.