משה רבנו – בנצרות, באסלאם ובדת השומרונית

משה רבנו בנצרות

בכתבי הנצרות זכה משה רבנו למקום של כבוד, למרות שעל פי האמונה הנוצרית פג תוקפם של חוקי התורה – תורת משה – עם צליבתו של ישו ותחייתו. משה מתואר כאחת מדמויות המופת בכל הקשור לאמונה באל וציות לו. לפי המסורת הנוצרית, ניצלו חייו של משה התינוק בזכות אמונת הוריו בה'. ואמונה זו בה' היא שהדריכה אותו בבגרותו להזדהות עם אחיו המשועבדים והסובלים ולוותר על חיי פאר בארמון פרעה. המסורת הנוצרית עוסקת גם בתפקידו כמנהיג, שבזכות אמונתו בה' שלח אותו ה' לגאול את בני ישראל ממצרים, ובליל היציאה ממצרים קיים את מצוות הפסח, ואחר כך העביר את בני ישראל בים סוף.¹
בכתבי פאולוס מוצג משה כמייסד היהדות, וישו מקביל לו בתפקידו כמייסד הנצרות: "אשר הוא (=ישו) נאמן לעושהו כמו גם משה בכל ביתו". פאולוס השווה גם בין עם ישראל קשה העורף, שבזמן הנדודים במדבר מירר את חיי משה בקובלנותיו – ובין בני דורו של פאולוס, שהקשו את לבם וסירבו לקבל את ישו כמשיח.
בקרב פרשנים נוצרים היו שהשוו את משה לישו: כשם שמשה הביא לעם ישראל את התורה בהר סיני – כך ישו נתן "תורה חדשה" למאמיניו על הר האושר (ליד טבריה).² אך משה במסורת הנוצרית אינו משתווה במעמדו לישו: "והן משה נאמן בכל ביתו… אבל המשיח הוא הבן."³
הפרשנות הנוצרית מצאה רמזים לצלב – ולצליבתו של ישו – בתיאורים מחיי משה, לדוגמה: ידיו המורמות של משה במלחמת עמלק ונחש הנחושת שעשה התפרשו כרמזים לצורת צלב – וכנבואה על צליבתו העתידית של ישו.

משה רבנו בקוראן

הקוראן מספר בהרחבה על סיידנא מוסא – הוא משה רבנו: סורות⁴ רבות עוסקות בתיאור קורותיו, מלידתו ועד מותו. הסיפורים בכללותם דומים לסיפורי התורה על משה, אבל יש ביניהם גם הבדלים מסוימים, כולל פרטים השאובים ממדרשי חז"ל, לדוגמה: על פי סורת הסיפור (כח 8), אמו של משה שמה אותו בתיבה בנהר ושלחה את אחותו מרים להשגיח עליו; וכאשר אשת פרעה – ולא בת פרעה – מצאה את משה בתיבה, פנתה אליה מרים והציעה לה מינקת עברייה. וכך לפי הקוראן (ודומה למדרש חז"ל) חזר משה התינוק לחיק אמו.⁵
הקוראן מתאר את משה המנהיג, שהתעמת עם פרעה מלך מצרים בשליחות האל, ונאלץ להתמודד עם רטינות ותלונות של העם במהלך הנדודים במדבר.⁶ גם חטא העגל נזכר בקוראן: על פי סורת המחיצה (ז 148 – 151), כאשר היה משה בהר סיני, אספו בני ישראל את תכשיטיהם ועשו מהם עגל זהב, למורת רוחו של אהרן, שהסביר לאחר מכן למשה כי לא עמד בפרץ, מאחר שבני ישראל איימו להורגו.⁷ אחד מעיקרי האסלאם היא האמונה בנביאים, ולמשה מעמד מרכזי ומיוחד בין הנביאים, שכן הוא נקרא "כלים אללה" – מי שאלוהים דיבר אתו ישירות.
משה מתואר בקוראן כאיש "תם וישר… שליח ונביא",⁸ "עושה טוב",⁹ שאלוהים נתן לו חכמה ודעת ודיבר אתו "פה אל פה."¹⁰ לפי הקוראן, אלוהים הודיע למשה על שליחותו העתידית של מוחמד,¹¹ ומשה שימש למוחמד מופת של נביא בעל ספר – היינו: נביא שקיבל את ספר החוקים מאלוהים.¹²

משה רבנו בדת השומרונים

האמונה במשה רבנו כנביא האחד והיחיד היא אחד מארבעת עיקרי האמונה של השומרונים.¹³ התורה השומרונית היא מעיקרה חמישה חומשי התורה בעברית,¹⁴ בכתב עברי עתיק. מרכזיותו של משה בדת השומרונים באה לידי ביטוי בקביעה: "מי שמאמין בו (=במשה), מאמין באלוהיו."¹⁵
השומרונים מאמינים כי משה, בהיותו הנביא האחד והיחיד – הוא המתווך בין האל לאדם. לפי אמונת השומרונים, האל נתן את תורתו פעם אחת – ולתמיד, לכל הדורות – ועשה זאת באמצעות נביאו משה (ועם ישראל). משה הוא שכתב את חמשת חומשי התורה, והוא שקבע כי הר גריזים הוא המקום המקודש שבו בחר ה'.¹⁶