עשרת השבטים
שם כולל לכל השבטים שהוגלו מארץ ישראל בסוף תקופת הבית הראשון בידי ממלכת אשור.
שם כללי לשבטי ממלכת ישראל שהוגלו במאה ה-8 לפני הספירה בידי ממלכת אשור אחרי כיבוש שומרון. גולי שומרון הצטרפו אל אחיהם בני השבטים שגלו מן הגליל ומעבר הירדן, וכולם יחד הם עשרת השבטים: ראובן וחצי שבט מנשה,1 זבולון, יששכר, דן, גד, אשר, נפתלי, אפרים, וחצי שבט מנשה (שבארץ ישראל). על פי מלכים ב (יז 6) הוגלו כל שבטי ישראל לאשור, ואילו לפי ספר דברי הימים ב (ל 10 – 11) נותרו בארץ שרידים של השבטים מנשה, אפרים וזבולון. הנביא ירמיהו (מא 5) מזכיר "אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם מִשִּׁלוֹ וּמִשֹּׁמְרוֹן שְׁמֹנִים אִישׁ מְגֻלְּחֵי זָקָן וּקְרֻעֵי בְגָדִים" שהגיעו ליהודה אחרי חורבן ממלכת ישראל כדי להביא קרבן לבית המקדש. ייתכן שאנשים אלו היו משרידי שבט אפרים – ומכאן שלא כל השבט הוגלה לאשור.2
גורלם של עשרת השבטים נעשה אחד המיתוסים של עם ישראל. אחת המסורות בחז"ל (בראשית רבה פרשה עג), מספרת שעשרת השבטים הוגלו אל מעבר לנהר האגדי סַמְבַּטְיוֹן, הסוער תדיר (חוץ משבת) ואינו מאפשר גישה אליהם. לפי אמונה אגדית זו, עשרת השבטים ממשיכים להתקיים במקומות גלותם ומוכנים בכל עת לבוא לעזרת אחיהם היהודים.
במהלך הדורות הופיעו על בימת ההיסטוריה היהודית דמויות שונות שהציגו עצמן כשליחים או כצאצאים של עשרת השבטים האבודים: אלדד הדני (המחצית השנייה של המאה ה-9), דויד הראובני (תחילת המאה ה-16) ומנשה בן ישראל (1604 – 1675) שטען כי מצא את עקבות עשרת השבטים בקרב האינדיאנים שביבשת אמריקה. גם בימינו נעשו ניסיונות לאתר את השבטים האבודים ולזהות אותם בעמים ובשבטים שונים ברחבי העולם, ובהם האסקימואים, הבושמנים, האינדיאנים, היפנים, הפלאשים, תושבי קוצ'ין ועוד.