רחבעם בן שלמה

רחבעם בן שלמה דמות מקראית בספר מלכים ודברי הימים (מָלַךְ בשנים 928 – 911 לפני הספירה) היה בנו של המלך שלמה ואשתו העמונית נעמה. לפי המסופר במקרא, הומלך רחבעם כיורשו של שלמה בגיל 41. עם עלותו לשלטון התכנסו שבטי ישראל בשכם, בהנהגת ירבעם בן נבט, ותבעו מרחבעם להקל עליהם את עול המסים (מלכים א, יב 3 – 4).

יועצי אביו הזקנים הציעו לו להיענות לתביעת השבטים, אך הוא לא קיבל את עצתם; יתירה מזאת – הוא העדיף את עצת יועציו הצעירים, והחליט להכביד את עול המסים עוד יותר: "אָבִי הִכְבִּיד אֶת עֻלְּכֶם וַאֲנִי אֹסִיף עַל עֻלְּכֶם. אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים" (יב 11). בתגובה הכריזו שבטי ישראל: "מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדויד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (יב 16), והמליכו עליהם את ירבעם בן נבט.

רחבעם נתקל ביחסם העוין של שבטי ישראל הצפוניים – לשלטונו ולמלכות בית דויד בכלל. בתקופת שלטונו לא פסקו המאבקים בין ממלכת ישראל לממלכת יהודה: "וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵין רְחַבְעָם וּבֵין יָרָבְעָם כָּל הַיָּמִים" (יד 30). גם בתחום יחסי החוץ נתקל ירבעם בהתנגדות: שישק מלך מצרים, יריב ועוין לשלמה המלך, יצא למסע כיבוש ושוד ביהודה ובישראל בשנה החמישית למלכות רחבעם. שישק כבש כמה ערי מבצר ובזז את אוצרות בית המקדש וארמון המלך.

בספר מלכים רחבעם מוצג כמלך שעשה את הרע בעיני ה' (יד 22 – 24), ואילו בספר דברי הימים מסופר שבתחילת ימי מלכותו הלך רחבעם בדרכי ה', ורק לאחר מכן חטא ו"עָזַב אֶת תּוֹרַת ה'" (דברי הימים ב, יב 1).¹ על פי המסופר במקרא רחבעם בן שלמה מָלַךְ על יהודה 17 שנה, וכמו אביו שלמה היו לו נשים ופלגשים ונולדו לו 68 ילדים (יא 21).