תנועת הרפורמה בארצות הברית

תנועת הרפורמה בארצות הברית זכתה מראשיתה לסביבה אוהדת וצמחה באווירה של פלורליזם דתי וריבוי זרמים נוצריים (בעיקר פרוטסטנטיים), העדר כנסייה ממוסדת ואמונה בקדמה תוך מרד בסמכויות. הקהילה הרפורמית הראשונה בארצות הברית נוסדה בעיר צ'רלסטון שבמדינת דרום קרוליינה (1825) והיא שניסחה את הסידור הרפורמי הראשון בארצות הברית, שכלל שינויים רבים בנוסח התפילה ובסדריה. התנועה החלה לשגשג בארצות הברית כבר במחצית השנייה של המאה ה-19, ¹ והייתה תוך זמן קצר "רדיקלית יותר" מזו שבאירופה: היא עשתה קיצורים מפליגים בנוסח התפילה, זנחה את התפילה בעברית לטובת שפת המדינה, העבירה לעתים את תפילות השבת ליום ראשון, הסתייגה מביטויים לאומיים בתפילה – וגם מן הציונות, והדגישה יסודות כלל-אנושיים (כגון צדק חברתי).
תהליך איטי של שיבה למסורת שלפני השינוי החל בתנועה הרפורמית בשנות השלושים של המאה ה-20. וזאת בהשפעת יהודי מזרח אירופה שהגיעו לארצות הברית והיו בעלי רקע מסורתי, ותחת רישומה של האנטישמיות הגוברת בעולם והתחזקות הסולידריות היהודית. בתהליך ההתמתנות קבעה התנועה כי עם ישראל הוא לאום – ולא רק קהילה דתית – ואף הביעה הסכמה להקמת מולדת ומרכז ליהודים בארץ ישראל.² התנועה אישרה את קיומה של השגחה עליונה "ושל תורה שניתנה לשיעורין" – תורה שבכתב ותורה שבעל פה. גם ביחס למצוות חל שינוי, ובתנועה נערכו דיונים על קיום מצוות לא רק בבית הכנסת – אלא גם בבית הספר ובמשפחה.
לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה התפתחה בתנועת הרפורמה בארצות הברית "מגמה תיאולוגית מסורתית", שהדגישה את הברית בין ה' לעמו ישראל.³ בימינו יש בתנועה יותר מודעות למסורת הקדומה, ובכלל זה חזרה לקטעי תפילה מסורתיים – בעברית – לצד קטעי שירה ויצירה מודרניים. עם זאת נמשכת המגמה של היבדלות מן היהדות האורתודוקסית בבעיות יסוד – ובהן שאלת מיהו יהודי,⁴ נישואין מעורבים ונישואין חד-מיניים.
כמחצית מרבני התנועה בארצות הברית עורכים טקסי נישואין לזוגות מעורבים,⁵ כדי למנוע את ניתוקם של בני הזוג מן הקהילה היהודית. אך רבנים אחרים בתנועה פועלים לפי הצעה של התאחדות הרבנים הרפורמית, הקוראת שלא לערוך טקסי נישואין לבני זוג מעורבים, שהם בבחינת "הֲפָרָה של היושרה הרבנית". כך או כך, "מספרם הגדל והולך של יהודים הנישאים ללא יהודים" מעסיק ואף מטריד את מנהיגי התנועה.⁶
התנועה הרפורמית בארצות גדלה ומתרחבת בקצב מהיר. היא מפעילה בתי כנסת המשמשים מרכזים קהילתיים וכן בתי ספר ומוסדות חינוך מגוונים, מסגרות להכשרת רבנים וללימודים גבוהים ועוד.