תפילות הימים הנוראים

מבוא

בתקופת הימים הנוראים בולטים בחשיבותם ראש השנה ויום הכיפורים, שהם לפי המסורת היהודית ימי הדין וחתימת הדין של האדם והעולם.¹ שני חגים אלו שונים זה מזה בתוכניהם ובתפילותיהם, אך יראת הדין ורוממותו משותפים לשניהם ובאים לידי ביטוי בתפילות. כמו החגים האחרים, גם ראש השנה ויום הכיפורים נחשבים ל"ימים טובים", כפי שהדבר בא לידי ביטוי במבנה התפילה.² אך בניגוד לתפילות החגים והמועדים האחרים, תפילות הימים הנוראים עוסקות בחשבון הנפש של האדם, "בהווה של חייו הפרטיים".³ תפילות אלו הן ביטוי לתודעת היחיד, שלפי המסורת, עומד למשפט האלוהים, מלך העולם ושופטו, ומכאן מרכזיותם של תכנים העוסקים בווידוי על חטאי העבר והבעת חרטה, בבקשת סליחה ובציפייה לרחמי האל. ייחודן של תפילות ראש השנה – בתוספת של תקיעות שופר; ושל תפילות יום הכיפורים – בתפילה הפותחת, "כל נדרי", ובתפילה המסיימת, תפילת נעילה.

תפילות ראש השנה

ראש השנה נחוג במשך יומיים, והתפילות בשני הימים זהות (כמעט) – פרט למקרים שבהם יום החג הראשון חל בשבת. בכל אחד מימי ראש השנה מתפללים ארבע תפילות: בליל החג – תפילת ערבית (מעריב), במהלך הבוקר – תפילת שחרית ותפילת מוסף, ואחרי הצהריים – תפילת מנחה. את תפילת המוסף של ראש השנה מלוות תקיעות השופר, שהן המצווה הייחודית לחג זה, שהוא "יום תרועה" (במדבר כט 1).
תפילת ערבית (מעריב) בליל ראש השנה היא במתכונת תפילות החג, עם דגש מיוחד בתפילת עמידה על הרעיון הנוגע למשמעותו של ראש השנה, במסורת, כיום דין: האל הוא לבדו מלך העולם – היושב בראש השנה למשפט,⁵ ולפיכך המתפלל מבקש מה' שיזכור ויכתוב את עמו ישראל "בספר חיים, ברכה ושלום ופרנסה טובה וגזירות טובות, ישועות ונחמות".⁶
תפילת שחרית – עד לתפילת עמידה – זהה לתפילות החג. תפילת עמידה של שחרית (וערבית) בראש השנה מדגישה, כאמור, את רעיון מלכותו של האל ואת משמעות יום הדין, ובכלל זה את הבקשה להיזכר ולהיכתב "בספר חיים, ברכה ושלום ופרנסה טובה…". חזרת שליח הציבור (חזרת הש"ץ) על תפילת עמידה בשחרית משתנה לפי מנהגי העדות, ונוהגים להוסיף בה פיוטים רבים.⁷ מקצת הפיוטים נאמרים כאשר ארון הקודש פתוח, והמתפללים עומדים על רגליהם. כמו בתפילות החול, כוללת תפילת שחרית של ראש השנה גם ברכת כוהנים, והיא מסתיימת בתפילה "אבינו מלכנו".⁸
לאחר תפילת שחרית קוראים בתורה: קריאת התורה ביום הראשון של ראש השנה – פרק כא בספר בראשית, הפותח בהולדת יצחק וממשיך בגירוש ישמעאל,⁹ וביום השני – פרק כב, המתאר את סיפור עקידת יצחק. פרשה זו נקראת בגלל הפרשנות הקושרת בין ראש השנה ועקידת יצחק שנזכרת במיוחד בתפילות ראש השנה. בסיום הקריאה בתורה קוראים את ההפטרה המיוחדת לכל אחד מימי החג.¹⁰ לאחר מכן מתחילים בתקיעות השופר.¹¹
תפילת מוסף לראש השנה היא תפילה מיוחדת, שונה מזו שבתפילת השבת והחג. תפילת עמידה של מוסף כוללת את הברכות הרגילות בחג וכן שלוש ברכות ייעודיות לראש השנה – מלכויות, זיכרונות, שופרות – ובהן ביטויים שונים לדרכי הנהגתו של האל – למלכותו בעולם, לבריתו עם האנושות ועם ישראל ולהתגלותו בעולם (בקולות שופר). בתפילת עמידה של מוסף חוזרת הבקשה להיזכר ולהיכתב "בספר חיים, ברכה ושלום ופרנסה טובה…" בנוסח ספרד ועדות המזרח (ומקצת עדות אשכנז) יש תקיעות שופר בסיום כל אחת משלוש הברכות. החזרה של שליח הציבור על תפילת עמידה במוסף היא ארוכה ומורכבת, ובה – נוסף על שלוש הברכות המיוחדות ותקיעות השופר – גם פיוטים רבים.¹² מקצת הפיוטים נאמרים בעמידה לפני ארון הקודש הפתוח.
תפילת מנחה של ראש השנה זהה לזו של תפילות החג, ותפילת עמידה זהה לזו הנאמרת בערבית ובשחרית של ראש השנה. ביום הראשון של ראש השנה (שאינו חל בשבת) נוהגים לקיים לאחר מנחה – תפילת תשליך.

תפילות יום הכיפורים

יום הכיפורים הוא יום מיוחד במסורת היהודית – יום צום שכולו "עינוי הנפש", ואופיו המיוחד מתבטא בתפילות בבית הכנסת.¹³ יום הכיפורים הוא החג היחיד, והיום האחד בשנה, שבו נוהגים להתפלל חמש תפילות: בליל יום הכיפורים – תפילת "כל נדרי" ולאחריה תפילת ערבית; במהלך הבוקר – תפילת שחרית ומוסף; אחרי הצהריים – תפילת מנחה, ולפני השקיעה – תפילת נעילה, שהיא התפילה החמישית המסיימת את יום הכיפורים. במשך הדורות נתחברו תפילות, תחינות ופיוטים ליום זה. בכל אחת מתפילות יום הכיפורים אומרים קטעי סליחות ווידוי, שבו המתפלל מתוודה על חטאים שלו ושל כלל הציבור.¹⁴ ובמהלך תפילות היום המתפלל מבקש מה' שיזכור ויכתוב (ובתפילת נעילה – שיזכור ויחתום) את כל עמו ישראל "בספר חיים, ברכה ושלום ופרנסה טובה…"
תפילת "כל נדרי" פותחת את תפילות יום הכיפורים, והיא נאמרת בחגיגיות מול ארון הקודש הפתוח. לאחריה מתפללים תפילת ערבית, ובה תפילת עמידה (דומה לזו שבתפילות החג), הכוללת ברכה מיוחדת ליום הכיפורים – ברכת היום, ובקשה למחילה ולסליחה.¹⁵ לאחר החזרה של שליח הציבור (חזרת הש"ץ) על תפילת עמידה אומרים סליחות, ובסיומן – תפילת "אבינו מלכנו".
תפילת שחרית מתחילה בדרך כלל בשעה מוקדמת, בשל אריכותן של תפילות הבוקר. עד לתפילת עמידה – תפילת שחרית של יום הכיפורים דומה לתפילות השבת. תפילת עמידה כוללת וידוי, ובחזרה של שליח הציבור על תפילת עמידה אומרים גם סליחות, הכוללות את שלוש עשרה (י"ג) מידות הרחמים של האל, וכן פיוטים לפי מנהגי העדות. מקצת הפיוטים נאמרים בעמידה לפני ארון הקודש הפתוח. בסיום חלק זה אומרים תפילת "אבינו מלכנו".¹⁶
לאחר תפילת שחרית קוראים בתורה את תיאור עבודת יום הכיפורים בבית המקדש ואת הציווי על יום הכיפורים (ויקרא טז). להפטרה קוראים פרק תוכחה מספר ישעיהו (נח), שבו הנביא מסביר לעם מהו הצום הרצוי לה'.¹⁷ בסיום קריאת התורה וההפטרה אומרים בקהילות אשכנז וספרד תפילת יזכור.
תפילת מוסף ליום הכיפורים כוללת תפילת עמידה, הדומה לזו שבתפילת שחרית. החזרה של שליח הציבור על תפילת עמידה כוללת פיוטים רבים, ובהם הפיוט " וּנְתַנֶה תוקף", וכן אמירת סליחות ווידוי. במרכזה של חזרת הש"ץ – "סדר העבודה": קטעי פיוט המשחזרים את הטקס המיוחד שהתקיים בבית המקדש ביום הכיפורים .¹⁸
תפילת מנחה ליום הכיפורים, כמו זו של שבת, נפתחת בקריאת התורה (ויקרא יח) – בתוספת הפטרה – ספר יונה. אחרי הקריאה – תפילת עמידה וחזרה של שליח הציבור על תפילת עמידה. בסיום תפילת מנחה יש האומרים "אבינו מלכנו".
תפילת נעילה היא התפילה החמישית הנועלת את תפילות יום הכיפורים. לאחריה, ולפני סיום הצום, מתפללים תפילת ערבית (רגילה), ובסיומה נוהגים לצאת לחצר בית הכנסת ולומר ברכת לבנה.

העשרה - קישורים

מאמר של יצחק שבטיאל, "תפילות ומנהגים מיוחדים של יהודי תימן לימים הנוראים" – באתר דעת

מאמר של מנחם הפנר, "הימים הנוראים – מקור, התפתחות ומשמעות המקורות בתורה" – באתר חופש