תפילין

תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מעור ומכיל קלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה, מניחים תפילין בעיקר בתפילת השחרית. התפילין נחשבים למצווה חשובה שמקורה בתורה.

< 1 דקות

מבוא

המילה תפילין נגזרת מן המילה תְּפִלָּה (שמשמעה כנראה קמע) והיא צורת ריבוי – תפילין של יד ותפילין של ראש.1 התפילין נקראות בתורה "טוטפות" (שמות יג 16) וצורתן היום כקופסאות קטנות ורבועות ("בתים") עם רצועות. בתוך התפילין – מגילות קלף ועליהן קטעים מן התורה, שבכולם נזכרת מצוות הנחת תפילין.

לפי ההלכה בימינו, רק בנים מגיל 13, גיל בר מצווה, מניחים תפילין2 ואילו נשים פטורות מהנחת תפילין,3 אם כי היו מקרים נדירים של נשים שקיבלו על עצמן מצווה זו.

עדויות על הנחת תפילין קיימות מזה כאלפיים שנה: במערות מדבר יהודה נתגלו שרידי תפילין מסוף ימי הבית השני, ובמצדה – מימי המרד הגדול ברומאים. היום הנחת תפילין היא חלק מתפילת הבוקר של ימי החול, אך בתקופת הבית השני רווח בקרב חכמים המנהג להישאר בתפילין במשך כל היום.4 ורמב"ם הגדיר את החכם כאדם נוח ומסביר פנים, הגון וישר, "עוסק בתורה עטוף בציצית (=טלית) ומוכתר בתפילין".5

מצוות תפילין

מעמד הר סיני (במקרא)מצוות תפילין נלמדת מכמה מקומות בתורה. אחד מהם אומר כך: "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ" (דברים ו 8). ציווי זה – לקשור את דברי התורה על היד ועל הראש – התפרש על ידי חז"ל כתפילין של יד ותפילין של ראש.

פרטי התפילין אינם מופיעים בתורה שבכתב אלא בתורה שבעל פה. המסורת מעידה שמצווה זו נמנית עם המצוות שנמסרו למשה במעמד הר סיני ונקבעו כהלכה.6 כיום, בתי התפילין מרובעים בצורתם, והם – וגם הרצועות שלהם – עשויים מעור בהמה טהורה וצבועים בשחור.7

בתוך בתי התפילין יש ארבעה קטעים מן התורה: בית התפילין של ראש מחולק לארבעה תאים ובכל אחד מהם – קטע אחד מתוך הארבעה; בית התפילין של יד עשוי תא אחד ובו קלף הכולל את כל ארבעת הקטעים ברצף. קטעי התורה שבתוך בתי התפילין נכתבים בדיו על קלף בידי סופר סת"ם8 בכתב מיוחד – כתב סופרים, ובהתאם לכללים שנקבעו.9

לפי ההלכה, חלה חובת הנחת תפילין על בנים מגיל 13, גיל בר מצווה. כמו שאמרנו, הנחת תפילין היא חלק מתפילת הבוקר (שחרית) בימי חול: תחילה מניחים תפילין של יד על זרוע שמאל10 וכורכים את הרצועות על אמת היד וכף היד, ואחר כך מניחים תפילין של ראש מעל מרכז המצח וכורכים את הרצועה סביב הראש.11

מצוות תפילין נועדה על פי פרשנות המקרא להזכיר את החובה לקיים את תורת ה' ואת החובה להזכיר את יציאת מצרים – ואת הקשר ביניהם: "לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם" (שמות יג 9). לפי המסורת, תפילין של יד הנקשרים על זרוע השמאל הם כנגד הלב, ותפילין של ראש – כנגד המוח, ובכך כורכים בקיום המצווה ובשמירת התורה גם את הרגש וגם את השכל.12

התפילין - ומה שבתוכם

בתוך בתי התפילין יש מגילות קלף ובהן ארבעה קטעים מן התורה – שניים מספר שמות (פרק יג) ושניים מספר דברים (פרקים ו, יא). הקטעים כוללים את עיקרי האמונה היהודית: האמונה באל אחד, החובה לשמור על מצוות ה' (קבלת עול מלכות שמים), זכירת יציאת מצרים והאמונה בהשגחתו של ה'. כל אחד מן הקטעים מזכיר גם את מצוות תפילין:

בקטע הראשון (שמות יג 1 – 10) נזכר הציווי הראשון על התפילין: "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ".

בקטע השני באותו פרק בספר שמות (יג 11 – 17) – נזכרת מצוות תפילין (בשינוי קל): "וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְךָ, וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ".

הקטע השלישי (דברים ו 4 – 9) פותח במילה "שמע" (שמע ישראל), ובו הציווי: "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ",

ובקטע הרביעי – "והיה אם שמוע" (דברים יא 13 – 22) חוזר הציווי בלשון רבים: "וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם".

ארבעת הקטעים נמצאים בשתי התפילין: בתפילין של יד כתובים ארבעתם על קלף אחד, ובתפילין של ראש – כל קטע נכתב על קלף נפרד. על סדר קטעי התורה שבתוך בתי התפילין יש שתי דעות: האחת – לפי רש"י ורמב"ם – והיא הגרסה המקובלת, והאחרת – לפי גרסת רבנו תם (נכדו של רש"י) – ומכאן המושגים: תפילין של רש"י ותפילין של רבנו תם.

נשים - ומצוות תפילין

לפי ההלכה הנזכרת כבר במשנה, נשים פטורות מהנחת תפילין. אך ההלכה הקדומה שפטרה נשים ממצווה זו – לא אסרה עליהן לקיימה.13 לפי ההלכה, נשים פטורות מהנחת תפילין (כמו גם ממצוות אחרות, דוגמת הישיבה בסוכה) מפני שזאת מצווה "שהזמן גְרָמָהּ" – שיש לקיימה בזמן קבוע ומוגדר.14 רוב הפוסקים הראשונים לא עסקו כלל בשאלה, אם מותר או אסור לנשים להניח תפילין. חלק מפוסקי ההלכה האשכנזים קבעו שיש למנוע מנשים להחמיר ולקיים מצוות תפילין.15

במדרשי אגדה של חז"ל נזכרות נשים יוצאות דופן שנהגו להניח תפילין, ובהן מיכל בת כושי – היא מיכל בת שאול – שעליה מסופר כי הניחה תפילין "ולא מיחו בה חכמים."16 המסורת העממית מספרת על נשים צדקניות שהיו מניחות תפילין, דוגמת אשתו של ר' חיים בן עטר (המאה ה-18), וחנה רחל ורברמאכר, "הבתולה מלודמיר" (המאה ה-19). כיום יש נשים שמניחות תפילין כחלק מתפילת שחרית חלק מהן שייכות לתנועות הקונסרבטיבית והרפורמית.

העשרה - קישורים

הדגמה בצילומים ובתמונות של בתי התפילין וייצורם, תכולתם – מגילות הקלף, הרצועות וצורת קשירתן – באלבום תפילין, אתר דעת

רמב"ם, משנה תורה, ספר אהבה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה – באתר ספריא