בראשית

השיר מתאר מערכת יחסים בין אדם למושא אהבתו (אישה, אדמה, או מדינה). הדובר מתאר את מערכת היחסים שבינו לבין הנמענת דרך הסיפור המקראי של בריאת העולם, בבחינת יחסים בין שני אנשים כבסיס להיווצרות העולם כולו.

בראשית היו שמים
בראשית היה הים כחול
בראשית היו לי יום ולילה
שעות הרבה כמו חול (כחול)

בספר בראשית בריאת העולם מתוארת כך:

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם אֶחָד.
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת-הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; וַיְהִי-כֵן. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי." (בראשית א, א-ח).

כלומר הדברים ביום הראשון נבראו בסדר הזה:
*שמים
*ארץ
*אור וחושך, יום ולילה
*מים ושמים

אהוד מנור בחר לסדר את אירועי היום הראשון לבריאה בצורה קצת אחרת המספרת סיפור שונה. השיר מתחיל במילה "בראשית" ומפרט כרשימה מה התרחש עבור הדובר, לפי הסדר הבא:
*שמים
*ים כחול
*יום ולילה
*שעות רבות כחול

הבחירה לתאר קודם את השמים זהה לפסוק הראשון בספר בראשית, אבל המעבר אל הים הכחול מיד לאחריו, ואל היום והלילה, מסמנת את השימוש המושכל שאהוד מנור עושה בסיפור המקראי כדי לספר את סיפור מערכת היחסים.

כמו בסיפור הבריאה, תחילה מוצגים השמים – כלומר יעד מרוחק, אוטופי, מושלם, שכמעט ולא ניתן להגיע אליו. לאחר מכן סוטה הדובר מהסיפור המקראי ומציג את המים דרך 'הים הכחול' – אחד מאיתני הטבע, קרוב יותר אך עדיין בלתי מושג, ומסוכן לאדם. ההדגשה של הצבע הכחול מותירה תחושת עצבות מסוימת מול שלמות השמים.

לאחר מכן שוב חוזר הדובר אל סדר האירועים שבספר בראשית, ומציג את היום והלילה בבחינת הפכים הנמצאים במערכת אחת משלימה, אולם אחר כך שוב סוטה הדובר מהסיפור המקראי ועובר לתיאור הזמן. הוא מציין "שעות רבות כחול" שבהן היה לו זמן, ובכך רומז להבטחה של אלוהים לאבי האומה אברהם – שירבה את זרעו כחול אשר על שפת הים.

למרות שהדבר עדיין לא נאמר בשיר במפורש, ההבנה המאוחרת יותר, שמדובר בהירקמותה של מערכת יחסים, מאפשרת לקרוא את הצגת הדברים כסיפור של התחלה מבטיחה, עם תחושת האופוריה והאושר המתלווה אליה, ובה בעת לראות את המורכבות שהולכת ונבנית במערכת היחסים עם אדם אחר – מורכבות הנלווית אל היחסים האלה דרך קבע.

בראשית הייתה הארץ
דשא עשב רך כשי לה
בראשית

בבית השני מתוארת הארץ עצמה. הבחירה לתאר אותה בדמות "עשב רך" הניתן לה (או לאהובה) כשי, מעלה תמונת טבע פסטורלית ויפה, המייצגת את מושא התשוקה של הדובר.

גן בעדן גן בלי שער
מִשמים גשם טוב ניתך

הפזמון מבהיר שביחסים האלה הדובר חש שהוא נמצא בגן עדן. האמירה שמדובר ב"גן בלי שער" יוצרת תחושה של ביטחון – אפשר להיכנס אל העולם הזה או לצאת ממנו; כלומר דבר לא יפר את שלוות הגן. הגשם שניתך משמים מתואר כ"גשם טוב", מה שמחזק את הרושם שמדובר בגן עדן מושלם שגם איתני הטבע אינם מפריעים את שלוותו.

אלוהים היה רחום עם שחר
ולמשמרת נתן הוא לי אותך

לראשונה בשיר מופיע אלוהים, וכאן הוא מתואר כ"רחום עם שחר", זה אשר מפקיד בידי הדובר משהו לשמור עליו – את הנמענת, בין שמדובר באישה ובין שבארץ.

בראשית היה לי שמש
בראשית זימרו לי ציפורים
בראשית הבשיל הפרי עד ערב
תותים וגרגירים

הבית השלישי ממשיך בתיאור גן העדן האוטופי המתקיים בשיר; השמש זורחת, הציפורים מזמרות והפרי מבשיל באורח פלא בן יום ומותיר בידיו של הדובר "תותים וגרגירים, כלומר הן את הפרי הבשל והן את הזרע לגדל דור חדש של פירות. מדובר ברצף אוטופי חסר הפרעה, מעגל חיים שלם ואינסופי.

היה לי לילה
הרוחות ניגנו (זימרו) שיר ערש (לי ולך)

לסיום, היום בא אל קצו והתמונה האוטופית נמשכת – גם בלילה הרוחות מנגנות ומזמרות שיר ערש לדובר ולמושא אהבתו.

השיר "בראשית" הוא גרסה מאוחרת לשיר "תנו ללכת" שבוצע ב-1972 על ידי אבי אביבי ולהקת "המטרונומס". צביקה נוי, שהלחין את השיר, חש שהמילים שכתבה רינה רימון אינן הולמות את הלחן וביקש מאהוד מנור שיכתוב לשיר מילים חדשות.

"בראשית" נכלל באלבום הסולו הראשון של גבי שושן – "נער שְחור עיניים", שיצא לאור ב-1973 וכלל גם את להיטו הגדול ביותר של שושן – "שש-עשרה מלאו לנער". "בראשית" אמנם לא נוגן ברדיו כמו "שש-עשרה מלאו לנער" אבל הצליח להעפיל אל המקום ה-12 במצעד הפזמונים העברי השנתי של גלי צה"ל ולמקום ה-14 במצעד הפזמונים העברי השנתי של "קול ישראל".

עם השנים קצת נשכח השיר, אך הביצועים המחודשים והעלאת המודעות החברתית לקיימוּת ולחשיבות השמירה על איכות הסביבה, משלהי שנות התשעים ואילך, הטעינו את השיר במשמעות של שיר אקולוגי שהקדים את זמנו – שיר המעיד על הקשר ההדוק שמתקיים בין האדם לטבע ועל האפשרות לקיום הרמוני ביניהם.

ביצוע של הזמרת שרון עזריה המעניק לשיר נופך אפל וצליל מודרני. הביצוע הפך את השיר ללהיט מחדש, והקליפ שצולם לשיר ליווה את הקמת ערוץ 24 וזכה לפופולריות רבה: