יהיה טוב

עשרות אלפי שוטרים ואנשי צבא נקראו כדי לאבטח את מה שכונה בשם הקוד "מבצע שער". וכך, בשעה תשע בערב, ב-19 בנובמבר 1977, התרחש הבלתי ייאמן – בשדה התעופה על שם דוד בן גוריון, נחת מטוסו של נשיא מצרים אנואר סאדאת. זה קרה ארבע שנים בלבד לאחר שישראל ומצרים נלחמו ביניהן במלחמת יום הכיפורים שבה נהרגו 2,222 חיילים ישראלים ויותר מ-20,000 חיילים מצרים, ועוד עשרות אלפים נפצעו.

במהלך ביקורו בן שלושת הימים בישראל, נאם הנשיא סאדאת לפני מליאת כנסת ישראל ונאם בפני כל הסיעות בבית הנבחרים. בנוסף, ביקר סאדאת ב"יד ושם", התפלל במסגד אל אקצא ונפגש כמה פעמים עם ראש הממשלה מנחם בגין. הביקור סימן את תחילת התהליך שבסופו של דבר הוביל לחתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים על מדשאות הבית הלבן בוושינגטון במרץ 1979.

בזמן הדיונים על הסכם השלום המתגבש, כתב יהונתן גפן שיר בשם "יהיה טוב", והעביר את השיר להלחנתו של דיויד ברוזה. שבאותה עת הופיע עמו במופע "שיחות סלון".

"אני מביט מהחלון

וזה עושה לי די עצוב,

האביב חלף עבר לו

מי יודע אם ישוב

הליצן נהיה למלך

הנביא נהיה ליצן

ושכחתי את הדרך

אבל אני עוד כאן

הדובר פותח את השיר במבט מהחלון שעושה לו די עצוב. מיד מובהרת הסיבה מדוע – "האביב חלף והלך לו, ומי יודע אם ישוב". אף על פי שהאביב הוא חלק ממחזוריות עונות השנה, הדובר מפקפק בחזרתו בשנה הבאה. השורות הבאות מכילות דימויים שאופייניים גם לשירת המחאה של זמרי שנות ה-60 כמו בוב דילן ודון מקלין ("אמריקן פיי") וגם לשירתו של נתן אלתרמן ("שיר ערש"). בשניהם התחלפות התפקידים בין המלך לליצן נועדה להדגים את הגיחוך ואת עודף החשיבות העצמית שמייחסת לעצמה מנהיגות פוליטית. כאן אומר הדובר שהנביא הפך לליצן, כלומר נבואות הזעם שלו נשמעות לקהל כבדיחה משעשעת.

לאחר שהביט מהחלון ותיאר את המהפכים בסדרי העולם (האביב שלא ברור אם ישוב) ואת המהפכים החברתיים, חוזר הדובר אל עצמו, ומעיד על עצמו ששכח את הדרך, אין לו מושג מדוע הוא נמצא במקום שבו הוא נמצא וכיצד הגיע אליו, אבל הוא חותם – "אני עוד כאן".

ויהיה טוב

יהיה טוב, כן

לפעמים אני נשבר

אז הלילה

הו הלילה

איתך אני נשאר

הפזמון משחק על המשמעות של הביטוי "יהיה טוב". מצד אחד, יש בו המון תקווה שהמצב ישתנה לטובה, ומצד שני זו כמעט התשובה האוטומטית של אנשים שנשאלים אז מה יהיה, ואומרים בחצי ייאוש חצי תקווה – "יהיה טוב".

לכן חוזרת השורה "יהיה טוב" פעמיים, ובפעם השנייה מחוזקת ב"כן" כדי להדגיש את ההתכוונות.

הדובר מודה שלפעמים הוא נשבר, אולי מתקשה להאמין שיהיה טוב. אבל הלילה, הו הלילה, איתך אני נשאר. עם מי נשאר הדובר? האם זו אישה שבחיקה הוא מוצא ניחומים? או שמא מדובר בדימוי למדינה ולחֶברה שבה הוא חי, שאף שהיא "שוברת" אותו עד כדי ייאוש, עדיין הוא נשאר איתה עוד לילה.

ילדים לובשים כנפיים

ועפים אל הצבא

ואחרי שנתיים

הם חוזרים ללא תשובה

מה שהיה רק מרומז בבית הראשון, נפרט בבית השני למגוון הבעיות שמטרידות את הדובר בעולם שמסביבו. בפרפראזה על הגוזלים שעפים מהקן, הילדים בשיר "לובשים כנפיים", ובמקום לעוף אל החופש, "עפים אל הצבא".

בנוסף, הביטוי "ילדים לובשים כנפיים" מזכיר לנו את כנפי הצנחנים שהם עונדים על חזם. באותה תקופה ארך שירות החובה כ-24 חודשים, לכן מציין הדובר את העובדה שאחרי שנתיים חוזרים הילדים ללא תשובה. השאלה, שעליה אין תשובה, נותרת פתוחה.

אנשים חיים במתח

מחפשים סיבה לנשום

ובין שנאה לרצח

מדברים על השלום

בהמשך הבית מפרט הדובר את המצב המורכב של החיים במדינת ישראל: "אנשים חיים במתח, מחפשים סיבה לנשום". הנשימה מסמנת את החיים, אולי זו השאלה שאת התשובה לה מחפש הדובר – סיבה לנשום, סיבה לחיות במקום שבו החיים במתח מתמיד, ורק בין שנאה לרצח, כלומר הפוגה קטנה בין אירועים אלימים וקשים, רק אז מדברים על השלום.

ויהיה טוב…

שם למעלה בשמיים

עננים לומדים לעוף

ואני מביט למעלה

ורואה מטוס חטוף

הדובר מצייר את הטבע כעולם אידיאלי – למעלה בשמים עננים "לומדים" לעוף כמו שתינוקות לומדים ללכת, אולם כשהדובר מביט למעלה הוא אינו רואה את העננים בתעופתם, אלא דווקא מטוס חטוף (סביר להניח שמדובר ברמיזה לטיסת 'איירפרנס' שנחטפה לאנטבה, וחולצה בידי צה"ל ב"מבצע יונתן" ביולי 1976). המטוס החטוף מקביל לעננים שלומדים לעוף מכיוון ששניהם בשמים, אך במקום להתפעם מפלא התעופה ומהתום שבשמים, השמים הופכים לזירת מלחמה שבה מטוסים נחטפים בשם איזו מטרה אידיאולוגית.

ממשלה של גנרלים

מחלקת את הנוף

לשלהם ולשלנו

ולא רואים ת'סוף

גם בבית הזה בוחן הדובר את אורחות האדם במבט אירוני – "ממשלה של גנרלים" – כלומר ממשלה של אנשים הרואים את החיים דרך ראיית חיים צבאית ולא אזרחית (כפי שממשלה אמורה לראות). חשוב להדגיש שבאותה עת גם נשיא מצרים אנואר סאדאת וגם ראש הממשלה יצחק רבין היו גנרלים צבאיים. הדובר לועג לממשלת הגנרלים כשהוא מתאר כיצד היא "מחלקת את הנוף". השימוש בביטוי "נוף" מדגים את חוסר התועלת. לא מדובר באדמה שניתן לחלק, מדובר בנוף, מראה, חזיון – לא דבר שניתן לחלק אותו כלל, ובטח שלא "לשלהם ולשלנו". הנוף שייך לכל מי שרואה אותו, ואינו שייך לאף אחד באמת. הוא תמונת הטבע בהתגלמותו. השורה החותמת את הבית נוסקת ממראה הנוף ומעידה שאי אפשר לראות את הסוף של שלל העיוותים והבעיות שהדובר מציג בתחילת הבית.

הנה בא נשיא מצרים

איך שמחתי לקראתו

פירמידות בעיניים

ושלום במקטרתו

ואמרנו בוא נשלימה

ונחיה כמו אחים

ואז הוא אמר קדימה,

רק תצאו מהשטחים.

ויהיה טוב…

הבית האחרון בשיר עוסק ישירות בתהליך השלום עם מצרים, ומתאר את הגעתו של אנואר סאדאת לישראל. "איך שמחתי לקראתו", כותב הדובר ומביע לראשונה בשיר ממד אופטימי כלשהו.

הביטוי "פירמידות בעיניים" מזכיר את סמל העין בפירמידה. סמל עתיק המציין השגחה של כוח עליון הרואה הכול וגם סמל של כוח. הסמל ידוע כיום בעיקר בשל העובדה שהוא מופיע על שטר הדולר האמריקני. על שטר הדולר מסמלת העין בפירמידה את סמל את בנייתה של אומה חדשה, ואולי אנו נרמזים כאן למניעיו של נשיא מצרים שהוא מגיע לעשות שלום עם ישראל בשל הרצון לכסף אמריקני (דולר). ואם הדימוי הזה לא מספיק – דימוי מקטרת השלום הוא דימוי מובהק המקושר מיידית למסורת הילידים האמריקנים (אינדיאנים) לעשן יחד מקטרת כדי לסמל את השלום בין הצדדים הניצים.

הדיאלוג שמתנהל עם הנשיא מתחיל בשמחה ותקווה. הדובר אומר לו "בוא נשלימה ונחיה כמו אחים", אך התשובה של נשיא מצרים היא "קדימה, רק תצאו מהשטחים". כלומר מדובר בתהליך מותנה, 'צאו מהשטחים' (באותה עת חצי האי סיני, שבסופו של דבר הושב למצרים במסגרת הסכם השלום, נחשב לחלק מה"שטחים" – הגדרה כוללת לשטחים שכבשה ישראל במלחמת ששת הימים ונותרו תחת שליטתה לאחר המלחמה – סיני, רצועת עזה, יהודה ושומרון, בקעת הירדן ורמת הגולן).

השיר "יהיה טוב" נתפס בעיני רבים כשיר שמעודד את תהליך השלום, אך מבט בטקסט מבהיר שבצד הרצון והשאיפה לעולם שליו ומלא שלום, יש בו גם ראייה מפוכחת שמתייחסת לכל התהליך בחשש ובחשדנות מסוימת כלפי הטבע האנושי ויכולתו לחיות בשלום עם אחיו בני האדם.

השורה החותמת את השיר מסמנת את התקווה שלמרות הכול אולי יבוא יום חדש שיאפשר אמת.

אני מביט מהחלון אולי יגיע יום חדש.

הביצוע וגון קולו הרך של דויד ברוזה מעניקים לשיר אווירה אינטימית ורכה ההולמת את תחושת השירה האישית במסורת ה"סינגר-סונגרייטר" (זמר-יוצר – Singer/Songwriter). האווירה הזאת הולמת את שם המופע שבו הופיע לראשונה השיר – "שיחות סלון". באלבום הסולו הראשון של דויד ברוזה – "ברוזה", הוקלט השיר מחדש. כדי לחדד את המסר בבית השלישי (על השלום עם מצרים) הודגש הטקסט החריף ביצירת הנגדה בין קולו הרך של ברוזה לעיבוד סוער ודרמטי לכלי מיתר וקשת ברקע.

בשנת 2011 הוזמן דויד ברוזה להופיע בעצרת של המחאה החברתית. לבקשתו, הוסיף יהונתן גפן לשיר עוד בתים המתקשים למאה ה-21 ולמאבק לצדק חברתי במדינת ישראל. מעניין להיווכח שהבתים החדשים עוסקים בקרעים הפנימיים שבתוך החברה הישראלית, ובעיקר בהיבטים הכלכליים של החיים במדינת ישראל, ולא בהיבטים הביטחוניים-מלחמתיים.

הנה הבתים נוספים משנת 2011:

כבר שנים רבות שתקנו,

והושפלנו עד עפר,

מממשלות ספרו ת'כסף,

איש אותנו לא ספר.

לא, העוני הוא לא פשע,

ואנחנו לא נשלים,

עד שירד שלטון הרשע,

ממגדלים לאוהלים.

ויהיה טוב, כשנהיה רוב,

מאילת ועד חצור,

גם אם ארוכה הדרך,

נצעד, לא נעצור.

לא נקשיב לדמגוגיה,

איש אותנו לא יפחיד,

כי למי שאין לו כלום,

גם אין מה להפסיד.

בקלות אתה נשלחת,

למות במלחמות,

אך אם חי תחזור הביתה,

אין חיים ואין דירות.

ויהיה טוב, כשנהיה רוב,

ונצעד ללא מורא,

רבבות אחים לאוהל,

במלחמת אין ברירה.

כמעט מרגע הופעתו לראשונה במסגרת המופע "שיחות סלון", הפך "יהיה טוב" לשיר המזוהה עם מחנה השלום בישראל והפך לשיר הדגל עבור תומכי תהליך השלום עם מצרים. עם השנים הפך לשיר המסמל את רוח התקווה והאמונה לשינוי משמעותי, והוא מבוצע עד היום בהופעותיו של דויד ברוזה.

בשנת 1988 ביצע מני בגר את השיר "יהיה טוב" באלבומו הרביעי – "חייל של יום אחד".

אופטימי או פסימי?

• מנו את הדברים האופטימיים בשיר ואת הדברים הפסימיים בשיר. לפי דעתכם, המסר הכללי הוא אופטימי או פסימי? נמקו.
• מיהי הנמענת שאליה מופנים הדברים? מה יעלה לדעתכם בגורל הקשר בין הדובר לבינה?

רלוונטי, אקטואלי, משמעותי

*רלוונטי – שנוגע במישרין לעניינים שעל סדר היום הציבורי.
*אקטואלי – שיש לו נגיעה בהווה, עכשווי.
*משמעותי – שיש לו חשיבות רבה, בעל ערך ממשי או מעשי.

• כיצד הייתם מגדירים את השיר "יהיה טוב" – רלוונטי, אקטואלי או משמעותי? נמקו בחירתכם.
• אילו שירים פופולריים יותר לאורך זמן, השירים הרלוונטיים, האקטואליים או המשמעותיים? הסבירו.
• יהונתן גפן כתב לשיר תוספת ב-2011. כיצד הייתם מגדירים אותה במושגים של רלוונטי, אקטואלי ומשמעותי? מדוע לדעתכם התוספת הזו לא הפכה לחלק בלתי נפרד מהשיר?

הכל פוליטי

לפניכם קטע קצרצר מתוך שירה של ויסלבה שימבורסקה, "ילדי התקופה":

 אַף בְּלֶכְתְּךָ בִּסְבַךְ הַיַּעַר
אַתָּה צוֹעֵד צְעָדִים פּוֹלִיטִיִּים
עַל קַרְקַע פּוֹלִיטִית.
גַּם שִׁירִים לֹא פּוֹלִיטִיִּים הֵם פּוֹלִיטִיִּים…

התייחסו למשפט האחרון וחשבו:

• כיצד הייתם מגדירים את השיר "יהיה טוב"?
• ניתן לומר כי השיר "יהיה טוב" מביא לידי ביטוי תפיסת עולם פוליטית-מדינית. נסחו את העמדה העולה מן השיר.
• איזו ביקורת מועלית בשיר "יהיה טוב"? מה לדעתכם העמדה של המחבר?