לו יהי

מלחמת יום הכיפורים, שפרצה ב-1973, החלה כהפתעה גמורה להן לצה"ל והן לעורף האזרחי בישראל; כבר בימים הראשונים של המלחמה התברר כי בקרבות הקשים שהתחוללו בחצי האי סיני וברמת הגולן נהרגו חיילים ישראלים רבים, והמצב הקשה בחזית אף השפיע מאוד על התחושות בעורף. כמענה לתחושות אלה, במהלך הימים הראשונים של המלחמה כתבה נעמי שמר את השיר "לו יהי".

השיר מביע כאב גדול על המתרחש במלחמה הרחוקה (המשפיעה גם על הבית בתל אביב), אבל במקביל גם מובעת בו תקווה למציאות אחרת, טובה יותר, בדמות הבקשה – החוזרת פעם אחר פעם בשיר – שכל מה שנבקש בלב יתקיים: החיילים יחזרו לביתם, הכאב ייעלם, והשלווה והכוח יוענקו לכל מי שאנחנו אוהבים. הכאב והתפילה, המשתלבים יחד בשיר, הפכו אותו לשיר המחזק ישראלים רבים ברגעי משבר.

המבנה של השיר מדגיש את הבקשה/התפילה הטמונה בו. בכל בית חוזרת השורה "כל שנבקש לו יהי" פעמיים – באמצע הבית ובסופו. גם הפזמון כולו מבוסס על החזרה של הביטוי "לו יהי". חזרתיות זו מדגישה את הכמיהה בשיר למשהו שלא קיים, משהו שהדובר/ת מייחל/ת שיתגשם.

עוד יש מפרש לבן באופק
מול ענן שחור כבד
כל שנבקש לו יהי.
ואם בחלונות הערב
אור נרות החג רועד
כל שנבקש לו יהי.

הבית הראשון מציג שתי תמונות: הראשונה, תמונת נוף שיש בה "מפרש לבן" בקצה האופק – סימן מבשר טובות, ומולו "ענן שחור"– סימן המבשר רעות. גם התמונה השנייה, הביתית, משלבת טוב ורע: מצד אחד, "נרות החג" מעודדים ומשמחים, אבל מצד שני, 'אור הנרות' איננו יציב אלא "רועד". כל תמונה נחתמת בשורה החוזרת המדגישה את מהות השיר – "לו יהי", כלומר אנו מבקשים שכל משאלותינו יתגשמו.

אם המבשר עומד בדלת
תן מילה טובה בפיו
כל שנבקש לו יהי
אם נפשך למות שואלת
מפריחה ומאסיף
כל שנבקש לו יהי

גם בבית השני יש שתי תמונות המתארות את החוץ והפנים, אך הפעם הפנים קודם לחוץ. התמונה הראשונה מתארת את בואו של "המבשר", אדם שרוצה להודיע לנו דבר מה, ואנו מקווים שבשורה שבפיו טובה. התמונה השנייה משלבת אלמנטים מהטבע "פריחה" ו"אסיף", שהם חיוביים כשלעצמם, אבל בעיני האדם הכואב הם קשים והוא מבקש למות בגינם. עם זאת, נותרת בלב הבקשה, שכל המשאלות יתגשמו. זה הבית הקשה מכל הבתים בשיר, וכמה חודשים לאחר שיצא השיר הוסר הבית הזה ממנו ולא הושר עוד.

מה קול ענות אני שומע
קול שופר וקול תופים
כל שנבקש לו יהי
לו תישמע בתוך כל אלה
גם תפילה אחת מפי
כל שנבקש לו יהי

הבית השלישי מתחיל בשאלה: מהו הקול ש"אני שומע"? האם זה "קול שופר" או "קול תופים"? הכוונה היא, האם זה קול מלחמה או קול תפילה? הביטוי "קול ענות" מקורו בסיפור המקראי על חטא העגל: "וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת-קוֹל הָעָם, בְּרֵעֹה; וַיֹּאמֶר, אֶל-מֹשֶׁה, קוֹל מִלְחָמָה, בַּמַּחֲנֶה. וַיֹּאמֶר, אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה, וְאֵין קוֹל, עֲנוֹת חֲלוּשָׁה; קוֹל עַנּוֹת, אָנֹכִי שֹׁמֵעַ" (שמות לב יז-יח). יהושע שומע רעש ומפרש אותו כמלחמה, אולם משה משיב שהרעש חזק הוא איננו קול של מנצחים ומפסידים, ולכן אין זו מלחמה. החיבור של הפסוק לשיר מעיד על החרדה של הדובר והחשש שלו מרעש המלחמה, וגם על הצורך שלו בתפילה (כמו תפילת ראש השנה המלווה בשופר). בהמשך הבית עולה הבקשה כי בתוך הרעש החזק של התופים והשופר יישמע גם קולה של "תפילה אחת" אישית מפי הדובר להגשמת משאלותיו.

בתוך שכונה קטנה מוצלת
בית קט עם גג אדום
כל שנבקש לו יהי.
זה סוף הקיץ סוף הדרך
תן להם לשוב הלום
כל שנבקש לו יהי.

הבית הרביעי חוזר לשתי תמונות, פנימית וחיצונית. חלקו הראשון מתאר "בית קיט עם גג אדום" ב"שכונה מוצלת" – תיאור המשדר מקום פרטי בטוח ומוגן. התמונה השנייה מתארת את הזמן החיצוני, הציבורי, המניע את השיר – מלחמת יום הכיפורים. התקופה היא "סוף הקיץ", ויש חשש גדול שהחיילים לא ישובו לבית הפרטי שתואר בחלק הראשון. הדובר, שאינו מתאר את תכולתו הפנימית של הבית, מביע כמיהה ש'הם' יחזרו הביתה; השילוב בין שתי התמונות מעיד עד כמה הדובר – המדבר מתוך המיית ליבו ומביע את חששותיו ותקוותיו – רואה בחיילים המצויים בחזית את תכולתו של הבית.

ואם פתאום יזרח מאופל
על ראשנו אור כוכב
כל שנבקש לו יהי.
אז תן שלווה ותן גם כוח
לכל אלה שנאהב
כל שנבקש לו יהי.

הבית המסיים את השיר מתחיל בנקודת שפל – האופל. אבל משם זורח הכוכב, כלומר צומחת התקווה למשהו שיאיר לנו בחושך שמסביב. התיאור נותן תקווה שהנה מגיע השינוי המיוחל וקיימת אפשרות למשהו חדש ושונה. בסיום השיר באה הבקשה הגדולה: "תן שלווה ותן גם כוח" לכל מי שאנחנו אוהבים. הבקשה הגדולה הזו מחברת את השלווה מצד אחד ואת הכוח מצד שני – שני דברים שיכולים להיתפס כהפכים אבל בשיר הם משלימים זה את זה.

כאמור, את השיר "לו יהי" כתבה נעמי שמר בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים; תחילה חיברה שמר מילים עבריות לשיר "Let It Be" של להקת ה"ביטלס" (The Beatles), ולאחר שבעלה של שמר, הסופר מרדכי הורביץ, שמע אותה מלמדת את חוה אלברשטיין לשיר את השיר עם הלחן של ה"ביטלס", הוא ביקש ממנה להלחין לשיר לחן חדש ומקורי – וכך נוצר השיר "לו יהי". ההלחנה והכתיבה נעשו בחופזה משום שבאותו ערב כבר הופיעה שמר עם השיר החדש בטלוויזיה. כמה ימים לאחר מכן הופיעה להקת "הגשש החיוור" עם השיר ולאחר מכן גם שמר עצמה. השיר הוקלט על ידי חוה אלברשטיין ונכלל באלבום "לו יהי" שהוציאה אלברשטיין ב-1973.

השיר עבר כמה שינויים מילוליים, בעיקר כדי להתאימו למנגינה החדשה (הבית החמישי והפזמון). אבל השינוי הגדול ביותר היה הסרת הבית השני של השיר. השורות הראשונות שלו, העוסקות ב'מבשר', לבשו משמעות של הורים המתבשרים על ידי קצין העיר ("המבשר") על מותו של בנם החייל. לכן הוסר הבית ובמרבית הביצועים המאוחרים של השיר הוא כלל לא מופיע.

ביצוע משותף של נעמי שמר ו"הגשש החיוור" במהלך מלחמת יום הכיפורים, שאיננו כולל את הבית השני:

ביצוע של חוה אלברשטיין מול חיילים במהלך מלחמת יום הכיפורים, שאינו כולל את הבית השני. ניכר שהשיר עדיין לא היה מוכר שכן אלברשטיין מלמדת את החיילים לשיר את השיר ואף טועה במילות אחד הבתים:

ביצוע של חוה אלברשטיין מתוך האלבום "לו יהי" (1973), הכולל את הבית השני:

ביצוע של שרית חדד בנימה מזרחית:

ביצוע של דוד לביא בתכנית "כוכב נולד", המשלב את הלחנים של "לו יהי" ו-"Let It Be":

ביצוע של קרן פלס ולהקת ילדים, המשלב את הלחנים של "לו יהי" ו-"Let It Be" ואף כולל את המילים של שני השירים:

יוסי פרץ מבצע את השיר עם הלחן של "Let It Be":

ביצוע של הילד נתנאל בינשטוק בליוויי תזמורת סימפונית, במסגרת אירועי 120 שנה לבית הכנסת בפטרבורג שברוסיה:

• "הסיפור שמאחורי 'לו יהי' " – מאמר  באתר "ynet".
• סיפור הלחנת השיר והמילים, כנראה על ידי שמר עצמה – אתר הספרייה הלאומית.
• כתב היד המקורי של השיר "לו יהי".
• עדות מפי ללי, בתה של נעמי שמר, על השינויים שערכה שמר במילות השיר – אתר הספרייה הלאומית.

תפילה

• קִראו את השיר – מהן הבקשות המוגדרות של המשוררת?
• מהי המשמעות של הבקשות האלה? האם יש כאן תפילה מוגדרת?
• קחו את הביטוי "כל שנבקש לו יהי" – ונסו למלא אותו בתכנים שלכם – מה היה בו?

מלחמה קשה

• קִראו את השיר – מהם הרמזים למלחמה שברקע השיר?
• מהן הבקשות של הדוברת הקשורות למלחמה? האם אפשר להסביר את השיר או חלק ממנו ללא קשר למלחמה?
• מה, לדעתכם, הייתה ההשפעה של השיר בזמן המלחמה? האם יש שירים שמעוררים גם בכם רגשות כאלו?

ניגודים

החיים שלנו מלאים בניגודים – קר-חם, חופש-לימודים, ועוד. לרוב אפשר להגדיר תקופה או רגש על בסיס התקופה או הרגש המנוגדים להם.

• מִצאו בשיר ניגודים – מה הם מתארים ומה ההרגשה שהם מעוררים?
• האם גם בחיים שלכם יש ניגודים – חִשבו עליהם ונסו לתת להם ביטוי ציורי.
• האם תוכלו לשתף את הקבוצה בביטוי הציורי של הניגודים ולהסביר לקבוצה את מורכבותו?