תותים

שירי מחאה מכוונים להביע התנגדות או עמדה כלשהי ביחס לבעיה חברתית או פוליטית. לרוב הם מוחים כנגד אירוע או הלך מחשבה מסוים ועוסקים בעיקר בתיאור הבעיה ובשלילת המצב הקיים. הם משתמשים בדרך כלל בשפה נוקבת, ולעיתים גם במשלים מתוחכמים.

לא מעט שירי מחאה נכתבו והתפרסמו מאז קום מדינת ישראל ועד היום. אחד המיוחדים שבהם הוא "תותים" שנכתב בידי זאב נחמה ותמיר קליסקי מלהקת "אתניקס". על הנסיבות שהובילו להולדת השיר סיפר נחמה בראיון ל"ידיעות אחרונות", בכתבה שהתפרסמה במהלך מבצע "צוק איתן" ועסקה ביחס שבין לחימה ויצירה:

הגלגול הראשון של אתניקס היה להקה בשם 'מוסקבה' ושרנו שירי מחאה, על המלחמה. אחד השירים שכתבתי נקרא 'יליד הארץ', על חייל שנהרג, ובאחד המופעים של עיריית תל אביב, שרתי אותו, זעקתי את המילים. ואחרי הופעה בא אלי אב שכול ואמר, 'זה בסדר שאתם שרים מחאה, אבל יש אנשים ששומעים את המילים'. אמרתי לעצמי שבפינה שבעולם שיש בה סרטי מלחמה אני רוצה ליצור את הרגע שאתה שמח, שמנקה אותך, כי לפני הכול אני בדרן. יש את ההחלטה שאתה יותר לא נוגע בדברים האלה – במחאה אגרסיבית ופתטית, אז אתה שר שירי תקווה. אני חושב ששירי תקווה, הם סוג של מחאה בהפוך על הפוך. מחאה בוגרת. אתה צריך לדמיין שאתה נמצא בקפסולה בחלל ומסתכל למטה וחושב על מה האנשים האלה רבים כל הזמן. המסקנה הכי גדולה שיצאתי ממנה משירותי הצבאי הייתה פשוט להגיד, 'בוא נקנה תותים במקום עוד מכונות של מלחמה'.

בשורה הבאה מתוארת הסלמה ביחסים שבין המינים (המתוארים כיחסים של התגוננות והתקפה – "הבונקר"של האשה מול "הפגז" שבו אוחז הדובר). הדימויים ניתנים לפרשנות ארוטית – השאיפה של הגבר לקיים יחסי מין והניסיון של האשה להתגונן, תוך הנכחה של הסטראוטיפים הנשיים והגברים – הגבר מעוניין "להפגיז", ואילו האשה איננה מעוניין לשמש כיעד לחדירה.
שתי השורות הבאות ממשיכות בתיאור היחסים בין המינים בלשון צבאית. "הרימון שלך לא פרי והוא מוכן אצלך ביד" – לעומת השורה הקודמת, שבה אחז הגבר בידו בפגז, כאן האשה מוצאת לעצמה כלי נשק,"רימון", שאיננו פרי אלא נשק מסוכן. גם השורה החותמת את הבית מכליאה את המיני עם הצבאי: אפשר לקרוא את הדימוי של הכדורים המוכנים אחד אחד במחסנית כדימוי לזרעוני הגבר המחכים להיפלט ולהזריע את האשה. 

אור עולה מן המזרח יום חדש הגיע
שנינו נתגבר על האימה
תותים תותים בואי נקנה רק תותים
במקום עוד מכונות של מלחמה.

בפזמון מצטיירת סיטואציה חדשה: "אור עולה מן המזרח, יום חדש הגיע" – מה שעד עכשיו התנהל ככל הנראה בחושך עומד להשתנות. מעבר לתיאור של הזריחה, אפשר לקרוא בשורה זו הצעה לשינוי כיוון החשיבה: מהתפיסה המערבית הדיכוטומית לתפיסה מזרחית הרמונית יותר. האם האור מן המזרח מרמז על שינוי ביחסי הכוחות ובתפיסות הדיכוטומיות של בני הזוג? השיר אינו עונה על כך, אבל השורה הבאה מבהירה שהיום החדש והאור שהוא מביא עמו יאפשרו להתגבר על האימה. לראשונה בשיר, בני הזוג לא עומדים זה מול זה אלא שניהם באותו הצד.
הפתרון למלחמת המינים, על פי זאב נחמה, מצוי בפרי התות. ולא בפרי אחד, אלא בתותים רבים. התותים, הדומים בצורתם ללב אדום, מצטיירים כפרי אירוטי ורומנטי, כסמל של אהבה. הם מסמלים את הפתרון למלחמה שבין המינים. 

את המיטה חסמת בהרבה שקים של חול
ועל ראשך קסדה מן הבונקר שמשמאל
רצית שנשמתי תהיה צרורה לעד
אבל אצלי במחסנית הם מוכנים אחד אחד.

הבית השני חוזר לתבניות הסטראוטיפיות של יחסי המלחמה בין גבר לאשה. המיטה, שם מתקיימים לרוב יחסי המין, 'נחסמת' על ידי האשה "בהרבה שקים של חול", כמו עמדה מבוצרת מפני התקפה של פגזים וכדורים (שהופיעו בבית הראשון ככוונות המוצהרות של הגבר). בנוסף לכך, האשה מגנה על ראשה בקסדה, פעולה שמסתירה את שיערה (לנשים רבות יש שיער ארוך) ומטשטשת את השוני בין המינים.

לראשונה בשיר, הגבר (שהוא הדובר בשיר) מדבר על רצונה של האשה ש'נשמתו תהיה צרורה לעד', קרי לראות את מותו; נחמה עושה שימוש בביטוי היהודי "תהא נשמתו צרורה בצרור החיים" אשר חרוט בראשי תיבות על כל מצבה. מעבר לשימוש בקוד היהודי למוות, הביטוי "צרורה", מתקשר גם ל"צרור" – מקבץ של יריות מנשק אוטומטי. בהקשר של השיר, הביטוי "צרור" מצטרף לשורה החוזרת מהבית הראשון – "אבל אצלי במחסנית הם מוכנים אחד אחד", כלומר הקליעים ממתינים להיפלט מקנה הרובה במטח מרוכז וצפוף, בצרור.

רבות דובר על השפעת גיוס החובה על אופייה של מדינת ישראל ועל אופיים של אזרחיה. אין ספק שהשיר "תותים" מדגים היטב כיצד השיח הצבאי חודר לכל רובדי החיים – אפילו אל תיאור היחסים האינטימיים ביותר שבין גבר לאשה. 

השיר "תותים" ראה אור באלבום "יללת התן" שהוציאה "אתניקס" ב-1992. אף שהאלבום הכיל מגוון להיטים (כגון "עדניה", "קלמנסי" ו"האמת בקולה") היה "תותים" הבולט שבשירי האלבום. באותה שנה אף זכתה "אתניקס" בתואר "להקת השנה" של רשת ג'.

אהוד ברק, באותם ימים רמטכ"ל צה"ל ולימים ראש הממשלה ושר הביטחון, סיפר באחד הראיונות שהתקיימו אתו באותה התקופה כי "תותים" הוא השיר האהוב עליו.

"אתניקס" ואייל גולן בהופעה משותפת: 

ההרכב "קריסטל לייק" מבצע את השיר בגרסת דאנס: 

להקת "פלאשבק" בביצוע מועדוני ריקודים, המקצין את האלמנט הריקודי של השיר:  

נתן סבן בביצוע פארודי לשיר (קליפ מילולי):

אהבה או מלחמה

• מִצאו לשון מטפורית בשיר המתארת אהבה, ומנגד לשון הקשורה למלחמה?
• מדוע, לדעתכם, כרוכות האהבה והמלחמה זו בזו בשיר? מה, לדעתכם, אומר השיר על הקשר בין אהבה למלחמה?
• במה עוסק השיר, לדעתכם? מה המסר שלו? מה הוא מעמיד במרכז?
• האם הלחן של השיר מדגיש את המסר שלו או מחליש אותו? נמקו.

איש ואשה

• כיצד מיוצג האיש, הגבר, בשיר?
• כיצד מיוצגת בשיר האשה?
• כיצד באה לידי ביטוי מערכת היחסים שבין האיש לאשה?
• עם מי אתם מזדהים יותר?

תקווה ומחאה

"אני חושב ששירי תקווה הם מחאה בהפוך על הפוך"

• מה דעתכם על האמירה הזו של זאב נחמה? האם אתם מסכימים לה? מתנגדים לה? נמקו.
• מה דעתכם על "תותים", האם מדובר בשיר תקווה או בשיר מחאה? הסבירו את עמדתכם.
• האם אתם יכולים לתת דוגמה לשיר תקווה, שהוא שיר מחאה? או לשיר מחאה, שאין בו כל תקווה?