9 תוצאות
סוכות - לשמוח ולשתף בשמחה
מהלך של למידה היברידית, המקנה לתלמידים את המידע העיקרי על חג הסוכות, ועוסק בהרחבה בערכים שעולים מהחג - המצווה לשמוח ולשתף בשמחה את בני העניים (הכנסת אורחים).
על ספרו של דוד ביאל - 'לא בשמים`: מסורת המחשבה היהודית החילונית
בספרו החדש מתחקה פרופ' דוד ביאל אחר שורשיה הקדומים של החילוניות, ומראה כי באופן מפתיע מקורם נמצא בעולם המסורתי עצמו. ד"ר אריאל פיקאר סבור כי המסקנות העולות מן הספר עשויות לתרום להבנה מעמיקה יותר של החברה הישראלית ויחסיה עם הדת
יהודי מזרח אירופה מול יהודי מערב אירופה: מסורת מול קידמה
מראהו ואורחות חייו של היהודי מהמזרח עוררו סלידה בקרב האינטלקטואל הגרמני-יהודי הסנוב, ואילו האוניברסליות של האחרונים עוררו את חשדנותם של יהודי המזרח. מאמר על המתח בין יהודי מזרח אירופה ליהודי מערב אירופה במהלך המאה ה-19.
חג חילוני שמח
המיתוס משנה את פניו - מאמר הסוקר את תהליך חילונם של מועדי ישראל, וביניהם חג השבועות, ט"ו בשבט ופסח, בעקבות המהפכה הציונית והקיבוצים.
המסורתיים בישראל: מודרניות ללא חילון
מחקרו של ד"ר יעקב ידגר מבקש לנתץ תפיסה רווחת הרואה בזהות המסורתית הכלאה פושרת בין חילוניות ודתיות, וטוען כי המסורתיות היא דווקא זהות מגובשת המציעה פיתרון מרתק ופורה למתח האפשרי בין מודרניות למסורת. ההתעלמות מהזהות המסורתית – זהותם של יותר משליש מיהודי ישראל - כותב ידגר, יצרה שיח דיכוטומי שבו קיימות רק החלופה הדתית והחלופה החילונית. בתוך כך, הוא מוסיף, עוותה למעשה תמונת המציאות החברתית, התרבותית והפוליטית בישראל.
הלל ושמאי
הלל ושמאי עומדים בצומת דרכים היסטורי בתולדות תורה שבעל-פה. הם האחרונים לתקופת הזוגות, לתקופות הקדומות, והראשונים לתקופת התנאים. יחידת הלימוד סוקרת את מקצת פועלם של הלל ושמאי בעיקר בפן ההלכתי , ומראה כי יש במפעלם גם המשך של מה שקדם להם וגם חידוש.
התנועה ליהדות מסורתית (קונסרבטיבית)
אחד הזרמים ביהדות שהתפתח במהלך המאה ה-19 וכיום מאחד תחתיו מאות אלפי יהודים בכל העולם.
מכאן ומכאן / יוסף חיים ברנר
"מכאן ומכאן" (1911), הרומן הארץ-ישראלי הראשון של יוסף חיים ברנר (1921-1881), הוא אחד הניסיונות המוקדמים להתבוננות ראליסטית ומפוקחת במציאות של היישוב העברי בפלשתינה.
"לבדי" - חיים נחמן ביאליק
קריאה בשיר "לבדי" של חיים נחמן ביאליק. משתתפים: הסופר חיים באר, חוקרת הספרות פרופ' זיווה שמיר.