11 תוצאות

סידור תוצאות לפי

אחד העם - שם עט

עיון במאמרו של אחד העם "לא זה הדרך" ושאלות לגבי בחירת שם עט

הויכוחים המעשיים של הציונות הרוחנית

אחד העם היה רחוק מלזלזל בצרכי השעה, כותב אור שרף, אבל ביקש לעורר מודעות לסכנה הטמונה בשקיעה בהן תוך הזנחת העתיד. הפולמוס שהסעיר את אנשי הציונות הרוחנית, על מעשה ופנטזיה, על מחיר החזון ועל מי שמשלמו, ובעיקר על טובת הכלל וטובת הפרט, תקף היום ממש כפי שהיה בעבר.

האם חיבת ציון אכן הייתה חביבה?

עסקנות, רברבנות ותלות בכספי הברון. מאמר הדן בביקורת לה זכתה תנועת חיבת ציון בתקופתה (אחד העם בעיקר) ומצד היסטוריונים מאוחרים. כותב המאמר מציע מבט נוסף על התנועה והשפעתה מעבר לתקופתה.

לא זה הדרך! / אחד העם

במאמרו "לא זה הדרך" (1889) ניסח אחד העם את הנחות היסוד של זרם הציונות הרוחנית

אחד העם על אלטנוילאנד / מקס נורדאו

במאמרו "אחד העם על אלטנוילנד" ביקר נורדאו בחריפות את אחד העם וניצב בגאון לצדו של הרצל כמגן רעיון האירופיות.

מרדכי זאב פיארברג

סופר עברי במאה ה-19 שלמרות מותו בגיל צעיר סיפוריו זכו לפרסום עוד בחייו.

משה רבנו במדרש, בהגות, בשירה ובאומנות

דמותו של משה רבנו במדרשי חז"ל, שהרחיבו מעבר למצוי במקרא ומילאו פערים במקומות שהמקרא קיצר או לא ציין דבר. דמותו של משה בהגות היהודית (של רמב"ם ואחד העם), בשירה העברית מתקופת ההשכלה עד ימינו ובאומנות היהודית והנוצרית זה יותר מ-1,600 שנה.

השילוח

ירחון שייסד אחד העם ברוסיה (1896), כבמה לציונות הרוחנית שנאבקה בציונית המדינית. הירחון עודד את היצירה היהודית בעברית
ועבר לירושלים עם עלייתו ארצה של עורכו השני, פרופ' קלוזנר.

אחד העם - שבת וציונות

כבר בראשית ימיה של התנועה הציונית, היו דיונים על חשיבותה של השבת לעם ישראל, ובמיוחד לאותם אנשים מודרניים וציונים - שלא היו דתיים. אחד העם לא היה אדם דתי, אך הוא ראה בשבת ערך היסטורי ולאומי חשוב ביותר, והתנגד לכל ניסיון לבטל את השבת או להמעיט בחשיבותה. ועל כך כתב במאמרו - "שבת וציונות".

זיכרון השואה במדינת ישראל

זיכרון השואה מקבל תשומת לב רבה במערכת החינוך הישראלית, אך כיצד אנו זוכרים את השואה, ומה משמעות הזיכרון בעיצוב זהות יהודית עכשווית?

"השילוח" - אחד העם

קריאה בקטעים נבחרים מתוך המניפסט שבפתח "השילוח" מאת אחד העם. משתתפים: חוקר הספרות פרופ' חנן חבר ועורכת כתב העת "אלפיים" ניצה דרורי.