14 תוצאות

סידור תוצאות לפי

אפרים משה ליליין

צלם, צייר וגרפיקאי שנמנה עם מייסדי בצלאל. יצירתו מייצגת את "הלידה מחדש" של העם היהודי בארצו ואת שני תחומי יצירתו העיקריים: צילום וציור. גם בשנותיו בגרמניה המשיך לתאר ולצייר את נופי הארץ ודמויותיה על-פי צילומיו.

קונגרס ציוני

הקונגרס הציוני הוא המוסד העליון של ההסתדרות הציונית העולמית. על תפקידי הקונגרס, מי הם הצירים, ועל כינוסי הקונגרס הציוני, החל מהקונגרס הראשון (1897) ועד לקונגרס ה- 29 (1978), מתי והיכן התקיימו ומה היו הנושאים העיקריים על סדר היום.

הקמת הקרן הקיימת לישראל (קק"ל)

על היוזמה והרעיון של פרופ' צבי שפירא, על היישום והביצוע, על הקופסה הכחולה ועל הקרן הקיימת במדינת ישראל.

ההסתדרות הציונית העולמית

על מטרותיה ופעולותיה של ההסתדרות הציונית העולמית, שנוסדה על-ידי בנימין זאב הרצל בקונגרס הציוני הראשון.

בשנה הבאה באוגנדה הבנויה

תארו לכם שמדינת ישראל הייתה ממוקמת בלב אפריקה. אתם מסוגלים לתאר לכם מה היה קורה אז? לא, זו לא שאלה תלושה מהמציאות. בקונגרס הציוני ה-7 טלטלה סערה עזה את ההסתדרות הציונית רכת השנים, כשעל השולחן הונחה הצעה: אוגנדה כתחליף לישראל.

תוכנית אוגנדה

התוכנית שהציעה בריטניה להרצל (1903), להקים באונגדה מושבה יהודית אוטונומית. תוכנית זו הייתה מנוגדת לתוכנית באזל, אך הרצל ראה בה פתרון זמני להצלת יהודי רוסיה. התוכנית עוררה סערה גדולה ונדחתה סופית בקונגרס השביעי (1905), שנה לאחר מות הרצל.

תכנית באזל

המצע הרשמי של התנועה הציונית שנוסח בקונגרס הציוני הראשון (באזל, 1897) וכלל את יעדיה: פיתוח ארץ ישראל (אז בשלטון התורכים), פעילות ציונית בתפוצות והשגת הסכמת המעצמות להגשמת הציונות.

יצחק יעקב ריינס

רב ואיש חזון ציוני שחולל מהפיכה ביהדות האורתודוקסית: ייסד את מפלגת המזרחי (1902) כחלק מן התנועה הציונית והקים ישיבה מודרנית ששילבה השכלה כללית. לא נרתע מהתנגדות הרבנים בני דורו ונמנה עם תומכיו של הרצל.

הקרן הקיימת לישראל - קק"ל

הארגון הכספי של ההסתדרות הציונית שהוקם בשנת 1901 במטרה לרכוש קרקעות להתיישבות בארץ ישראל שיהיו בבעלות העם היהודי כולו. במהלך השנים השתנו יעדי קק"ל ותחומי פעילותה, וייחודה בימינו - "החזון הירוק".

הקונגרסים הציוניים

המסגרת הכלל-יהודית שהקים הרצל בקונגרס העולמי הציוני הראשון בבאזל (תרנ"ז – 1897) כ"אבן פינה" למדינת היהודים. מאז חלו שינויים במבנה, בתפקידים ובהתכנסויות של הקונגרסים הציוניים, ובימינו הקונגרס מתקיים אחת לארבע שנים בירושלים.

בנימין זאב הרצל

חוזה המדינה, משפטן, סופר ועיתונאי, מייסד התנועה הציונית ואבי הציונות המדינית. פעילותו הציבורית הייתה קצרת ימים אך זכתה להצלחה עצומה. היה לנציגם הבכיר של יהודי העולם וסרטט את חזון המדינה היהודית - כיובל שנים לפני הקמתה.

מנחם אוסישקין

מראשוני "חיבת ציון", תומך נלהב של הרצל, שעסק כל חייו בפעילות ציונית ובהתיישבות יהודית בארץ ישראל. גייס כספים לרכישת אדמות בארץ ועמד בראש "הקרן הקיימת לישראל". פעל גם לתחיית השפה העברית ולהקמת האוניברסיטה העברית בירושלים.

נחום סוקולוב

סופר, עיתונאי ומנהיג ציוני (מאות 20-19). כיהן כנשיא ההסתדרות הציונית ופעל להשגת תמיכת ממשלת צרפת בהצהרת בלפור. היה המתרגם הראשון של ספרו של הרצל - "אלט-נוי לנד".

דגל ישראל

גלגולי עיצובו - מראשית התחייה הלאומית, עבור דרך התנועה הציונית וכלה בהחלטת הכנסת לאחר הקמת המדינה.