16 תוצאות
מקרה מבחן – גיור: הצטרפות לעם ישראל
מקרה מבחן ללימוד בכיתה סביב הגיור במדינת ישראל בשנים האחרונות.
על "חכמי אודסה"
מאמר הסוקר את קהילת יהודי אודסה.
מושבות ראשונות של חובבי-ציון
בעקבות הפרעות ביהודי רוסיה, קמו בארץ זו אגודות "חובבי-ציון" (1882) וייסדו בארץ ישראל כמה מושבות.
היפה, המאפיונר והתרבותניק
המאמר דן בהשפעתה של התקשורת הישראלית על הדימוי של העולים מרוסיה. התקשורת משמרת סטריאוטיפים ומקשה בכך על קליטתם של העולים בחברה הישראלית.
מכתבים על היהדות הישנה והחדשה / שמעון דובנוב
בשנים 1897–1907 פרסם ההיסטוריון, העיתונאי והפובליציסט שמעון דובנוב, סדרת מאמרים בשם "מכתבים על היהדות הישנה והחדשה" ובה ניסח את התשתית ההיסטורית והתאורטית של המחשבה האוטונומיסטית בגולה.
"שַׁלַּח אֶת עַמִּי"
הציווי של ה' לפרעה (בספר שמות) לפני עשר המכות ובמהלכן. במאה ה-20 היה הביטוי לסיסמה של התנועה לשחרור העבדים בארה"ב ושל מאבק יהודי ברית המועצות להיתרי עלייה לארץ.
עליות למדינת ישראל
זכות העלייה לארץ של כל יהודי היא אחד מעקרונות היסוד של מגילת העצמאות. זכות זו הייתה ליעד לאומי מרכזי של מדינת ישראל ומימוש הרעיון הציוני: הקמת מקלט בטוח לעם היהודי בארץ ישראל וקיבוץ גלויות.
י"ל גורדון
המשורר העברי הגדול בתקופת ההשכלה. כתב פואמות מקראיות, היסטוריות ואקטואליות לצד משלים וחידות מחורזים ותרגומי מופת. לא הצטרף להתעוררות הציונית, אך פעל לתחיית השפה העברית.
תחום המושב
צו שקבעה הצארית הרוסית בשנת 1791 המגביל את איזורי המחיה של היהודים.
ישראל מאיר הכהן מראדין - "החפץ חיים"
מגדולי הפוסקים במאות 19 – 20 במזרח אירופה. סירב לקבל מינוי רשמי, אך נחשב למנהיג הדור. עסק רבות בענייני מוסר והקדיש לנושא את אחד מספריו - "חפץ חיים" - שהעניק לו את כינויו.
פרץ סמולנסקין
משכיל יהודי, סופר ועורך כתבי עת ברוסיה של המאה ה - 19
י"ל פינסקר
רופא ומשכיל יהודי, ממנהיגי תנועת "חיבת ציון" ברוסיה. תחילה פעל לשוויון זכויות ליהודי רוסיה, אך הפּרעות בהם (סוף המאה ה-19) גרמו לשינוי בעמדותיו, והוא פעל להתעוררות יהודית לאומית, שאותה ניסח בספרו "אוטואמנציפציה!".
הפוגרום בקישינב
פוגרום מחריד ביהודי קישנב (1903) בעידוד מדיניותו האנטישמית של הצאר הרוסי. הפוגרום זיעזע את העולם היהודי, הניע את הרצל להציע את תוכנית אוגנדה ואת ז'בוטינסקי - להתגייס לפעילות ציונית. ביאליק, שנשלח לאסוף עדויות של ניצולים, כתב את הפואמה "בעיר ההריגה".
המליץ
העיתון העברי הראשון ברוסיה (1860). במשך יותר מ-40 שנה הפיץ את רעיון התחייה הלאומית ושימש במה ליצירה העברית ולמאמרים פולמוסיים שהיו על סדר היום היהודי והציוני באותה עת.
ביל"ו - בית יעקב לכו ונלכה
אגודה שנוסדה ברוסיה (1882) בעקבות הפרעות ביהודים, והחלה לגבש תוכנית לאומית חדשה ונועזת : "לברוא לעם היהודי מרכז מדיני" - ולהחיות את השפה העברית.
הסופות בנגב
כינוי לפוגרומים שנערכו ב 1881 - 1882 ביהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית (אוקריאנה)